טשקנט: הבדלים בין גרסאות בדף

בין אותם פליטים נמנו גם [[חסידי חב"ד]] רבים, שהגיעו בעיקר אל הערים [[סמרקנד]] וטשקנט.

== ראשוני החסידים בטשקנט ==

כמה מהחסידים התארחו באופן קבע בבית משפחת חאנין, בהם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]].

== החיים החסידיים בטשקנט ==  

כאשר המלחמה הייתה בעיצומה, תשומת הלב המרכזית של השלטון בברית המועצות הופנה אל החזית הבוערת, ופחות כלפי האזרחים.

הרב חזן שימש כמפקח על סדרי הלימוד, ובד בבד היה אחראי על הצד הגשמי. היה עליו לספק ארוחה בכל יום לכל התלמידים, וגם המלמדים קיבלו את המשכורת מידיו, ללא שידעו כי חסידי חב"ד הם התורמים לכך.  

כמה מחשובי החסידים נפטרו בטשקנט באותם ימים, ביניהם:

אחד האסונות הטרגיים היה בפטירתה של איטה הניה לוין, בתו של החסיד ר' [[ישראל נעוולער]]. איטה הניה, לא יכלה לשאת את מראה אביה הגווע מרעב, והביאה לו את מנת הלחם היומית שלה, כשהיא מספרת שהצליחה לקנות את הלחם בשוק השחור. מחוסר מזון חלתה בדיזנטריה וב[[כ"ו בשבט]] [[תש"ב]] נפטרה, והיא בת עשרים.  

בשנים [[תש"ו]]-[[תש"ז]], יצאו רוב חסידי חב"ד את ברית המועצות בבריחה הידועה דרך העיר [[לבוב]]. רוב חסידי חב"ד שהיו בטשקנט, יצאו אף הם בדרך זו, ורק עשרות בודדות נותרו בעיר. הקהילה המשיכה להתקיים עוד כחצי יובל שנים, עד שנות הלמ"דים הראשונות, או אז רוב אנשי קהילת חב"ד בעיר עלו ל[[ארץ הקודש]].  

עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה.  

בטשקנט מתנהלת כיום פעילות חב"דית ענפה, הכוללת בית כנסת, ישיבה ובית ספר בו לומדים מאות תלמידים.