לימוד האותיות והנקודות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
הגהה
מ (הגהה)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:א"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד לומד את האותיות הא"ב]]
[[קובץ:א"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילד לומד את האותיות הא"ב]]
לאורך השנים עודד הרבי '''לימוד האותיות והנקודות''' בשיטה המסורתית, וראה בלימוד זה הדגשה בקדושת האותיות המחדיר בילדים יראת שמים. לפי השיטה המסורתית, יש ללמוד אותיות לחוד ונקודות לחוד, על מנת להדגיש את קדושתן של האותיות והנקודות.
לאורך השנים עודד [[הרבי]] '''לימוד האותיות והנקודות''' בשיטה המסורתית, וראה בלימוד זה הדגשה ב[[קדושה|קדושת]] האותיות המחדיר בילדים [[יראת שמים]]. לפי השיטה המסורתית, יש ללמוד [[אותיות]] לחוד ונקודות לחוד, על מנת להדגיש את קדושתן של האותיות והנקודות.  
==סדר הלימוד==
==סדר הלימוד==
במכתב מ[[ב' טבת]] [[תשי"ד]],{{הערה|[[אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15860&st=&pgnum=96 חלק ח']''', עמ' פ"ב, אגרת ב'שכה, באתר [[היברובוקס]].}} כותב [[הרבי]] שחייבים [[לימוד|ללמוד]] עם התלמידים את ה[[אותיות]] לחוד ואת הנקודות לחוד, ושנאבקו על כך [[רבותינו נשיאינו]]{{הערה|ראו [[היום יום]], ח' אד"ר א'; [[לקוטי דיבורים]], ח"ד, תרמא, א.}} על מנת לחקוק בתלמידים את [[קדושה|קדושת]] האותיות וקדושת הנקודות.
במכתב מ[[ב' טבת]] [[תשי"ד]],{{הערה|[[אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15860&st=&pgnum=96 חלק ח']''', עמ' פ"ב, אגרת ב'שכה, באתר [[היברובוקס]].}} כותב [[הרבי]] שחייבים [[לימוד|ללמוד]] עם התלמידים את ה[[אותיות]] לחוד ואת הנקודות לחוד, ושנאבקו על כך [[רבותינו נשיאינו]]{{הערה|ראו [[היום יום]], ח' אד"ר א'; [[לקוטי דיבורים]], ח"ד, תרמא, א.}} על מנת לחקוק בתלמידים את [[קדושה|קדושת]] האותיות וקדושת הנקודות.
במענה{{הערה|'''קובץ הוראות''', הוצאת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], עמ' 23.}} לאדם ששאל את הרבי האם צריך להתחיל דוקא בלימוד כל האותיות ורק לאחר מכן את הנקודות, או שניתן ללמוד אחרי אות אחת את הניקוד שלה, או לאחר שלמדו מספר אותיות ללמוד אתה נקודות שלהם, ענה הרבי שניתן ללמוד מספר אותיות ולאחר מכן את הנקודות שלהם. וכן במענה מ[[י"ג כסלו]] [[תשי"ד]], לאדם ששאל אם אפשר ללמוד עם ילדים האותיות והנקודות הידועים להם מכבר, קודם שיודעים את כל הנקודות, הגיב הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15860&st=&pgnum=53 חלק ח']''', עמ' ל"ט, אגרת ב'רפג, באתר [[היברובוקס]].}} שאין קפידא בזה אף שלכאורה בקל יותר ללמדם כל הנקודות בהמשך אחד מאשר להפסיק באמצע בעניינים אחרים, אך הרבי הבהיר שזוהי שאלה [[חינוך|חינוכית]] ויש לפתור אותה בהתאמה להתלמידים בכתה שלו ואופן קליטתם את הלימודים.
במענה{{הערה|'''קובץ הוראות''', הוצאת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], עמ' 23.}} לאדם ששאל את הרבי האם צריך להתחיל דוקא בלימוד כל האותיות ורק לאחר מכן את הנקודות, או שניתן ללמוד אחרי אות אחת את הניקוד שלה, או לאחר שלמדו מספר אותיות ללמוד אתה נקודות שלהם, ענה הרבי שניתן ללמוד מספר אותיות ולאחר מכן את הנקודות שלהם. וכן במענה מ[[י"ג כסלו]] [[תשי"ד]], לאדם ששאל אם אפשר ללמוד עם ילדים האותיות והנקודות הידועים להם מכבר, קודם שיודעים את כל הנקודות, הגיב הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15860&st=&pgnum=53 חלק ח']''', עמ' ל"ט, אגרת ב'רפג, באתר [[היברובוקס]].}} שאין קפידא בזה אף שלכאורה בקל יותר ללמדם כל הנקודות בהמשך אחד מאשר להפסיק באמצע בעניינים אחרים, אך הרבי הבהיר שזוהי שאלה [[חינוך|חינוכית]] ויש לפתור אותה בהתאמה להתלמידים בכתה שלו ואופן קליטתם את הלימודים.


