|
|
| שורה 4: |
שורה 4: |
| לימוד האב עם בניו היה כרוך ב[[מסירות נפש]], כפי שתיאר זאת הרב שמואל במכתביו לידידיו הטובים ב[[ארצות הברית]]. | | לימוד האב עם בניו היה כרוך ב[[מסירות נפש]], כפי שתיאר זאת הרב שמואל במכתביו לידידיו הטובים ב[[ארצות הברית]]. |
| | | |
| מספר שנים אחר כך סיפר על הסבל הגדול שהיה מנת חלקו, בגין היותו רב ובגלל שסירב למסור את ילדיו לבית ספר קומוניסטי:
| |
|
| |
|
| "גם מכריחים אותי למסור את בניי שיחיו לבית הספר להעבירם מן דת ישראל חס ושלום. כי הנה יש לי שני בנים. האחד בן י"ג שנה והב' בן י"א שנה, ואני לומד עמהם תמיד ואני מחנך אותם ביהדות, ומעולם לא מסרתי אותם לבית הספר כי שם מלמדים את הילדים להיות מינים ואפיקורסים ולשנוא את עם ישראל, והכול מוסרים את ילדיהם לבית הספר, כי חוק הממשלה הוא שהכול צריכים למסור ואני לא מסרתי אותם מעולם. ומזה אנו תמיד בפחדים גדולים של סכנת נפשות חס ושלום.
| |
|
| |
| כי מי שאינו מוסר את בניו לבית הספר על פי רצון הממשלה - שיהיו בלתי בעלי דת, ואדרבה שוחקים ומלעיגים מהדת ומבעלי הדת - נחשב מורד בממשלה. וכל הרדיפות שרודפים אותי הוא הכול בשביל זה, ואני בסכנה גדולה חס ושלום.
| |
|
| |
| ותמיד אני צפוי לסכנת תפיסה במאסר חס ושלום מפני המיסים הגדולים שמטילים עלי תמיד ואין בגדר לשלם כלל, ובעד זה תופסים במאסר כי ידוע דרכם. וגם לסכנה יותר גדולה מזה אני צפוי חס ושלום, מפני ילדי שיחיו מה שאינני מוסר אותם לבית הספר ואני מלמד אותם תורה ויהדות, וזה נחשב בעיניהם ממש כמי שמאגד אגודות מורדים בממשלה.
| |
|
| |
| וכבר התרו בי כמה פעמים שאמסור את בניי לבית הספר, אני משים נפשי בכפי – ואינני מוסר אותם, והשי"ת יודע מה יהיה וצריך רחמים רבים, ולכן מוכרחים אנחנו לברוח מכאן".
| |
|
| |
|
| ==בגרוזיה== | | ==בגרוזיה== |