כתיבת ספר תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ג, מבאר [[הרבי]], שאין חילוק בין דעות הרא"ש להרמב"ם, בנוגע לגדר מצות הכתיבה, האם היא ללמוד, שכן מתוכן דברי הרא"ש, "וזהו בדורות הראשונים כו'", הם בהמשך ללשון ודעת הרמב"ם (שהביא לפני זה), ומזה מובן, שאין כוונת הרא"ש לחדש גדר חדש במצות כתיבת ס"ת (דלא כהרמב"ם32), אלא רק לחלק (בין הזמנים) בנוגע לשאלה איזה ספרים לכתוב, ש"האידנא" המצוה היא "לכתוב חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן להגות בהן הוא ובניו". בהמשך, מבאר הרבי שגדר המצוה נשאר, ורק אופן קיומה משתנה, ומבאר הרבי את פסק הרמ"א "אבל לקחו כך ולא הגי' בו דבר הוי כחוטף מצוה מן השוק ואינו יוצא בזה", והוא יוצא ידי חובה, דוקא אם "שכר לו סופר לכתוב לו ספר תורה או שקנאו והוא הי' מוטעה והגיהו",{{הערה|דלא כדעת רש"י והנמוק"י, שגם כשלקח ס"ת מן השוק מקיים את המצוה.}} שאין פסק זה אמור אלא בכתיבת ספר תורה, אבל בנוגע לחומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן, ש"האידנא" מתקיימת בהם מצות כתבו לכם (לדעת הרא"ש), לפי הכל, יוצאים על ידי קניית ספרים והלימוד בהם.{{הערה|וראו גם דעת קדושים, סוסק"ז.}} ומסביר הרבי, שלפי הכל, מצות 'כתבו לכם' היא גדר של "קבלת התורה", שזה נעשה על ידי העשיה שלו לקחת ולקבל את התורה וללמוד בה.  

בנוגע לספר תורה שהציבור כתבו, מחדש הרבי, שגם אלו שנולדו לאחר שכתבו קהל המתפללים ספר תורה, מכיוון שמוכרחים להגיה את הספר תורה מזמן לזמן, ו"כל המגיה ס"ת ואפי' אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו",{{הערה|מנחות, ל, א.}} שלכל הדעות, "לב ב"ד מתנה" שהגהת הספר תורה תיחשב ככתיבת ספר תורה, עבור כל אלו שנולדו (והגיעו לעול מצוות) בזמן שבין כתיבת התורה להגהה, ועל דרך זה, בין הגהה להגהה.

ולפי ביאור זה, קהילות אלו שרק קנו ספר תורה, הרי "לב ב"ד מתנה" שבשעת הגהת הספר תורה (מזמן לזמן) בשליחות כל בר חיובא מהקהל, ובמילא הוא מקיים בזה מצות כתיבת ספר תורה.

31. זבחים ב, ב. 32. מנחות שם. רמב"ם הל' ס"ת שם.{{הערה|ובתורת מנחם - התוועדויות תשמ"ב ח"ב ע' 532 הוסיף הרבי, שידוע מנהג ישראל לעלות לתורה בסמיכות ליום הבר מצוה. והנה, כאשר העולה לתורה מברך ברכת התורה לפניי ולאחרי, הרי הוא מאשר ומעיד על כשרות הס"ת. ועדות זו שעל ידי ברכת התורה, היא בתוקף גדול ביותר (ויש לומר שתקפה גדול יותר מהגהת ס"ת), כי ענין זה קשור עם חשש ברכה לבטלה, ולדעת כמה הרי זה קשור עם הלאו דיילא תשא את שם ה' אלקיך לשואיי (ראה שו"ע אדה"ז סי' לד סייד), ובפרט שלדעת כמה ברכת התורה היא מייע מן התורה (ראה שלחן מנחם חייא סי' ט. ושייט).}}

 

בשיחה אחרת{{הערה|תו"מ-התוועדויות, תשמ"ח, ח"ב, עמ' 171.}} הסביר הרבי את השייכות של עניין כתיבת ספר תורה, לעניין [[בית מלא ספרים]], ועורר על קיום מבצע זה.