ציפורה מנדלסון: הבדלים בין גרסאות בדף

נולדה ב[[י"ח בתשרי]] [[תרפ"ט]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]], לאביה, הרב משה שלום שור, מחסידי [[קרלין]], למשפחה אשר עסקה בייצור ושיווק [[יין|יינות]] ו[[משקה|משקאות חריפים]] בירושלים.

בילדותה למדה בבית יעקב הישן ומשם עברה ללמוד בבית ספר "אלטשולר".

עם הגיעה לפרקה, נישאה בחודש [[כסלו]] [[תש"ז]] לבעלה, [[יונה מנדלסון]], ממשפחה [[חב"ד]]ית ומצאצאי רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] אח [[אדמו"ר הזקן]]. לאחר נישואיהם נכנס בעלה לתחום העיסוק המשפחתי, ויחד עם אביה הקים את ה[[יקב]] הראשון שהוקם ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, תחת השם '[[יקבי שמשון]]', אשר היה צמוד ל[[כותל המערבי]] – שהיה אחד מקירותיו של היקב.

ב[[מלחמת השחרור]] הצטרף בעלה לכוחות הלוחמים שהגנו על ירושלים ולאחר המלחמה וכיבוש העיר העתיקה על ידי הירדנים, קבעו הזוג את מגוריהם בשכונת בית ישראל בירושלים ולאחר [[מלחמת ששת הימים]] חזרו להתגורר בעיר העתיקה. עמדה לימין בעלה אשר ניהל את היקב וכונה על ידי [[הרבי]] "שר המשקים דארץ ישראל".

כיהנה כיו"ר [[נשי חב"ד]] בירושלים במשך שנים רבות וארגנה מסע נשים למקומות הקדושים שב[[אוקראינה]] במשך שנים. ביתה נודע כ[[הכנסת אורחים|מכניס אורחים]] [ב[[סעודת שבת|סעודות השבת]] היו מארחים אורחים רבים ובמיוחד תיירים יהודים שהגיעו לבקר ולהתפלל בכותל המערבי. בכל שבת סביב שולחן השבת היו מתארחים אורחים מכל קצות תבל.

ב[[מוצאי שבת]], ערב [[ל"ג בעומר]] [[תשס"ד]], נפטר בעלה ונטמן ב[[הר המנוחות]] בירושלים. היא האריכה ימים אחריו, ונפטרה בשיבה טובה בגיל 93, ב[[י' אדר א']] [[תשפ"ב]], ונטמנה ב[[הר הזיתים]].