|
|
| שורה 128: |
שורה 128: |
| [[קטגוריה:תורת החסידות]] | | [[קטגוריה:תורת החסידות]] |
| [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]] | | [[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]] |
| גאולה:בתנ"ך ישנם ביטויים רבים למושג גאולה: שחרור קרקעות ובתים משעבוד לאדם אחר[1], שחרור מעבדות[1], הצלה מצרה[2], פדיון תוצרת חקלאית מקדושת מעשרות[3], סיום אלמנוּת[4], הצלה ממוות[5], וכיוצא באלו.
| |
|
| |
| אף כי המושג "גאולה" מתייחס למספר סוגים של גאולה, מקום מיוחד והתייחסות מיוחדת יש לגאולת עם ישראל וביאת ימות המשיח, הן בתנ"ך והן בתורה שבע"פ: תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי[6], הן במדרשים עתיקים, והן בשני חיבורי תורת הסוד המרכזיים: ספר הזהר, וספר עץ חיים המיוחס לתלמידו של האר"י הקדוש.
| |
|
| |
| הציפייה לגאולת עם ישראל היא אחת החובות העיקריות ביהדות, ואף נקבעה בהלכה היהודית כמצוה שבעבודת הלב, כלומר בתפילה, שנתקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה: תפילת שמונה עשרה.
| |
|
| |
| כמו כן הוזכרה כיסוד ה-12 ב-13 עיקרי האמונה היהודית לרמב"ם. תפיסת הגאולה נשענת על האמונה במידותיו של ה', ביכולתו הבלתי מוגבלת, בצדקתו וברחמיו, בנוסף לכך, בתורה שבכתב נאמרו מצוות מיוחדות שיהיה ניתן לקיימן רק בזמן הגאולה, עובדה זו מוסיפה, מכיוון ועל-פי הדת, לא ניתן לומר על מצוות כי ניתן לקיים אותן ברוחניות, ומכאן ראיה נוספת על פי היהדות שהגאולה היא תקופה העתידה להתרחש בגשמיות דווקא.
| |
|
| |
| בספרי הנביאים ניתן מקום מיוחד לתקווה לגאולה - הגלות היא עונש שבא על עם ישראל בשל חטאיו, ובעתיד תבוא הגאולה מידי אלוהים, אך אין ידוע מתי תבוא[7].
| |
|
| |
| "המקור העיקרי לתקוות הגאולה היא האופטימיות ההיסטורית שבאמונת הייחוד, שיוצריה האמינו בכל להט אישיותם כי העולם נוהג לפי רצונו של האל הטוב והמיטיב. בשעת הגאולה יתגשמו הייעודים הפנימיים החבויים בהיסטוריה, ובכך תגיע הבריאה לכלל שלימות ושכלול. ברם, לפי דברי הנביאים, זמן קיומם והגשמתם של ייעודים אלה אינו קבוע מראש, שכן הוא תלוי במידה מכרעת בשיתוף מצד האדם"[8].
| |
|
| |
| זרמים מסוימים בציונות, ובעיקר בציונות הדתית רואים בתקומה הממלכתית-מדינית בארץ ישראל שלב עיקרי בגאולת עם ישראל. הרציונל העומד מאחרי תפיסה זו הוא בין היתר ההבנה כי פשט המילה גאולה מורה על שחרור מהגלות[9]. בזרמים אלה, אין רואים את תקומת מדינת ישראל כתכלית הגאולה, אלא כתחילת התהליך, אשר שלבים רבים עתידיים עוד להתרחש בו[10]. הציבור החרדי, חלוק על תפיסה זו, משום שלתפיסתם, תהליך זה אמור להיות על ידי המלך המשיח.
| |
|
| |
| גאולה רוחנית: בזרמים ביהדות הרפורמית וכן בדתות אחרת, התפתח רעיון הגאולה למישור הרוחני, שחרור האדם מהבלי העולם הזה ועולם החומר והיצר ומעלתו לספירות שמימיות. הגאולה הרוחנית היא גם ההתפתחות של רעיון הגאולה מהלאומי אל המישור הקהילתי והפרטי - במקביל לתהליכים דומים בתחומי מחשבה ותרבות אחרים.
| |