בנוסף, בהתוועדות שבת [[ז' מנחם אב]], [[פרשת דברים]], [[שבת חזון]] [[תשמ"ט]], הזכיר הרבי{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], [[תשמ"ט]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=137&hilite= ח"ד, עמ' 109-110]''', באתר [[היברובוקס]].}} את המנהג שיש להתחיל לימוד האותיות מתוך האותיות מ[[ליקוטי אמרים - דף השער|דף השער]] של ספר [[התניא]], או בתחלת ספר התניא, על פי הלימוד מ[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']] בתניא, ש"משביעים אותו תהי צדיק", כלומר שמשביעים את הילד במעי אמו, מלשון שובע - [[תענוג]], שזו לימוד [[פנימיות התורה]].
בנוסף, בהתוועדות שבת [[ז' מנחם אב]], [[פרשת דברים]], [[שבת חזון]] [[תשמ"ט]], הזכיר הרבי{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], [[תשמ"ט]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=137&hilite= ח"ד, עמ' 109-110]''', באתר [[היברובוקס]].}} את המנהג שיש להתחיל לימוד האותיות מתוך האותיות מ[[ליקוטי אמרים - דף השער|דף השער]] של ספר ה[[תניא]], או בתחלת ספר התניא, על פי הלימוד מ[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']] בתניא, ש"משביעים אותו תהי צדיק", כלומר שמשביעים את הילד במעי אמו, מלשון שובע - [[תענוג]], שזו לימוד [[פנימיות התורה]].
===התוכן הפנימי של האותיות וסגנון ההברה===
===התוכן הפנימי של האותיות וסגנון ההברה===
ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת קרח]], [[ג' תמוז]] [[תשמ"ח]]{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59243&st=&pgnum=544&hilite= ח"ג]''', עמ' 538.}} ביאר הרבי שיש להסביר לילדים התוכן הפנימי של צורת האותיות, ולדוגמה - אות [[ב' (אות)|בי"ת]], מרמזת על התחלת ה[[תורה]], "שהעולם דומה לב' שהוא מסובב משלש רוחותיו וורוח צפונית אינה מסובבת",{{הערה|מדרש הנעלם, לשה"ש, '''זהר''' חדש בתחלתו; רבותינו בעלי התוס' ר"פ בראשית ועוד.}} בכדי לרמז ש[[עבודת האדם|עבודתו של היהודי]] לסובב רוח הצפונית, שעל ידי זה נעשה שותף ל[[הקב"ה]], במעשה [[בראשית]]; באות [[י'|יו"ד]], כלשון הרגיל שקורין ליהודי "א יו"ד" שצורתה נקראת בלבד "די פינטעלע איד" (נקודת היהדות), ושאות יו"ד במספרה [[עשרת הדברות]], וכיוצא בזה בשאר האותיות.
ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת קרח]], [[ג' תמוז]] [[תשמ"ח]]{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59243&st=&pgnum=544&hilite= ח"ג]''', עמ' 538.}} ביאר הרבי שיש להסביר לילדים התוכן הפנימי של צורת האותיות, ולדוגמה - אות [[ב' (אות)|בי"ת]], מרמזת על התחלת ה[[תורה]], "שהעולם דומה לב' שהוא מסובב משלש רוחותיו וורוח צפונית אינה מסובבת",{{הערה|מדרש הנעלם, לשה"ש, '''זהר''' חדש בתחלתו; רבותינו בעלי התוס' ר"פ בראשית ועוד.}} בכדי לרמז ש[[עבודת האדם|עבודתו של היהודי]] לסובב רוח הצפונית, שעל ידי זה נעשה שותף ל[[הקב"ה]], במעשה [[בראשית]]; באות [[י'|יו"ד]], כלשון הרגיל שקורין ליהודי "א יו"ד" שצורתה נקראת בלבד "די פינטעלע איד" (נקודת היהדות), ושאות יו"ד במספרה [[עשרת הדברות]], וכיוצא בזה בשאר האותיות.
