31,501
עריכות
לעקאח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
התיאור 'לעקאח' לעוגת דבש מוזכר בספרות היהודית לראשונה לפני כ-800 שנה. | התיאור 'לעקאח' לעוגת דבש מוזכר בספרות היהודית לראשונה לפני כ-800 שנה. | ||
העוגה מוזכרת בין השאר בסדר ברכות הנהנין{{הערה|פרק ב' סעיף ט'.}} בהתייחסות לברכה שיש לברך עליה. | |||
העוגה היתה נפוצה בעיקר בקרב קהילות אשכנז, ובקהילות החסידים היה נפוץ להביא אותה לבית הכנסת לקידושים ו[[יארצייט|אזכרות]], כאשר בחסידות גור לדוגמא, נקבע כי זוהי העוגה היחידה שמותר להביא לקידושים ושמחות הנערכים בשטיבעל החסידי{{הערה|ככל הנראה בין השאר כדי לא לעורר קנאה ותחרות סמויה בין האמידים יותר ובין אלו שאין להם.}}. | העוגה היתה נפוצה בעיקר בקרב קהילות אשכנז, ובקהילות החסידים היה נפוץ להביא אותה לבית הכנסת לקידושים ו[[יארצייט|אזכרות]], כאשר בחסידות גור לדוגמא, נקבע כי זוהי העוגה היחידה שמותר להביא לקידושים ושמחות הנערכים בשטיבעל החסידי{{הערה|ככל הנראה בין השאר כדי לא לעורר קנאה ותחרות סמויה בין האמידים יותר ובין אלו שאין להם.}}. | ||
העוגה נחשבה כעוגה שמגישים בימים מיוחדים דווקא, כפי שניתן לראות בין השאר בעדותו של ר' יוזפא שמש שב[[וורמייזא]] ט"ו בשבט | העוגה נחשבה כעוגה שמגישים בימים מיוחדים דווקא, כפי שניתן לראות בין השאר בעדותו של ר' יוזפא שמש שב[[וורמייזא]] ט"ו בשבט היה יום חופש לתלמידים והמלמדים מחלקים להם [[יין שרף]] ו"לעקאח"{{הערה|"מנהג חודש שבט, רי"א, חמשה עשר אומרים תחינה אפי'[לו] בשחרית, והוא יומא דמפגרי ביה רבנן המלמדים, ובפרט למקרי דרדקי, והוא יום משתה ושמחה למלמדי'[ם] והתלמידים. ונוהגין לתת לתלמידי'[ם] יין שרף ולשמוח עמם" ('''מנהגים דק"ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש''', מהדורת יצחק זימר, מכון ירושלים, תשמ"ח, חלק ראשון, עמ' רמט-רנ).}} | ||
===בערב יום הכיפורים=== | ===בערב יום הכיפורים=== | ||
בערב יום הכיפורים המנהג '''לבקש'''' לעקאח, וכן לאכול ממנו{{הערה|שם=מנהגים}}. נהוג בדרך כלל לבקש מאת הגבאים{{הערה|בספר 'ליקוטי מאיר' (אות כא) כתב טעם נוסף ששמע מחסידים למנהג זה, שאם ח"ו נהנה הגבאי בשוגג מקופת הקהל, על כן נותן להם מיני מתיקה שייהנו ממנו וימחלו לו. באוצר י"ד החיים להג"ר ישכר דוב באב"ד זצ"ל מביא עוד טעם למנהג זה, וכה כותב: מה שהמנהג שהגבאים דבתי מדרשים נותנים יין שרף ולעקאך בערב יוה"כ, עיין במדרש איכה פרק ג' ובתניא רבתי, שהיה להם הגרסא שהריש כנישתא היה עושה סעודה בערב יוה"כ.}} ושמשי בית הכנסת{{הערה|ספר המנהגים עמוד 58.}}. | בערב יום הכיפורים המנהג '''לבקש'''' לעקאח, וכן לאכול ממנו{{הערה|שם=מנהגים}}. נהוג בדרך כלל לבקש מאת הגבאים{{הערה|בספר 'ליקוטי מאיר' (אות כא) כתב טעם נוסף ששמע מחסידים למנהג זה, שאם ח"ו נהנה הגבאי בשוגג מקופת הקהל, על כן נותן להם מיני מתיקה שייהנו ממנו וימחלו לו. באוצר י"ד החיים להג"ר ישכר דוב באב"ד זצ"ל מביא עוד טעם למנהג זה, וכה כותב: מה שהמנהג שהגבאים דבתי מדרשים נותנים יין שרף ולעקאך בערב יוה"כ, עיין במדרש איכה פרק ג' ובתניא רבתי, שהיה להם הגרסא שהריש כנישתא היה עושה סעודה בערב יוה"כ.}} ושמשי בית הכנסת{{הערה|שם=מנהגים|ספר המנהגים עמוד 58.}}. | ||
