יעקב ישראל קנייבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תיקון מגמתיות
אין תקציר עריכה
(תיקון מגמתיות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:קנייבסקי.jpg|left|thumb|250px|הסטייפלר]]
[[תמונה:קנייבסקי.jpg|left|thumb|250px|הסטייפלר]]
הגאון רבי '''יעקב ישראל קנייבסקי''' (המכונה '''הסטייפלר''') זצ"ל כיהן כראש ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] וממנהיגי הציבור הליטאי-[[מתנגד]]י ב[[ארץ הקודש]], יחסיו עם [[חסידות חב"ד]] ו[[הרבי]] היו מורכבים, אוהדים ולעיתים לוחמניים מאוד.  
הגאון רבי '''יעקב ישראל קנייבסקי''' (המכונה '''הסטייפלר''') זצ"ל כיהן כראש ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] וממנהיגי הציבור הליטאי-[[מתנגד]]י ב[[ארץ הקודש]], יחסיו עם [[חסידות חב"ד]] ו[[הרבי]] היו מורכבים, אוהדים ולעיתים לוחמניים.


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
שורה 10: שורה 10:
הוא גדל ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']] ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', והוא מונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר ב[[מסירות נפש]] על ה[[יהדות]]<ref>[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1200 מאמר בנושא מאת החוקר החב"די הרב יהושע מונדשיין]</ref>.
הוא גדל ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']] ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', והוא מונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר ב[[מסירות נפש]] על ה[[יהדות]]<ref>[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1200 מאמר בנושא מאת החוקר החב"די הרב יהושע מונדשיין]</ref>.


בשנת [[תרפ"ה]] פירסם את ספרו הראשון 'שערי תבונה' שעשה רעש בעולם התורני, בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של רבנים חסידיים - הגה"ק רבי [[יחיאל מאיר מאוסטרובצה]] והגה"ח ר' [[מנחם זמבא]], וכן של ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]].
בשנת [[תרפ"ה]] פירסם את ספרו הראשון 'שערי תבונה' שעשה רעש בעולם התורני, בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי חכמי [[החסידות]] - הגה"ק רבי [[יחיאל מאיר מאוסטרובצה]] והגה"ח ר' [[מנחם זמבא]], וכן של ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]].


בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[בני ברק]] שם עמד בראש ישיבת נובהארדאק. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדול, והיה ממנהיגי הציבור הליטאי.
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[בני ברק]] שם עמד בראש ישיבת נובהארדאק. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדול, והיה ממנהיגי הציבור הליטאי.
שורה 68: שורה 68:
==נגד הגרא"ח נאה==
==נגד הגרא"ח נאה==


בתקופת הפולמוס ההלכתי בין גיסו, [[החזון איש]], לבין הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]], תקף הסטייפלער בכדי להגן על שיעורי גיסו ואף הו"ל מספר קונטרסים לתקוף את שיעורים אלו. ואילו ר' חיים נאה טען כי הסטייפלער מזייף שוב ושוב את דבריו. הסטייפלער עצמו הודה שלא עיין במקורות המדברים בנושאי השיעורים, ועל כך יצא הקצף של ר' חיים נאה ורוב רבני ארץ ישראל אשר הגנו על השיעורים שהיו נהוגים בכל העולם כל הדורות.
בתקופת הפולמוס ההלכתי בין גיסו, [[החזון איש]], לבין הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]], תקף הסטייפלער בכדי להגן על שיעורי גיסו ואף הו"ל מספר קונטרסים לתקוף את שיעורים אלו. ואילו ר' חיים נאה טען כי הסטייפלער מזייף שוב ושוב את דבריו. הסטייפלער עצמו הודה שלא עיין במקורות המדברים בנושאי השיעורים, ועל כך יצא הקצף של ר' חיים נאה.


הרב נאה כתב כמה קונטרסים ומכתבים חריפים ביותר להשיב לו. וקונטרס אחד גנז, ועל כך מסופר: הרב נאה החל לכתוב תשובותיו והשגותיו [ח"ב לקונט' "[[אבני צדק]]" שנדפס בסו"ס "[[שיעור מקוה]]"] להשיב על חיבורו של הסטייפלר כשהוא סותר ותוקף בחריפות את השגותיו בעניין השיעורים. לאחר גמר העבודה כשרצה הרב [[ברוך נאה]] להכניסו לדפוס, לא הסכים הגרא"ח בשום פנים ואופן להדפיסו ואף קרעו לקרעים וגנזו, כשהוא מתבטא לבנו ר' ברוך ואומר: "כי מה שכותבים בעידנא דריתחא אין להדפיסו".<ref>הרב ישראל נאה, המבשר, מוסף תורני, כ' תמוז [[תשס"ט]].</ref>
הרב נאה כתב כמה קונטרסים ומכתבים חריפים ביותר להשיב לו. וקונטרס אחד גנז, ועל כך מסופר: הרב נאה החל לכתוב תשובותיו והשגותיו [ח"ב לקונט' "[[אבני צדק]]" שנדפס בסו"ס "[[שיעור מקוה]]"] להשיב על חיבורו של הסטייפלר כשהוא סותר ותוקף בחריפות את השגותיו בעניין השיעורים. לאחר גמר העבודה כשרצה הרב [[ברוך נאה]] להכניסו לדפוס, לא הסכים הגרא"ח בשום פנים ואופן להדפיסו ואף קרעו לקרעים וגנזו, כשהוא מתבטא לבנו ר' ברוך ואומר: "כי מה שכותבים בעידנא דריתחא אין להדפיסו".<ref>הרב ישראל נאה, המבשר, מוסף תורני, כ' תמוז [[תשס"ט]].</ref>
החזון איש בפלפוליו בנושא השיעורים, לא בחל מלזלזל בפסקי אדמוה"ז, ועל כך לא מחל לו הגר"ח נאה, כפי שמעידים זקני ירושלים.


==עם החסיד ר' זלמן לייב אסטולין==
==עם החסיד ר' זלמן לייב אסטולין==
שורה 86: שורה 84:
בספרו 'קריינא דאיגרתא' מקשה הסטייפלר על שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי אאמרים - פרק ל"ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו<ref>http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799</ref> כי בנו, הגאון ר' [[חיים קנייבסקי]] קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו <ref>http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=673</ref>.
בספרו 'קריינא דאיגרתא' מקשה הסטייפלר על שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי אאמרים - פרק ל"ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו<ref>http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799</ref> כי בנו, הגאון ר' [[חיים קנייבסקי]] קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו <ref>http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=673</ref>.


==סיכום דבר==


ראשיתו טוב, וסופו רע.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:רבנים|קנייבסקי יעקב ישראל]]
[[קטגוריה:רבנים|קנייבסקי יעקב ישראל]]
12,624

עריכות

תפריט ניווט