57
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ד"ר '''גדליה מָזֶל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], מהחסידים שנשארו ב[[ברית המועצות]] עד לתחילת שנות הלמ"ד ושמרו מצוות במסירות נפש. זכה להיות רופאם האישי של רבנים ואדמו"רים רבים, היה מקורב במיוחד לאדמו"רי [[חסידות זוויהל|חסידות זווהיל]]. | ד"ר '''גדליה מָזֶל'''{{הערה|שם משפחה המורה על הייחוס המשפחתי, ומהווה ראשי תיבות: משולם זוסיא בן ליפא.}} ([[כ"ו אב]] [[תרצ"ב]] – [[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]]) היה רופא חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]], מהחסידים שנשארו ב[[ברית המועצות]] עד לתחילת שנות הלמ"ד ושמרו מצוות במסירות נפש. זכה להיות רופאם האישי של רבנים ואדמו"רים רבים, היה מקורב במיוחד לאדמו"רי [[חסידות זוויהל|חסידות זווהיל]]. | ||
== | ==קורות חיים== | ||
נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]]. | ===בברית המועצות=== | ||
נולד בעיירה פולנאה שב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל אברהם מזל ולאמו מרת פריידא לבית קליינרמאן, כדור שביעי בן אחר בן ל[[רבי זושא מאניפולי]], וכן כצאצא ל[[רבי פנחס מקוריץ]] ו[[המגיד ממעזריטש]]. | |||
בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק. | בילדותו התגוררה משפחתו בעיר [[לנינגרד]] עד שהיגרה בשנת [[תש"ב]] לעיר [[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] בעקבות מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]]. בעוד נער צעיר פגש באביו של הרבי, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ולאחר שאביו הצטרף למעגל מכריו וסועדיו של רבי לוי יצחק שהיה באותה עת חולה וחלוש – זכה אף הוא לראות ולחוות מאורעות רבות עם רבי לוי יצחק. | ||
עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי. | עם סיום המלחמה עברה משפחתו ל[[מוסקבה]], שם החל את לימודי הרפואה עם התמחות מיוחדת בתחום הרפואה פנימית, כשבין השאר למד אצל ד"ר מייסניקוב, חתן פרס עולמי. נישא לבתו של החסיד ר' [[אברהם אשר קוגן]]. | ||
=== | ===בארץ ישראל=== | ||
בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]]. | בעקבות הוריו שעלו שנה לפניו, בשנת [[תשל"ב]] עלה עם רעייתו לארץ ישראל וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]]. | ||
שורה 15: | שורה 16: | ||
בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר, פעל בתור צאצא לשיפוץ המקום והקמת אוהל תפילה במקום הציון. | בעקבות החלטת השלטון הקומוניסטי על הריסת בית העלמין הישן בשיפיטובקה, נשכח מקום ציונו של רבי פנחס מקוריץ, וכאשר ירד מסך הברזל והדבר התאפשר, פעל בתור צאצא לשיפוץ המקום והקמת אוהל תפילה במקום הציון. | ||
כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא תחילה לקופה קצרה בבית האבות "משען", במרפאה בשכונת תלפיות ובקופת החולים מאוחדת. במקביל, הרחיב את לימודו ברפואה פנימית, רפואת משפחה, רפואה סינית, אקופונקטורה ועוד. בהמשך פתח מרפאה עצמאית בשכונת גאולה בה פעל קרוב לארבעים שנה, והוכר כ"רופא מומחה" מטעם משרד הבריאות. למרפאתו באו לטיפול גם תושבים מאיזורים מרוחקים ברחבי העיר. | כשנה לאחר עלייתו לארץ, החל לעבוד כרופא תחילה לקופה קצרה בבית האבות "משען", במרפאה בשכונת תלפיות ובקופת החולים מאוחדת. במקביל, הרחיב את לימודו ברפואה פנימית, רפואת משפחה, רפואה סינית, אקופונקטורה ועוד. בהמשך פתח מרפאה עצמאית בשכונת גאולה בה פעל קרוב לארבעים שנה, והוכר כ"רופא מומחה" מטעם משרד הבריאות. למרפאתו באו לטיפול גם תושבים מאיזורים מרוחקים ברחבי העיר. | ||
שורה 22: | שורה 22: | ||
נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים. | נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשע"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] בירושלים. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |
עריכות