אריך אנפין: הבדלים בין גרסאות בדף

'''אריך אנפין''' הוא [[פרצוף]] חיצוניות ה[[ספירת הכתר|כתר]] ד[[עולם האצילות|אצילות]], הוא '[[כתר עליון|כתר העליון]]'. [[פנימיות]] ''כתר עליון'' מהוה את פרצוף [[עתיק יומין]] ו[[חיצוניות]]ו הוא אריך אנפין.

'[[כתר עליון]]' הוא בכלל עולמות אין סוף, והוא בחינת [[אותיות החקיקה]] הגבוהים מ[[עשר ספירות|י' הספירות]] דאצילות, שהן בחינת [[אותיות (התורה)|אותיות שבכתב]].

ובפרטיות מבואר כי כתר עליון הוא ה[[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, כאשר [[עתיק יומין]] היא דרגה האחרונה שב[[מאציל]], ואריך אנפין היא הדרגה הראשונה שב[[נאצל]]ים.

אריך אנפין ממשיך ל[[פרצוף|פרצופים]] של עולם האצילות. [[אבא]] ו[[אמא]] יונקים מן המזלות, ומלבישים לזרועות של אריך אנפין.

ענינו של אריך אנפין בנפש הוא ענין ה[[רצון]].

==ענינו==

[[כתר עליון]] שהוא ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]] בנוי משני [[פרצוף|פרצופים]]: פרצוף [[עתיק יומין]] - פנימיות הכתר, ופרצוף אריך אנפין - חיצוניות הכתר.

בכללות כל הכתר העליון הוא בכלל [[עולמות האין סוף]]. וזאת בשונה מה[[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]] שאף שבהם מתאחד [[אור אין סוף|אור האין סוף]] באחדות גמורה, עד שנאמר עליהם "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]", מכל מקום, הם נמשלו לבחינת [[אותיות הכתב]]; אבל בחינת [[עתיק יומין]] ואריך אנפין הם נמשלו לבחינת [[אותיות החקיקה]]. בחסידות מובא משל נוסף להבדל ביניהם: שהספירות כפי שהן ב[[אצילות]] הן בבחינת שלהבת גלויה לעומת הספירות כפי שהן כלולות באריך אנפין הן בדוגמת אש שבתוך הגחלת: אף על פי שלא נראית אש, הרי זהו העלם הקרוב לגילוי. דהיינו, כבר יש מציאות ממשית של אש - רק שאין רואים אותה.

וזהו מה שנאמר "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה", שבהעלות הרצון לפניו יתברך להאציל את העשר ספירות, אזי מתחיל ב"גליף גליפו" (-חקק חקיקה), שהוא על דרך [[משל]] התהוות בחינת חקיקה בהאור הפשוט לחקוק את שרשי העשר ספירות. אך ב[[עולם האצילות]] יש בחינת [[כלים]] ממש לאורות של העשר ספירות, ולכן הן נמשלו לאותיות הכתב - דיו על קלף לבן, שהקלף הוא [[משל]] לכלים שאינם ממהות האור הפשוט. מה שאין כן ב[[עתיק יומין]] ואריך אנפין שאין ה[[כלים]] ניכרים ומתגלים בהם עדיין אלא בהעלם גדול ונמשלו ל[[אותיות החקיקה]] שאינם דבר זר כדיו וקלף.

מאחר ואריך אנפין הוא הרצון שיהיו עולמות, ועיקר העולמות הן שבע הספירות{{הערה|חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות}}, לכן שורש הספירות כפי שהן באריך אנפין גם הוא במספר שבע{{הערה|ומוחא סתימאה אינו אלא לצורך חיות העולמות ולא לעצם קיומם, וכן הדבר בעולמות עצמם, ויובן על דרך משל מכוחות הנפש: עיקר האדם הוא הרגש והשכל בדרך כלל אינו אלא משמש אותו, וכידוע שאדם המצביע על עצמו "אני" לא מראה באצבעו על ראשו אלא על חזהו - מקום משכן המידות}}.

==ענינו בנפש==

ענין אריך אנפין בנפש הוא ה[[רצון]]. הרצון אינו שורה באיבר מסויים, אלא הוא [[מקיף]] את כל האיברים. והראיה: שתיכף כשאדם רוצה להניע את ידו, הוא מניע.

כח הרצון הוא כח כללי בנפש. ולפי זה, בחינת [[אחוריים]] של אריך אנפין הוא בבחינת "כמאן דשדי בתר כתפוי" (כאדם השונא לחבירו שזורק לו נגד רצונו לאחוריו).

[[זעיר אנפין]], שהוא פרצוף של ה[[מידות]] של [[עולם האצילות]] מלובש ממש בבחינת אריך אנפין. באריך נמצאים שרשי [[עשר הספירות]].

ב[[עץ חיים]] נאמר כי חד קוצי דשערי של אריך אנפין מכה את עורף זעיר אנפין, ועל ידי זה [[ספירת הדעת|הדעת]] דזעיר אנפין מחלק לחסד וגבורה. ומבואר כי ענין זה הוא ענין של [[ציצית]]. ש[[טלית]] הוא [[אור מקיף]] הגדול המקיף לזעיר אנפין מראשו ועד סופו, וציצית הוא בחינת [[מקיף החוזר]] שהוא בבחינת [[שערות]] הנמשך להאיר בזעיר אנפין בבחינת אור פנימי בג' ראשונות שלו.

==ירידתו לעולמות בי"ע==

עגולי אריך אנפין מקיפים רגלי [[עולם העשייה]]. ענין עגולי אריך אנפין הוא המקיף העליון המקיף את כללות העולמות [[אבי"ע]], ומשם יכול להשתלשל רצונו של [[הקב"ה]] גם בעולם הגשמי. והטעם שיכול להתפשט שם, כי לנגד אריך אנפין, שהוא בחינת ה[[כתר]] שלמעלה מן השתלשלות, מעלה ומטה הכל אחד. ולכן נקרא הוא בשם "אריך אנפין" כמו שנאמר "[[ארך אפים]]", שיכול להמשך גם למטה.

לעתיד לבא יתגלה אריך אנפין, וזהו מה שנאמר על אלף השביעי יום שכולו ארוך, שהכוונה לגילוי [[אור אין סוף]] המלובש באריך אנפין. וזהו מה שאמרו שכסא דמלכא משיח מחזיק רכ"א לוגין, שהכוונה שהכוס הוא הכלי לגילוי אור אין סוף, ויהיה בו הגילוי מבחינת אריך אנפין.