פוקינג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,611 בתים ,  15 אפריל
אין תקציר עריכה
מ (פאקינג הועבר לפוקינג)
אין תקציר עריכה
(47 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:פאקינג1.jpg|left|thumb|350px|תלמידי הישבה בפאקינג]]
{{להשלים}}
'''פאקינג''' (בגרמנית Pöcking) היא כפר קטן ע"י מינכן שב[[גרמניה]]. לאחר ה[[שואה]] הקימו שם האמריקאים מחנה לפליטי מלחמה. מאות [[חסיד]]ים שיצאו את [[רוסיה]] בשנת [[תש"ו]] התיישבו בפאקינג.
[[קובץ:פאקינג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה בפוקינג]]
'''פוקינג''' (בגרמנית Pocking) הוא כפר קטן ליד מינכן שב[[גרמניה]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] האמריקאים הקימו בו מחנה לפליטים יהודים. מאות [[חסיד]]י חב"ד שיצאו את [[רוסיה]] במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]]' בשנת [[תש"ו]]-[[תש"ז]] התיישבו בפוקינג ופיתחו במקום קהילה ומוסדות חינוך בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] והרב [[ניסן נמנוב]].


==התמקמות במחנות והקמת הישיבה==
==התמקמות במחנות והקמת הישיבה==
במחנה התרכזו 40000 נפשות, מתוכם כשלש מאות מ[[אנ"ש]] שרובם יוצאי [[סמרקנד]]. הם הגיעו במשך החודשים [[תמוז]]-[[אב]]-[[אלול]] [[תש"ו]] ע"י הברחת הגבול מצ'כיה השכנה או ממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרה"ח ה[[משפיע]] הנודע ר' [[ניסן נמנוב]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]. הגה"ח הר"ר [[אברהם אליהו פלאטקין]] - מראשי הישיבה בסמרקנד. המשפיע הרה"ח ר' [[זלמן לעויטין]]. הרה"ח המפורסם ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות ל[[ארצות הברית]].
במחנה פוקינג התרכזו 40,000 יהודים, מתוכם כשלש מאות מ[[אנ"ש]] רובם יוצאי [[סמרקנד]]. הם הגיעו במשך החודשים [[תמוז]]-[[אלול]] [[תש"ו]] לאחר הברחת הגבול מצ'כיה השכנה או ממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרב ה[[משפיע]] הנודע ר' [[ניסן נמנוב]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]. הגה"ח הר"ר [[אברהם אליהו פלאטקין]] - מראשי הישיבה בסמרקנד. ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לוויטין]]. הרב המפורסם ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות ל[[ארצות הברית]].


בהגיע אנ"ש לפאקינג השתדלו לקיים במקום חיי קהילה חבדי"ת רגילה על אף זמניות וארעיות שהותם שם. ביום הבהיר ט"ו [[אלול]] [[תש"ו]] כינס ר' [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פאקינג'. כן הקימו שם מוסדות לימוד לבנים ובנות, ו[[תומכי תמימים פאקינג]].
כאשר ראשוני אנ"ש התיישבו בפוקינג החלו בארגון חיי קהילה חבדי"ת על אף זמניות וארעיות שהותם שם: ביום הבהיר ט"ו [[אלול]] [[תש"ו]] כינס ר' [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פוקינג'. כן הקימו מוסדות [[תומכי תמימים פוקינג]], ו[[בית רבקה]].


