יוסף קארו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שולחן ערוך: הגהה
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←שולחן ערוך: הגהה) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
| שם = רבי יוסף קארו | | שם = רבי יוסף קארו | ||
| כינוי = ה'בית יוסף' | | כינוי = ה'בית יוסף' | ||
| תמונה= | | תמונה=ציור עתיק על גוויל המיוחס למרן רבינו יוסף בן אפרים קארו.jpg | ||
| מקום לידה = ספרד | | מקום לידה = ספרד | ||
| מקום פטירה = [[צפת]], [[ארץ הקודש]] | | מקום פטירה = [[צפת]], [[ארץ הקודש]] | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
| חיבוריו = בית יוסף, [[שולחן ערוך]], כסף משנה, בדק הבית, מגיד מישרים, ועוד | | חיבוריו = בית יוסף, [[שולחן ערוך]], כסף משנה, בדק הבית, מגיד מישרים, ועוד | ||
| צאצאים = רבי יהודה | | צאצאים = רבי יהודה | ||
| חתימת ידו = | |||
}} | }} | ||
| שורה 40: | שורה 41: | ||
===בית יוסף=== | ===בית יוסף=== | ||
לאחר שפורסם ספרו של רבי יעקב בן הרא"ש - ה[[טור]], הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו [[הרא"ש]], שפסקיו היו לפי דעת [[בעל התוספות]], אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב ה"בית יוסף" את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא. | לאחר שפורסם ספרו של רבי [[בעל הטורים|יעקב בן הרא"ש]] - ה[[טור]], הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו [[הרא"ש]], שפסקיו היו לפי דעת [[בעל התוספות]], אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב ה"בית יוסף" את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא. | ||
אמנם על שיטה זו חלקו חכמי אשכנז שבדור ההוא, ובעיקר [[הרמ"א]] שלכן כתב את ספרו "המפה" על השולחן ערוך, מכיוון שהבית יוסף פסק יותר כ[[הרי"ף]] ו[[הרמב"ם]] הספרדים ופחות כ[[הרא"ש]] האשכנזי. | אמנם על שיטה זו חלקו חכמי אשכנז שבדור ההוא, ובעיקר [[הרמ"א]] שלכן כתב את ספרו "המפה" על השולחן ערוך, מכיוון שהבית יוסף פסק יותר כ[[הרי"ף]] ו[[הרמב"ם]] הספרדים ופחות כ[[הרא"ש]] האשכנזי. | ||
| שורה 53: | שורה 54: | ||
לאחר שחיבר את ספרו ה'''בית יוסף''', שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם '''[[שולחן ערוך]]''', במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו. | לאחר שחיבר את ספרו ה'''בית יוסף''', שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם '''[[שולחן ערוך]]''', במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו. | ||
לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו הייתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] | לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו הייתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] האשכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'. | ||
===כסף משנה=== | ===כסף משנה=== | ||
| שורה 69: | שורה 70: | ||
== אצל [[רבותינו נשיאנו]] == | == אצל [[רבותינו נשיאנו]] == | ||
אדמו"ר הזקן חיבר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]] על בסיס ה[[שולחן ערוך]] של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר [[אדמו"ר הזקן]] מאות פעמים את הבית יוסף, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות. | [[אדמו"ר הזקן]] חיבר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]] על בסיס ה[[שולחן ערוך]] של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר [[אדמו"ר הזקן]] מאות פעמים את הבית יוסף, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות. | ||
גם אדמו"ר | גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין בבית יוסף, כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו. | ||
===אצל הרבי=== | ===אצל הרבי=== | ||
| שורה 89: | שורה 90: | ||
בשבת פרשת ויגש [[תשמ"ח]], דבר הרבי אודות הבית יוסף, והזכיר שזוהי שנת החמש מאות להולדתו, ואמר שיהי רצון שתהיה בזה התעוררות, ויש להוסיף בלימוד ספריו הן ה"בית יוסף" והן ה"שלחן ערוך", הרבי התבטא ש"יש לעורר על כך בכל מקום ומקום", ושהלימוד צריך להביא לידי מעשה{{הערה|ראה באריכות בהתוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 170, ס"ח ואילך.}}. | בשבת פרשת ויגש [[תשמ"ח]], דבר הרבי אודות הבית יוסף, והזכיר שזוהי שנת החמש מאות להולדתו, ואמר שיהי רצון שתהיה בזה התעוררות, ויש להוסיף בלימוד ספריו הן ה"בית יוסף" והן ה"שלחן ערוך", הרבי התבטא ש"יש לעורר על כך בכל מקום ומקום", ושהלימוד צריך להביא לידי מעשה{{הערה|ראה באריכות בהתוועדויות תשמ"ח ח"ב עמ' 170, ס"ח ואילך.}}. | ||
==הנצחתו של מרן הבית יוסף בארץ ישראל== | |||
על שמו נקראו רחובות רבים ב[[ערים בארץ ישראל|ערי ישראל]]{{הערה|באור יהודה, אשדוד, אופקים, אשקלון, אלעד, בית שמש, ביתר עלית, דימונה, פתח תקוה, קרית אתא, רעננה, רמת גן, שדרות, תל אביב-יפו, וב[[ירושלים]] ששם רחוב הרב יוסף קארו מחובר ל[[שכונת שמואל הנביא|רחוב שמואל הנביא]] וחלקו השני מחובר ל[[רחוב יואל]] שב[[שכונת בית ישראל]]}}, מספר בתי כנסת, וכן [[בית ספר]] על שמו ב[[באר שבע]], וכן [[בד"ץ]] כשרות על מוצרי מזון הנקרא [[בד"ץ בית יוסף]]. | |||
{{אחרונים}} | {{אחרונים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||