16,089
עריכות
שמעון בן ציון אייזנבך (אילת): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
שוחזר מעריכות של משיח נאו (שיחה) לעריכה האחרונה של שמואל חיים
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של משיח נאו (שיחה) לעריכה האחרונה של שמואל חיים) תגית: שחזור |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
|מקום לידה=[[ירושלים]] | |מקום לידה=[[ירושלים]] | ||
|מקום פעילות=[[אילת]] | |מקום פעילות=[[אילת]] | ||
|תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]]. | |תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר. | ||
}} | }} | ||
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ל[[אילת]], ורב שכונת השחמון בעיר. | הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ל[[אילת]], מנהל מוסדות חב"ד ורב שכונת השחמון בעיר. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער. | בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער. | ||
בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי . בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת. | בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי . בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד בעיר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת. | ||
===פעילות ציבורית=== | ===פעילות ציבורית=== | ||
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חב"ד בעיר, ופעל להגברת הפעילות בעיר. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}. | הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}. | ||
כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת". | כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת". | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. | ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. | ||
כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת | כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום. | ||
בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]]. | בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]]. | ||
הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך כיום, מר מאיר יצחק הלוי, אתו | הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך כיום, מר מאיר יצחק הלוי, אתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] {{שטורעם}} כ"א [[תשרי]] תשע"ד.}}. | ||
הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה. | הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה. | ||