==החיים במחנה==
==החיים במחנה==
המצאותם של אנ"ש בפאקינג בכלל ושל הישיבה בפרט השפיעו מאוד על האוירה במחנה. בכלל, היתה האוירה במחנה עצובה ומדכאת עקב מצבם העגום כפליטים. אף השמועות שהיו מגיעות מ[[רוסיה]] על מאסרים ורדיפות שנעשו ע"י הנ.ק.ווד. הוסיפו על האוירה הנכאה. אולם המצאותם של חסידי חב"ד יחד עם הידיעה שכעת נפתח פתח האפשרות להתראות עם הרבי ומוסף לכך פעולותיהם בקרב שאר פליטי המחנה - הקלו במעט את סאת צרותיהם.
[[קובץ:חסידים בפוקינג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד במחנה בפוקינג]]
המצאותם של אנ"ש בפוקינג בכלל ושל הישיבה בפרט השפיעו מאוד על האוירה במחנה. בכלל, הייתה האוירה במחנה עצובה ומדכאת עקב מצבם העגום כפליטים. אף השמועות שהיו מגיעות מ[[רוסיה]] על מאסרים ורדיפות שנעשו על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] הוסיפו על האוירה הנכאה. אולם המצאותם של חסידי חב"ד יחד עם הידיעה שכעת נפתח פתח האפשרות להתראות עם הרבי ומוסף לכך פעולותיהם בקרב שאר פליטי המחנה - הקלו במעט את סאת צרותיהם.


להתוועדויות של ר' ניסן היו מגיעים גם יהודים רבים.
להתוועדויות של ר' ניסן היו מגיעים גם יהודים רבים שאינם חסידים.


==ביקור ר' בנימין גורודצקי והרש״ג==
==ביקור ר' בנימין גורודצקי והרש"ג==
בחורף [[תש"ז]] שלח כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרה"ח ר' [[בנימין אליהו גורודצקי]] מנהל 'הלשכה האירופאית לעזרת הפליטים' לבקר במחנה פאקינג ולמסור לו מהם פרישת שלום. תקופה קצרה לאחר מכן, לפני חג ה[[פסח]] [[תש"ז]], שלח כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] את חתנו הגה"ח ר' [[שמריהו גוראריה]] - הרש"ג לביקור באירופה.
בחורף [[תש"ז]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] מנהל 'הלשכה האירופאית לעזרת הפליטים' לבקר במחנה פוקינג ולמסור לו מהם פרישת שלום. תקופה קצרה לאחר מכן, לפני חג ה[[פסח]] [[תש"ז]], שלח אדמו"ר הריי"צ את חתנו [[הרש"ג]] לביקור באירופה.


ב[[גרמניה]] כיבדו את הרש"ג מאד וערכו לו קבלת פנים נאה. הוא אמר בפניהם מאמרי חסידות, והקהל נהנה ממנו מאד. במחנות שבגרמניה היו נציגי ועד ההצלה. הם ערכו שם אסיפות וכינוסים וקיבלו מהם כספים עבור הפליטים ועבור הישיבה.
ב[[גרמניה]] כיבדו את הרש"ג מאד וערכו לו קבלת פנים נאה. הוא אמר בפניהם מאמרי חסידות, והקהל נהנה ממנו מאד.  


באותה הזדמנות שלח כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] גם ספרי קודש שונים אשר היו נחוצים לישיבה ולפליטי פאקינג.
במחנות העקורים בגרמניה פעלו נציגי ועד ההצלה. הם ערכו שם אסיפות וכינוסים וחסידי חב"ד קיבלו מהם כספים עבור משפחות אנ"ש ועבור הישיבות.
 
באותה הזדמנות {{הבהרה}} שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] גם ספרי קודש שונים אשר היו נחוצים לישיבה ולפליטי פוקינג.