טעם המנהג הוא, שבאם נגזר על האדם שיזדקק לבריות, יצא ידי חובה בבקשת ה'לעקאח'{{הערה|ראה לקוטי שיחות חי"ד עמ' 373, ע"פ אלף המגן למט"א סי' תרד-תרה ס"ק ל"ח, בשם נה"ש}}. | טעם המנהג הוא, שבאם נגזר על האדם שיזדקק לבריות, יצא ידי חובה בבקשת ה'לעקאח'{{הערה|ראה לקוטי שיחות חי"ד עמ' 373, ע"פ אלף המגן למט"א סי' תרד-תרה ס"ק ל"ח, בשם נה"ש}}. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
במקורות חסידיים שונים מופיע שהבעל שם טוב העניק לכל אחד מהחסידים ג' חתיכות לעקאח, וכן שהיה מקפיד שכל אחד יבקש בפיו לעקאח{{הערה|הוספות ל'זרע ברך' – מנהגי אדמור"י סקאליא.}}. ומנהג האדמו"ר הרה"ק רבי אליעזר זאב מקרעטשניף שהקפיד לחתוך בעצמו לכל אחד ואחד מהעוגה והיה אומר 'החותך חיים לכל חי'{{הערה|רזא דעובדא.}}. | במקורות חסידיים שונים מופיע שהבעל שם טוב העניק לכל אחד מהחסידים ג' חתיכות לעקאח, וכן שהיה מקפיד שכל אחד יבקש בפיו לעקאח{{הערה|הוספות ל'זרע ברך' – מנהגי אדמור"י סקאליא.}}. ומנהג האדמו"ר הרה"ק רבי אליעזר זאב מקרעטשניף שהקפיד לחתוך בעצמו לכל אחד ואחד מהעוגה והיה אומר 'החותך חיים לכל חי'{{הערה|רזא דעובדא.}}. | ||
הרבי קישר את נתינת הלעקאח ב'לשון נופל על לשון' עם הפסוק "כי '''לקח''' טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" המדבר אודות ה[[תורה]], וקישר את חלוקת הלעקאח עם תורה בחלוקת מאמר "ושאבתם מים בששון" מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|שיחת שבת פרשת האזינו תשמ"ט}}. | הרבי קישר את נתינת הלעקאח ב'לשון נופל על לשון' עם הפסוק "כי '''לקח''' טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" המדבר אודות ה[[תורה]], וקישר את חלוקת הלעקאח עם תורה בחלוקת מאמר "ושאבתם מים בששון" מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|שיחת שבת פרשת האזינו תשמ"ט.}}. | ||
==אצל רבותינו נשיאינו== | ==אצל רבותינו נשיאינו== | ||
מלבד חלוקת הלעקאח בערב יום הכיפורים, מנהג שהחל כבר בזמן הבעל שם טוב, מופיע בתולדות החסידות הזדמנויות נוספות שרבותינו נשיאינו חילקו לעקאח. | מלבד חלוקת הלעקאח בערב יום הכיפורים, מנהג שהחל כבר בזמן הבעל שם טוב, מופיע בתולדות החסידות הזדמנויות נוספות שרבותינו נשיאינו חילקו לעקאח. | ||
כך לדוגמא בחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצווה]] של [[אדמו"ר האמצעי]] ביום חמישי ט' כסלו | כך לדוגמא בחגיגת ה[[בר מצווה|בר-מצווה]] של [[אדמו"ר האמצעי]] ביום חמישי ט' כסלו תקמ"ז, הגיעו חסידים ואורחים מכל רחבי האזור{{הערה|על אף שבאותם שנים אסר הרבי על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו, בתקנות שנודעו כ[[תקנות ליאזנא]].}} כאשר לאחר תפילת שחרית אמר אדמו"ר הזקן מאמר בפני האורחים ולאחריו לקח חתיכת "לעקאח" וכוסית "[[משקה]]", ולאחר מכן חילקו לשאר החסידים. | ||
גם אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] מסופר שכאשר עשו [[סיום והכנסת ספר תורה]] חילקו לעקאח ויין שרף{{הערה|[[רמ"ח אותיות]] [http://www.malchuty.org/2009-06-07-12-59-05/q-/782-248-otiyot.html אות רמ"ח].}}. | גם אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] מסופר שכאשר עשו [[סיום והכנסת ספר תורה]] חילקו לעקאח ויין שרף{{הערה|[[רמ"ח אותיות]] [http://www.malchuty.org/2009-06-07-12-59-05/q-/782-248-otiyot.html אות רמ"ח].}}. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
