31,576
עריכות
מ (להתראות העביר את הדף משתמש:להתראות/מגורים לשם בית מגורים בלי להשאיר הפניה) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
מבני המגורים היו לרוב חד קומתיים, ולעיתים אף נבנו עליות על גבי הבתים, אך הם נועדו בעיקר לאחסון, או לפעולות שונות ארעיות ולא למגורים. פעמים רבות היו המבנים מסודרים זה לצד זה עם חצר קידמית משותפת שנקרא בפי חז"ל בשם 'מבוי' שהשימוש בו משותף לכל תושבי הבתים הסמוכים לו. | מבני המגורים היו לרוב חד קומתיים, ולעיתים אף נבנו עליות על גבי הבתים, אך הם נועדו בעיקר לאחסון, או לפעולות שונות ארעיות ולא למגורים. פעמים רבות היו המבנים מסודרים זה לצד זה עם חצר קידמית משותפת שנקרא בפי חז"ל בשם 'מבוי' שהשימוש בו משותף לכל תושבי הבתים הסמוכים לו. | ||
===במחשבת ישראל=== | |||
חז"ל קובעים כי "כל אדם שאין לו בית אינו אדם"{{הערה| יבמות סג, א.}}, ובחסידות מבואר במקומות רבים שהבית קשור עם עצם נפשו של האדם, רצון שמקורו הוא ברצון האלוקי שתהיה לו [[דירה בתחתונים]]. | חז"ל קובעים כי "כל אדם שאין לו בית אינו אדם"{{הערה| יבמות סג, א.}}, ובחסידות מבואר במקומות רבים שהבית קשור עם עצם נפשו של האדם, רצון שמקורו הוא ברצון האלוקי שתהיה לו [[דירה בתחתונים]]. | ||
בנוסף, [[הרמב"ם]] מציין{{הערה|1=מו"נ ח"ב פ"מ. וראה הל' דעות רפ"ו.}}. כי טבע האדם הוא להיות 'מדיני' ולחפש להתגורר בחברת בני אדם, ואינו יכול בטבעו האנושי לחיות בבדידות{{הערה|עד כדי כך שזהו העונש החמור ביותר על פי תורה, שאדם מורחק ומבודד מחוץ למחנה.}}, ובמילא גם הוא משפיע על סביבתו ומושפע מסביבתו, ועל כן צריך הוא לעשות חשבון היכן לקבוע את מקום מגוריו באופן שלא יפגע ביראת שמים שלו, ואדרבה, ישפיע לטובה על סביבתו{{הערה|ראו לקמן בהרחבה בפיסקה: הוראות הרבי.}}. | בנוסף, [[הרמב"ם]] מציין{{הערה|1=מו"נ ח"ב פ"מ. וראה הל' דעות רפ"ו.}}. כי טבע האדם הוא להיות 'מדיני' ולחפש להתגורר בחברת בני אדם, ואינו יכול בטבעו האנושי לחיות בבדידות{{הערה|עד כדי כך שזהו העונש החמור ביותר על פי תורה, שאדם מורחק ומבודד מחוץ למחנה.}}, ובמילא גם הוא משפיע על סביבתו ומושפע מסביבתו, ועל כן צריך הוא לעשות חשבון היכן לקבוע את מקום מגוריו באופן שלא יפגע ביראת שמים שלו, ואדרבה, ישפיע לטובה על סביבתו{{הערה|ראו לקמן בהרחבה בפיסקה: הוראות הרבי.}}. | ||
הבית מהווה משל בתורת החסידות ל[[מקיף הרחוק]]. | |||
==בהלכה ומנהג== | ==בהלכה ומנהג== |
עריכות