משה זלמן קמינצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' [[יצחק מענדל ליס]] מוזג לחיים לרב קמינצקי בצ'רטר הראשון במטוס בריטניה של חברת התעופה אל על]]
[[קובץ:קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' [[יצחק מענדל ליס]] מוזג לחיים לרב קמינצקי בצ'רטר הראשון במטוס בריטניה של חברת התעופה אל על]]
ר' '''משה זלמן קמינצקי''' ([[י"ד אלול]] [[תרנ"ט]] - [[ט"ו בחשוון]] [[תשל"ה]]), היה ממצויני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], חבר ועד הפועל בפיקוח על מצבם הרוחני של מחנות העקורים לאחרי השואה, ומראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].
הרב '''משה זלמן קמינצקי''' ([[י"ד אלול]] [[תרנ"ט]] - [[ט"ו בחשוון]] [[תשל"ה]]), היה ממצויני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], חבר ועד הפועל בפיקוח על מצבם הרוחני של מחנות העקורים לאחרי השואה, ומראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
ר' משה זלמן נולד ב[[י"ד אלול]] [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] צ'יארי שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר'ראובן ולאמו מרת העניא. למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בין השנים [[תרע"א]] - [[תר"פ]] והיה מהתלמידים המצטיינים בה. התגורר ביגרובסק, שם היה הרוח החיה בענייני [[יהדות]]. לאחר שה[[נ.ק.וו.ד.]] אסר את המגיד שיעור ר' [[ישראל נעוולער]] ב[[אלול]] [[תרצ"ז]] החליפו ר' משה זלמן.
הרב קמינצקי נולד ב[[י"ד אלול]] [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] צ'יארי שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר'ראובן ולאמו מרת העניא. למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בין השנים [[תרע"א]] - [[תר"פ]] והיה מהתלמידים המצטיינים בה. התגורר ביגרובסק, שם היה הרוח החיה בענייני [[יהדות]]. לאחר שה[[נ.ק.וו.ד.]] אסר את המגיד שיעור ר' [[ישראל נעוולער]] ב[[אלול]] [[תרצ"ז]] החליפו ר' משה זלמן.


עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]]. בשנת [[תש"ז]] יצא מ[[רוסיה]] כשהבריח את הגבול יחד עם [[חסידים]] נוספים דרך וינה, שם נבחר ל'ועד הפועל' האחראי על פיקוח ענייניהם הרוחניים והגשמיים של [[אנ"ש]] במקום, יחד עם [[שמריהו ששונקין]], [[בצלאל וילשנסקי]], [[יוסף גולדברג]], [[שמואל בצלאל אלטהויז]], [[אפרים זלמן סודקביץ]], ישראל קוגל ור' [[דוד קוק]]. מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'.
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]]. בשנת [[תש"ז]] יצא מ[[רוסיה]] כשהבריח את הגבול יחד עם [[חסידים]] נוספים דרך וינה, שם נבחר ל'ועד הפועל' האחראי על פיקוח ענייניהם הרוחניים והגשמיים של [[אנ"ש]] במקום, יחד עם [[שמריהו ששונקין]], [[בצלאל וילשנסקי]], [[יוסף גולדברג]], [[שמואל בצלאל אלטהויז]], [[אפרים זלמן סודקביץ]], ישראל קוגל ור' [[דוד קוק]]. מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'.


התחתן עם רישא בת אשת ר' יהושע זעליג הכהן ומרת שיינע באשע<ref>בת ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]]</ref> רבקין מ[[קלימוביטש]]. מצאצאי ר' [[מרדכי פויזנר]], אחיו של אדמו"ר הזקן
התחתן עם מרת רישא בת ר' יהושע זעליג הכהן ומרת שיינע באשע<ref>בת ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]]</ref> רבקין מ[[קלימוביטש]]. מצאצאי ר' [[מרדכי פויזנר]], אחיו של אדמו"ר הזקן


לאחר מכן עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].
לאחר מכן עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].
846

עריכות

תפריט ניווט