בשנת [[תשנ"ב]] חילק הרבי בכ"ח חשוון לשלוחים קונטרס בצירוף לחתיכת לעקאח, ואף ביאר את תוכן השם 'לעקאח' והקשר ללימוד החסידות{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140249 שיחת כ"ח חשון תשנ"ב].}}, והיתה אף הזדמנות שהרבי חילק לעקאח בפורים קטן{{הערה|1=[vimeo.com/120765487 הרב בוטאמן], וידאו.}}. | בשנת [[תשנ"ב]] חילק הרבי בכ"ח חשוון לשלוחים קונטרס בצירוף לחתיכת לעקאח, ואף ביאר את תוכן השם 'לעקאח' והקשר ללימוד החסידות{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140249 שיחת כ"ח חשון תשנ"ב].}}, והיתה אף הזדמנות שהרבי חילק לעקאח בפורים קטן{{הערה|1=[vimeo.com/120765487 הרב בוטאמן], וידאו.}}. | ||
בשנת [[תשנ"ג]] העניק הרבי דבש | בשנת [[תשנ"ג]] העניק הרבי דבש עבור מ[[מכון חנה]]{{הערה|מפי השמועה, היה זה ר' איצ'קע גאנזבורג שקיבל זאת מהרבי.}} על מנת להכניס בתערובת של העוגה ולחלק ממנה לתלמידות, ומדבש זה ממשיכים עד היום להכין עוגות שמעורב בהם דבש שהרבי העניק לצורך חלוקת לעקאח. | ||
חשיבות החלוקה אצל הרבי הייתה גדולה שבערב יום הכיפורים [[תשמ"א]], כאשר נסע הרבי ל[[מקוה]], הודיע ה[[מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] כי הרבי אמר לו שלא ימנעו איש מלגשת לקבלת לעקאח, שהתור יהיה רצוף ושלא יתערבו בעניניו{{הערה|החשש היה בעקבות מאורעות [[שמיני עצרת תשל"ח]], שהרבי עמד שעות ארוכות בהושענא רבה לחלק לעקאח וכמעט ולא טעם מאומה, דבר שבדעת תחתון היה הסיבה הגשמית למאורעות שאירעו לאחר מכן.}}, וכיון שזהו ערב יום הכיפורים - שלא "ישחקו" עמו{{הערה|יומן שנת הקהל תשמ"א}}. | חשיבות החלוקה אצל הרבי הייתה גדולה שבערב יום הכיפורים [[תשמ"א]], כאשר נסע הרבי ל[[מקוה]], הודיע ה[[מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] כי הרבי אמר לו שלא ימנעו איש מלגשת לקבלת לעקאח, שהתור יהיה רצוף ושלא יתערבו בעניניו{{הערה|החשש היה בעקבות מאורעות [[שמיני עצרת תשל"ח]], שהרבי עמד שעות ארוכות בהושענא רבה לחלק לעקאח וכמעט ולא טעם מאומה, דבר שבדעת תחתון היה הסיבה הגשמית למאורעות שאירעו לאחר מכן.}}, וכיון שזהו ערב יום הכיפורים - שלא "ישחקו" עמו{{הערה|יומן שנת הקהל תשמ"א}}. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות{{הערה|לדוגמא, הרבי אמר לרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ששימש מנהל בית ספר חב"ד בשכונת מלחה בירושלים "תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה". הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע"ג.}}. | פעמים רבות נתן הרבי לרבנים ולאישי ציבור חתיכה נוספת עבור מקורביהם. בכמה הזדמנויות אף הסביר איך אפשר לחלק חתיכת לעקאח קטנה עבור עשרות אנשים ושהעיקר הוא האיכות ולא הכמות{{הערה|לדוגמא, הרבי אמר לרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ששימש מנהל בית ספר חב"ד בשכונת מלחה בירושלים "תנו לרעייתכם לפורר את החתיכה הנוספת בתוך שתי (עוגות) טורט ותחתכו את זה לחתיכות קטנות ותחלקו לכל ילד וילדה, ויעשו על זה ברכה ואז תהיה להם ולמשפחותיהם שנה טובה ומתוקה". הובא בקובץ 'מידו הקדושה' תשרי תשע"ג.}}. | ||
הרבי התבטא פעם | הרבי התבטא פעם בדרך צחות בחג הפורים אודות החשבון של ה'לעקאח' שה[[גימטריא]] שלו הוא כמו 'יין', ואם זה לא מתאים, אפשר לאכול עוד חתיכת עוגה...{{הערה|חג הפורים תשכ"ז. ]https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/12/13/index.htm שיחת כ"ף מנחם אב תשי"ד].}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||