עולם המלבוש: הבדלים בין גרסאות בדף

'''עולם המלבוש''' הוא דרגה ב[[סדר השתלשלות]] ה[[אור]] האלוקי בשביל התהוות העולמות מ[[אין סוף]]. העיסוק בעולם זה נמצא בעיקר אצל תלמידי [[מהר"י סרוג]] ובעיקר בספר [[עמק המלך]] להרב הרב נפתלי הירץ בכרך, ובספר שבר יוסף (להריש"ר מקנדיה) ובביאורו נובלות חכמה, בספרי רבי [[חיים ויטאל]] אין אזכור לעולם זה (בלקוטי הש"ס בהפי' על ס"י מביא עולם זה וגם תלמידו של הרח"ו (הר' אפרים פאנצירי) בס' גלא עמיקמתא מביא דרוש המלבוש מתוך ס' דרוש המלבוש של הרי"ס (שהי' בכי"ק אצל השמ"ש והרש"ש)). מיקומו המדוייק של עולם זה בסדר ההשתלשות נתון לפרשנויות שונות. במקומות מספר מובא כי הוא קודם ל[[צמצום הראשון]],{{הערה|1=הערת הרבי בספר המאמרים תרנ"ט עמוד ע"ז, וראה גם בביאורי ר' [[הלל מפריטש]] על ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=358 שער היחוד דף קעו, ד] שהאותיות שבטהירו עילאה שלפני הצמצום הראשון הוא עולם המלבוש.}} אולם מאידך גיסא בכמה מקומות מובא כי צמצום זה הוא לאחרי צמצום הראשון וחלק מתהליך המשכת [[אור הקו]] בעולמות.{{הערה|משמעות עמק המלך,וכ"ה מפורש בשערי ג"ע (נז' בתרמ"ט ובלקוטי לוי"צ פ' תרומה) המשך תער"ב חלק א עמוד תט"ז, ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט ועוד.}}

עניינו נרמז בשמו "מלבוש" שתוכנו הארת חיצוניות האור האלוקי כתוכן המלבוש שהוא חיצוני ביחס לאדם עצמו, עולם זה נרמז בפסוק (תהלים קד, ב.): "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה". ולכן דרגתו לפני הצמצום הוא האותיות שב[[אור אין סוף]] שהוא כהדיבור הנמשך מחיצוניות והתמצית שבחכמה כך גם באור שהוא הדרגה התחתונה שבאור שממנו נשאר ה[[רשימו]] לאחרי הצמצום.{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/53b.htm הוספות לספר ויקרא נג, ב].}}.

דרגה זו, היא המכונה בפסוק "[[הוי']] מלך גאות לבש"{{הערה|[[תהלים]] פרק צג.}}, שעניין המלוכה - המחשבה ש"אנא אמלוך" - הוא רק לבוש אליו{{הערה|1=ראה [[אור התורה (ספר)|אור התורה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb2/2/33/633.htm פרשת שלח ד"ה למען תזכרו, עמ' תרלג]. [[פלח הרימון]] בראשית ז, ב.}} .

רבים מהמקובלים לא אבו ללמוד בתורת עולם המלבוש מכיון שרבי חיים ויטאל לא עסק בהם. [[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי קאפיל, וכן כמובא בספר [[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} דרוש המיוסד על קבלה זו, ולכן כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר פעמים רבות בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}. וגם הקוז'ניצער מגיד כ' ח"ן כללים אודות קבלנ זה.

למעשה גם מקובלים אחרים קבעו כי אין כלל סתירה בין תורת מהר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל, כך למשל רבי [[מאיר פאפירוש]] קובע ב"זוהר הרקיע"{{הערה|יט עב}} כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש. (אף דערער עליו העטרת צבי). וכן השמ"ש והחסדי דוד והשעג"ע ועוד.