מצוות בטלות לעתיד לבוא: הבדלים בין גרסאות בדף

הסוגיה ב[[מסכת נידה]] דנה בנוגע ל[[בגד]] שהתערב בו [[כלאים]] עד שאי אפשר למוצאו, בהמשך לכך מביאה הגמרא מחלוקת בין [[רב יוחנן]] ו[[רב ינאי]] האם הותרה הלבשת בגד זה ל[[מת]]. טעמו של רבי יוחנן המתיר הוא משום שסובר שמצוות בטלות לעתיד לבוא, לעומתו רב ינאי אוסר. וזה לשון הגמרא:{{ציטוט|תוכן=תנו רבנן, בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים, ולא יעשנו מרדעת לחמור, אבל עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף: זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא. אמר ליה אביי, ואי תימא רב דימי: והא אמר רבי מני אמר רבי ינאי: לא שנו אלא לספדו אבל לקוברו אסור. אמר ליה: לאו איתמר עלה אמר ר' יוחנן אפילו לקוברו. ור' יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן: מאי דכתיב (תהלים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות.|מרכאות=כן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}}