11,698
עריכות
תהלים ק"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
(הוספת ערך) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|תוכן= | |תוכן= | ||
<poem> | <poem> | ||
'''א''' בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' | '''א''' בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹקַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. {{ש}} '''ב:''' עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. {{ש}} '''ג:''' הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. {{ש}} '''ד:''' עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. {{ש}} '''ה:''' יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד. {{ש}} '''ו:''' תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. {{ש}} '''ז:''' מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן. {{ש}} '''ח:''' יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. {{ש}} '''ט:''' גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ. {{ש}} '''י:''' הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן. {{ש}} '''יא:''' יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. {{ש}} '''יב:''' עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל. {{ש}} '''יג:''' מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ. {{ש}} '''יד:''' מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. {{ש}} '''טו:''' וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד. {{ש}} '''טז:''' יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע. {{ש}} '''יז:''' אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ. {{ש}} '''יח:''' הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים. {{ש}} '''יט:''' עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ. {{ש}} '''כ:''' תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר.{{ש}} '''כא:''' הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵ-ל אָכְלָם. {{ש}} '''כב:''' תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן. {{ש}} '''כג:''' יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב. {{ש}} '''כד:''' מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. {{ש}} '''כה:''' זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת.{{ש}} '''כו:''' שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. {{ש}} '''כז:''' כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. {{ש}} '''כח:''' תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב. {{ש}} '''כט:''' תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן.{{ש}} '''ל:''' תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה. {{ש}} '''לא:''' יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו. {{ש}} '''לב:''' הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ. {{ש}} '''לג:''' אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי. {{ש}} '''לד:''' יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'. {{ש}} '''לה:''' יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָ-הּ.</poem> | ||
|מקור= | |מקור= | ||
|ניקוד=כן}} | |ניקוד=כן}} | ||
'''בָּרֲכִי נַפְשִׁי''' הוא [[מזמור]] ק | '''בָּרֲכִי נַפְשִׁי''' הוא [[מזמור]] ק"ד (הפרק ה-[[גימטריה|104]]) בספר [[תהלים]]. הפרק עוסק ב[[גדולת השם]] ובכך שמפרנס את כל בריותיו ודואג להם להצטרכויותיהם, ונוהגים לומר אותו כחלק מסדר [[תפילת שחרית]] ב[[ראש חודש]] לאחר [[שיר של יום]]. | ||
אחד הפסוקים הבולטים ביותר המבטאים גם את תוכן המזמור הוא פסוק כ"ד, כאשר המזמור קורא בהתפעלות: | אחד הפסוקים הבולטים ביותר המבטאים גם את תוכן המזמור הוא פסוק כ"ד, כאשר המזמור קורא בהתפעלות: "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית". | ||
== בסדר התפילה == | == בסדר התפילה == | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
הטעם להכללתו של המזמור בסדר התפילה הוא מכיון שנאמר בו: "עשה ירח למועדים"{{הערה|=טור אורח חיים תכג. ומקורו באבודרהם}}, וב[[שער הכולל]] ציין{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16002&st=&pgnum=58 פרק י"א סעיף כז].}} לדברי [[ספר הזוהר]] המתאימים למנהג זה{{הערה|"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֲוָה יָתִיב וְהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אֲתָא לְגַבֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לֵיהּ בְּמַאי קָא עָסִיק מַר. אָמַר לֵיהּ בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב, (שמואל א ב) וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. מַהוּ כִּסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ דְּעֲבִיד לֵיהּ כָּרְסֵי יְקָר בִּלְחוֹדוֹי לְקַבָּלָא אוּלְפַן נִשְׁמָתָא דְּצַּדִּיקַיָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל עִמֵּיהּ בְּכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא. וכַד חָמֵי נִשְׁמָתָא יְקַר אַסְפַּקְלַרְיָאה שְׁכִינְתָּא דְמָארֵיהּ, מְבָרְכַת וְסָגְדַת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קד) בָּרְכִי נַפְשִׁי וְגו' (בזוהר שלפנינו הוא בדף צט, ובשער הכולל ציין לדף צג).}}. | הטעם להכללתו של המזמור בסדר התפילה הוא מכיון שנאמר בו: "עשה ירח למועדים"{{הערה|=טור אורח חיים תכג. ומקורו באבודרהם}}, וב[[שער הכולל]] ציין{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16002&st=&pgnum=58 פרק י"א סעיף כז].}} לדברי [[ספר הזוהר]] המתאימים למנהג זה{{הערה|"רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֲוָה יָתִיב וְהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אֲתָא לְגַבֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לֵיהּ בְּמַאי קָא עָסִיק מַר. אָמַר לֵיהּ בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב, (שמואל א ב) וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. מַהוּ כִּסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ דְּעֲבִיד לֵיהּ כָּרְסֵי יְקָר בִּלְחוֹדוֹי לְקַבָּלָא אוּלְפַן נִשְׁמָתָא דְּצַּדִּיקַיָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל עִמֵּיהּ בְּכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא. וכַד חָמֵי נִשְׁמָתָא יְקַר אַסְפַּקְלַרְיָאה שְׁכִינְתָּא דְמָארֵיהּ, מְבָרְכַת וְסָגְדַת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קד) בָּרְכִי נַפְשִׁי וְגו' (בזוהר שלפנינו הוא בדף צט, ובשער הכולל ציין לדף צג).}}. | ||
בשם [[הגאון מוילנא]] מובא שקבעו לומר את המזמור דוקא בהמשך ל'[[שיר של יום]]' - מכיון שגם בבית המקדש נהגו לשורר מזמור זה בראשי חודשים, כחלק מ[[שירת | בשם [[הגאון מוילנא]] מובא שקבעו לומר את המזמור דוקא בהמשך ל'[[שיר של יום]]' - מכיון שגם בבית המקדש נהגו לשורר מזמור זה בראשי חודשים, כחלק מ[[שירת הלויים]] בעת [[הקרבת קורבנות|הקרבת הקורבנות]]{{הערה|ספר 'מעשה רב' אות קנז.}}. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
==ניגונים על הפרק== | ==ניגונים על הפרק== | ||
* לקראת יום ההולדת של הרבי בי"א ניסן תשס"ה, חוברו עשרות לחנים על הפרק [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|כפי המנהג שהתפשט לחבר ניגונים על פרקי הרבי]], כאשר [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] בחרה בלחן 'ברכי נפשי'של ר' מנחם מענדל לבקיבקר{{הערה|1=[[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]].}}, ולצידו הניגון '[[ברכי נפשי (פרק ק"ד)#ניגון יהי כבוד|יהי כבוד]]' שהולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, שהתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים{{הערה|1=[[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].}}. | * לקראת יום ההולדת של [[הרבי]] בי"א ניסן תשס"ה, חוברו עשרות לחנים על הפרק [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|כפי המנהג שהתפשט לחבר ניגונים על פרקי הרבי]], כאשר [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]] בחרה בלחן 'ברכי נפשי' של ר' מנחם מענדל לבקיבקר{{הערה|1=[[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]].}}, ולצידו הניגון '[[ברכי נפשי (פרק ק"ד)#ניגון יהי כבוד|יהי כבוד]]' שהולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, שהתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים{{הערה|1=[[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||