==הישיבה עוברת==
==הישיבה עוברת==
בחודש [[כסלו]] [[תש"ח]] נסע המשפיע ר' ניסן ועמו הרבה מתלמידי הישיבה לפאריז שם הצטרפו לישיב [[תומכי תמימים ברינוא]] שנפתחה מספר חודשים לפני כן. בפאקינג נשארו אלה מהתלמידים שלא הצליחו להשיג ויזות ולעבור ל[[צרפת]]. אז שימש הרה"ח ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] כמשגיח ור' [[אברהם ליסון]] (מ[[כפר חב"ד]]) כ[[משפיע]]. הוא היה מאוד מסור לתמימים והיה מתוועד עמם בכל ליל שישי.
[[קובץ:ילדים פליטים בפוקינג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים לומדים תורה במחנה בפוקינג]]
בחודש [[כסלו]] [[תש"ח]] נסע ה[[משפיע]] ר' ניסן ועמו הרבה מתלמידי הישיבה ל[[פאריז]] שם הצטרפו לישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] שנפתחה מספר חודשים לפני כן. בפוקינג נשארו אלה מהתלמידים שלא הצליחו להשיג ויזות ולעבור ל[[צרפת]]. אז שימש הרב [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] כ[[משגיח]] ור' [[אברהם ליסון]] (מ[[כפר חב"ד]]) כ[[משפיע]]. הוא היה מאוד מסור לתמימים והיה מתוועד עמם בכל ליל שישי.
 
בסוף חורף [[תש"ח]] נפטר ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] ובאותה תקופה נסגרה גם הישיבה בפוקינג. רוב הבחורים הצליחו לצאת ל[[צרפת]] או ל[[ארצות הברית]]. אלו שלא הצליחו לצאת נשארו במקום עד לסביבות שנת [[תשי"ב]] ורק אז היגרו ל[[ארצות הברית]].
 
תקוותם החזקה של אנ"ש והתמימים בפוקינג להתראות עם [[אדמו"ר הריי"צ]] לא התממשה לצערם. רובם עברו ל[[פריז]] ונשתקעו בה, חלקם עלו ל[[ארץ ישראל]] (והיו בין המקימים של [[כפר חב"ד]]) והחלק הנוסף שהיגרו ל[[ארצות הברית]] הגיעו לשם לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ.


בסוף חורף תש"ח נפטר ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל נעוולער]] ובאותה תקופה נסגרה גם הישיבה בפאקינג. רוב הבחורים הצליחו לצאת ל[[צרפת]] או ל[[ארצות הברית]]. אלו שלא הצליחו לצאת אז נשארו במקום עד לסביבות שנת תשי"ב ורק אז היגרו ל[[ארצות הברית]].
הישיבה שהייתה בפוקינג עברה איפוא ל[[תומכי תמימים ברינוא|ברינוא]] והפכה לישיבה גדולה ומפורסמת.


תקוותם החזקה של אנ"ש והתמימים בפאקינג להתראות עם הרבי הריי"צ לא התממשה לצערם. רובם עברו לפאריז ונשתקעו בה, חלקם עלו ל[[ארץ ישראל]] והחלק הנוסף שהיגרו לארצות הברית הגיעו לשם לאחר הסתלקותו של הרבי הריי"צ.
==ראו גם==
* [[תומכי תמימים ברינוא]]


הישיבה שהיתה בפאקינג עברה איפוא לברינוא והפכה לישיבה גדולה ומפורסמת.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* [[תומכי תמימים ברינוא]]
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]].
* [[מיכאל טייטלבוים]]
*הרב [[אליהו מטוסוב]], הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[היציאה מרוסיה (ספר)]]'''.
[[קטגוריה:קהילות חב"ד באירופה]]
{{בית|שניאור זלמן ברגר|קהילה חב"דית במחנה העקורים|620|38 - 47|י"ד חשוון תשס"ח}}
{{בית|שניאור זלמן ברגר|חיי החסידים ב'תֶּפֶר' החיים|1190|32 ואילך|תש"פ}}
 
==קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61268 פרסום ראשון: חסידי חב"ד במחנות הפליטים] - {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/427373/ צפו: שני תמימים ממחנה פוקינג נפגשו בכפר חב"ד] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/137147 הפליטים החב"דיים: כך נראו החיים במחנה פוקינג לאחר הבריחה{{col}}]
 
 
[[קטגוריה:גרמניה]]
587

עריכות

תפריט ניווט