שורה 15: שורה 14:
בנוגע לשינוי ההבהרות, במענה ליהודי שכתב שלומד 'קמ"ץ אל"ף א', שהנקוד והאותיות בנפרד כהוראת רבותינו נשיאינו ("אשר השתדלו בזה בחרף נפשם", כלשון הרבי במכתב), ושואל איך להתנהג בלימוד ההברה כיון שכתתו היא מילדי ה[[תימנים]], כותב הרבי במכתב מ[[ו' תשרי]] [[תשט"ו]] שמכיוון שאחינו [[הספרדים]] הורגלו בהברה זו כמה דורות דור אחר דור, אין צריך לשנות מנהגם בזה שמנהג אבותיהם בידיהם, ובודאי חזרת דא"ח בהברה הספרדית שאוחזין בה מפני שקבלוה מאבות ואבות אבותיהם, "בני מס"נ על שמו ית' תגרום נח"ר למעלה ותפעול פעולתה למטה".{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&st=&pgnum=22 כרך י']''', [[קיץ]] [[תשי"ד]], עמ' ה', אגרת ב'תתקסט.}}
בנוגע לשינוי ההבהרות, במענה ליהודי שכתב שלומד 'קמ"ץ אל"ף א', שהנקוד והאותיות בנפרד כהוראת רבותינו נשיאינו ("אשר השתדלו בזה בחרף נפשם", כלשון הרבי במכתב), ושואל איך להתנהג בלימוד ההברה כיון שכתתו היא מילדי ה[[תימנים]], כותב הרבי במכתב מ[[ו' תשרי]] [[תשט"ו]] שמכיוון שאחינו [[הספרדים]] הורגלו בהברה זו כמה דורות דור אחר דור, אין צריך לשנות מנהגם בזה שמנהג אבותיהם בידיהם, ובודאי חזרת דא"ח בהברה הספרדית שאוחזין בה מפני שקבלוה מאבות ואבות אבותיהם, "בני מס"נ על שמו ית' תגרום נח"ר למעלה ותפעול פעולתה למטה".{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&st=&pgnum=22 כרך י']''', [[קיץ]] [[תשי"ד]], עמ' ה', אגרת ב'תתקסט.}}
==לימוד הנקודות==
==לימוד הנקודות==
במכתב מ[[י"ג אייר]] [[תשט"ו]] מסביר הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&st=&pgnum=74 כרך י"א], עמ' נ"ז, באתר [[היברובוקס]].}} את מעלת הנקודות, וכותב שהבנוגע לקדושתם, ואף קדושת שמותיהם, מובן ממה שכתוב בתקוני זהר {{הערה|'''תקוני זהר''', תקון ה', בהקדמה (ז, ב), בתקון ס"ט, ובזהר חדש (צט, ג).}} בתיקונים, אשר אפילו השמות שלהם הם [[ר"ת]] של [[מלאכים]]. ובנוגע ל{{ה|גימטריא}} שלהם, הנה הוא כשפוטו, שכל נקודה ("פינטעלע") הוא עשר, וכל קו ששה, ולכן לדוגמא 'צירא' (..) הוא עשרים וכיוצא בזה,{{הערה|ומפנה הרבי במכתב ל'תקוני זהר' בהקדמה, אשר קמ"ץ בגימטריא ששה עשר, וכיוצא בזה.}} ולפעמים מחשבים הנקודות על פי שמם, וכמו בהקדמת התקני זהר:{{הרה|'''תקני זהר''', שם (ז, ב).}} "פתח, בחושבן אותיותיו איהו יו"ד", שפירשו המפרשים, שהאותיות של שם נקודה זו - בגימטריה עשרים (במספר קטן).
במכתב מ[[י"ג אייר]] [[תשט"ו]] מסביר הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&st=&pgnum=74 כרך י"א], עמ' נ"ז, באתר [[היברובוקס]].}} את מעלת הנקודות, וכותב שהבנוגע לקדושתם, ואף קדושת שמותיהם, מובן ממה שכתוב בתקוני זהר{{הערה|'''תקוני זהר''', תקון ה', בהקדמה (ז, ב), בתקון ס"ט, ובזהר חדש (צט, ג).}} בתיקונים, אשר אפילו השמות שלהם הם [[ר"ת]] של [[מלאכים]]. ובנוגע ל{{ה|גימטריא}} שלהם, הנה הוא כשפוטו, שכל נקודה ("פינטעלע") הוא עשר, וכל קו ששה, ולכן לדוגמא 'צירא' (..) הוא עשרים וכיוצא בזה,{{הערה|ומפנה הרבי במכתב ל'תקוני זהר' בהקדמה, אשר קמ"ץ בגימטריא ששה עשר, וכיוצא בזה.}} ולפעמים מחשבים הנקודות על פי שמם, וכמו בהקדמת התקני זהר:{{הרה|'''תקני זהר''', שם (ז, ב).}} "פתח, בחושבן אותיותיו איהו יו"ד", שפירשו המפרשים, שהאותיות של שם נקודה זו - בגימטריה עשרים (במספר קטן).
