3,534
עריכות
חיים קנייבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הגהה לשונית) |
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|תאריך לידה=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ח]] | |תאריך לידה=[[ט"ו טבת]] [[תרפ"ח]] | ||
|מקום לידה= [[פינסק]], [[פולין]] | |מקום לידה= [[פינסק]], [[פולין]] | ||
|מקום פעילות=[[בני ברק]] | |מקום פעילות=[[בני ברק]] [[ארץ ישראל]] | ||
|תאריך פטירה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] | |תאריך פטירה=[[ט"ו אדר|ט"ו אדר שני]] [[תשפ"ב]] | ||
|תפקידים נוספים= | |תפקידים נוספים= | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
ב[[ז' כסלו]] [[תשי"ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים. | ב[[ז' כסלו]] [[תשי"ב]] נשא לאישה את מרת בת שבע, בתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], אז עבר לפתח תקווה למספר חודשים והמשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק, שם החל ללמוד בכולל עטרת יוסף (שלימים נקרא כולל חזון איש), שם למד במשך עשרות שנים. | ||
הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז"ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר "מרן שר | הרב קנייבסקי היה נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות [[חז"ל]], כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו זו הקנתה לו את התואר "מרן שר ה[[תורה]]" שבו הוא מכונה בציבור החרדי. | ||
מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור ולאחר פטירת הרב שטיינמן בשנת [[תשע"ח]] החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי. | מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בהנהגת הציבור ולאחר פטירת הרב שטיינמן בשנת [[תשע"ח]] החל לשמש כמנהיג הציבור הליטאי. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
[[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] להשגת ספריו של הרב קנייבסקי להרחבת ספריית ה[[מל"ח]]]] | [[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|מכתב ובו בקשת [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] להשגת [[ספר|ספריו]] של הרב קנייבסקי להרחבת ספריית ה[[מל"ח]]]] | ||
===עם רבותינו נשיאינו=== | ===עם רבותינו נשיאינו=== | ||
במשך השנים פעל [[הרבי]] להרחבת ספריית ה[[מרכז לענייני חינוך]] אותה הקים בעצמו, ובשנת [[תשכ"ז]] נשלח מכתב מטעם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[עזריאל זליג סלונים]] בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של {{מונחון|יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר|כינוי לרב יעקב ישראל, אביו של ר' חיים, על שם העיר בה נולד - הורון-סטייפלא}}" המכיל מראי מקומות וציונים לרמב"ם (ראה תמונה), ספרו "קרית מלך". תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' [[אריה ארליך]] להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=103129 איך הגיב הגר"ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?] {{חב"ד און ליין}}}}. | במשך השנים פעל [[הרבי]] להרחבת ספריית ה[[מרכז לענייני חינוך]] אותה הקים בעצמו, ובשנת [[תשכ"ז]] נשלח מכתב מטעם [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[עזריאל זליג סלונים]] בבקשה להשגת ספרים נוספים, ולאחר מכן צוין במפורש את ספרו של בנו של {{מונחון|יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר|כינוי לרב יעקב ישראל, אביו של ר' חיים, על שם העיר בה נולד - הורון-סטייפלא}}" המכיל מראי מקומות וציונים לרמב"ם (ראה תמונה), ספרו "קרית מלך". תקופה קצרה לאחר התפרסמות המכתב, פעל ר' [[אריה ארליך]] להבאת המכתב לפני ר' חיים, שהתרגש לראות את המכתב{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=103129 איך הגיב הגר"ח קנייבסקי על המכתב ממזכירות הרבי?] {{חב"ד און ליין}}}}. | ||