11,172
עריכות
מוצאי יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
==קידוש לבנה== | ==קידוש לבנה== | ||
[[קובץ:קידוש לבנה מוצאי יום כיפור.png|250px|ממוזער|שמאל|הרבי עורך קידוש לבנה במוצאי יום הכיפורים]] | [[קובץ:קידוש לבנה מוצאי יום כיפור.png|250px|ממוזער|שמאל|הרבי עורך קידוש לבנה במוצאי יום הכיפורים]] | ||
אחרי הבדלה מקדשים את הלבנה - בחגירת אבנט (אבל לאו דווקא בטלית וקיטל), ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן{{הערה|לוח כולל חב"ד}}. | אחרי הבדלה [[קידוש לבנה|מקדשים את הלבנה]] - בחגירת [[גארטל|אבנט]] (אבל לאו דווקא בטלית וקיטל), ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן{{הערה|לוח כולל חב"ד}}. | ||
הטעם שמקדשים הלבנה במוצאי יום הכיפורים הוא מפני שאנו אז דומים למלאכים וראויים להקביל פני שכינה{{הערה|סדר היום. טעם נוסף נאמר בלבוש שאין מקדשין את הלבנה עד אחר יום הכיפורים כי עד אז אנו תלויין בדין, וקדושה צריך להיות בשמחת הלב. במקורות אחרים נאמר להיפך, להקדים את אמירת קידוש הלבנה ליום הכיפורים שתתווסף זכות זו לזכויותנו}}. | הטעם שמקדשים הלבנה במוצאי יום הכיפורים הוא מפני שאנו אז דומים למלאכים וראויים להקביל פני שכינה{{הערה|סדר היום. טעם נוסף נאמר בלבוש שאין מקדשין את הלבנה עד אחר יום הכיפורים כי עד אז אנו תלויין בדין, וקדושה צריך להיות בשמחת הלב. במקורות אחרים נאמר להיפך, להקדים את אמירת קידוש הלבנה ליום הכיפורים שתתווסף זכות זו לזכויותנו}}. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] שעל ידי שני דברים ממשיכים גשמיות על כל השנה כולה, על ידי אמירת "לדוד מזמור" בראש השנה וביום הכיפורים אחר שמונה עשרה בכוונה עצומה, ועל ידי עריכת הסעודה במוצאי יום הכיפורים בהתרחבות{{הערה|לשמע אזן עמ' 145. וראה באוצר מנהגי חב"ד}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] שעל ידי שני דברים ממשיכים גשמיות על כל השנה כולה, על ידי אמירת "לדוד מזמור" בראש השנה וביום הכיפורים אחר שמונה עשרה בכוונה עצומה, ועל ידי עריכת הסעודה במוצאי יום הכיפורים בהתרחבות{{הערה|לשמע אזן עמ' 145. וראה באוצר מנהגי חב"ד}}. | ||
בסעודה זו טובלים פרוסת המוציא | בסעודה זו טובלים פרוסת המוציא ב[[דבש]]{{הערה|היום יום חלק שני}} ורבותינו נשיאנו הרבו לומר דברי תורה וחסידות, והתוועדו. ב"[[הקריאה והקדושה]]" נכתב בתקנות אדמו"ר הריי"צ לתלמידי התמימים "במוצאי יום הכיפורים מתוועדים יחדיו"{{הערה|הקריאה והקדושה ערב ר"ח טבת תש"א}}. | ||
==לימוד תורה== | ==לימוד תורה== | ||
במוצאי יום הכיפורים מרבים בלימוד תורה. רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]] אמר אודות כך "כשלא למדו במשך כל המעת לעת, יש להתיישב וללמוד עתה"{{הערה|לשמע אזן עמ' 205}}. רבותינו נשיאנו אמרו | במוצאי יום הכיפורים מרבים בלימוד תורה. רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]] אמר אודות כך "כשלא למדו במשך כל המעת לעת, יש להתיישב וללמוד עתה"{{הערה|לשמע אזן עמ' 205}}. רבותינו נשיאנו אמרו [[מאמר]]ים בזמן זה (חלקם במהלך הסעודה) והיה להם קביעות בלימוד מיוחד במהלך הלילה. [[אדמו"ר המהר"ש]] מידי שנה היה נכנס ללמוד עם אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]], חסידות קבלה ונגלה. סדר זה של לימוד מסר [[הרב המגיד]] ל[[אדמו"ר הזקן]] בשם [[הבעל שם טוב]]{{הערה|ראה בארוכה באוצר מנהגי חב"ד ובהנסמן שם}}. | ||
[[הרבי]] מבאר שהיות ובמוצאי יום הכיפורים ניתנת מחדש שליטה למזיקים, לכן, כדי להישמר מהם, לומדים ענייני נזיקין שהם בחושן משפט. וזו הסיבה ש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה לומד עניינים אלו עם [[אדמו"ר הצמח צדק]], והדבר שייך לכל אחד ואחד{{הערה|יום שמחת תורה תשכ"ו. ושם גם מבואר שזו הסיבה להתעסקות בעניין הסוכה במוצאי החג, כי היא בדוגמת ענני הכבוד שהגנו על בני ישראל במדבר}}. | [[הרבי]] מבאר שהיות ובמוצאי יום הכיפורים ניתנת מחדש שליטה למזיקים, לכן, כדי להישמר מהם, לומדים ענייני נזיקין שהם בחושן משפט. וזו הסיבה ש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה לומד עניינים אלו עם [[אדמו"ר הצמח צדק]], והדבר שייך לכל אחד ואחד{{הערה|יום שמחת תורה תשכ"ו. ושם גם מבואר שזו הסיבה להתעסקות בעניין הסוכה במוצאי החג, כי היא בדוגמת ענני הכבוד שהגנו על בני ישראל במדבר}}. | ||