===סדר הנקודות===
===סדר הנקודות===
בנוגע לכללות ענין הנקודות, מביא הרבי ב[[שיחה]] מ[[ראש חודש]] [[אלול]],{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], תשמ"ב '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=385&hilite= ח"ד]''', עמ' 2121.}} המבואר בפרדס שער הנקודות בתחלתו, שהנקודות נחלקות לתנועות גדולות ותנועות קטנות, מלכים ועבדים, וכל תנועה קטנה סמוכה לתנועה גדולה שלה (כל עבד סמוך למלך שלו): קמץ - תנועה גדולה, פתח - תנועה קטנה שלה. צירה - תנועה גדולה, סגול - תנועה קטנה שלה. חולם - תנועה גדולה, קמץ קטן - תנועה קטנה שלה. שורק או מלאופם (נקודה באמצע הוא"ו) - תנועה גדולה, קבוץ (שלש נקודות באלכסון) - תנועה קטנה שלה. וישנה גם נקודת השבא – שאינה תנועה בפני עצמו. בהמשך השיחה הסביר הרבי, ש"סידור" הוא "דבר השוה לכל נפש", וגם לילד קטן, וגם ליהודי שעוסק בהתחלת העבודה, (אמירת "מודה אני לפניך" בקומו משינתו, שאז נמצא הוא במעמד ומצב בדוגמת קטן), ולכן, כאשר מדובר אודות סדר הנקודות כפי שנדפסו בסידור, צריך להיות סדרם בהתאם לכללי הדקדוק וההברה בפשטות, באופן המובן גם לקטן. ולכן, צריך לבוא השורק לפני הקבוץ - כאמור לעיל שכן הוא הסדר ע"פ כללי הדקדוק, מכיון ששורק היא תנועה גדולה וקבוץ היא התנועה הקטנה שלה, ותנועה קטנה איננה יכולה לבוא לפני התנועה הגדולה שלה.
בנוגע לכללות ענין הנקודות, מביא הרבי ב[[שיחה]] מ[[ראש חודש]] [[אלול]],{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], תשמ"ב '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59219&st=&pgnum=385&hilite= ח"ד]''', עמ' 2121.}} המבואר בפרדס שער הנקודות בתחלתו, שהנקודות נחלקות לתנועות גדולות ותנועות קטנות, מלכים ועבדים, וכל תנועה קטנה סמוכה לתנועה גדולה שלה (כל עבד סמוך למלך שלו): קמץ - תנועה גדולה, פתח - תנועה קטנה שלה. צירה - תנועה גדולה, סגול - תנועה קטנה שלה. חולם - תנועה גדולה, קמץ קטן - תנועה קטנה שלה. שורק או מלאופם (נקודה באמצע הוא"ו) - תנועה גדולה, קבוץ (שלש נקודות באלכסון) - תנועה קטנה שלה. וישנה גם נקודת השבא – שאינה תנועה בפני עצמו. בהמשך השיחה הסביר הרבי, ש"סידור" הוא "דבר השוה לכל נפש", וגם לילד קטן, וגם ליהודי שעוסק בהתחלת העבודה, (אמירת "מודה אני לפניך" בקומו משינתו, שאז נמצא הוא במעמד ומצב בדוגמת קטן), ולכן, כאשר מדובר אודות סדר הנקודות כפי שנדפסו בסידור, צריך להיות סדרם בהתאם לכללי הדקדוק וההברה בפשטות, באופן המובן גם לקטן. ולכן, צריך לבוא השורק לפני הקבוץ - כאמור לעיל שכן הוא הסדר ע"פ כללי הדקדוק, מכיון ששורק היא תנועה גדולה וקבוץ היא התנועה הקטנה שלה, ותנועה קטנה איננה יכולה לבוא לפני התנועה הגדולה שלה.
82

עריכות

תפריט ניווט