4,324
עריכות
אדם (מין המדבר): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בעבודת ה' מתבטא הדבר בכך שהמטרה והכונה העיקרית של "וידעת היום" היא - "והשבות אל לבבך", ומהלב אל המעשה בפועל, שהיא תכלית הכונה - שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים. | בעבודת ה' מתבטא הדבר בכך שהמטרה והכונה העיקרית של "וידעת היום" היא - "והשבות אל לבבך", ומהלב אל המעשה בפועל, שהיא תכלית הכונה - שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים. | ||
==פועל ברצון ו[[בחירה חפשית]]== | |||
בזה נעלה האדם מבעלי החיים, שכולם מוכרחים בפעולותיהם בהתאם למגבלות והטבעים שהטביע בהם הבורא. כגון הרחמנות שבנשר והאכזריות שבעורב וכדומה, ואינם מסוגלים לפעול באופן שונה מהמידות הטבעיות שבהם. | |||
מה שאין כן האדם - הוא משוחרר וחופשי לפעול כרצונו, אפילו בניגוד למשיכת לבו על פי מידותיו הטבעיות שיש בו מתולדתו, וכל-שכן שיכול לפעול בניגוד לטבעים שנקבעו בו מסיבות סביבתיות. | |||
וזאת בגלל שלש סיבות: | |||
1) משום שהוא כלול מכל הטבעים והמידות, ואינו מוגבל ומוכרח לטבע מסוים דוקא. | |||
2) משום הדעת שבאדם, שהוא למעלה מן המדות, שבגינו הוא חופשי ומשוחרר מהמגבלות של המידות. אדרבה, עליון ושליט עליהם. | |||
3) בגלל [[כח הרצון]] שבאדם שהוא נעלה תקיף וחזק אף מן הדעת. | |||
על-פי זה משמע שכח הבחירה הוא נחלת האנושות כולה, שהרי לכל בני האדם יש דעת ורצון. ולכן כולם מצווים וחייבים במצות ה', ולפחות ב[[שבע מצוות בני נח]]. וכידוע שענין המצוות מותנה בבחירתו החפשית של מקיים המצוות. | |||
אך עיקר הבחירה החופשית באמת, שייכת בישראל, משום שהם משוחררים וחופשיים מכל הגבלה, וזאת, מצד עצם נשמתם שהיא חלק א-לקה ממעל ממש, והא-לקה ממעל - הקב"ה - הריהו בבחינת [[בלי גבול]] באמת, ולכן הנשמה גם כן - בלי גבול, וחפשית בבחירתה. | |||
ומשום כך עיקר ענין קיום המצוות -הן בכמות והן באיכות- שייך רק בישראל. | |||
==התכללות בנפש== | |||
האדם כולל בנפשו כוחות ונטיות שונות ואפילו מנוגדות אלו לאלו; מחד כוחות נעלים ביותר, ומאידך, שפלים וירודים ביותר (ולכן נקרא "עולם קטן", שהוא בבחינת מדגם מוקטן הכולל בתוכו מכל חלקי העולם) (וראה ערך [[אדם (עולם)]]) | |||
==שלטון השכל== | |||
מבנה כוחות נפשו בטבעו ותולדתו של האדם - [[מוח שליט על הלב]]. ובזה שני מובנים: | |||
1) המוח (שכל) שולט, בולם ומרסן - את רגשות הלב. | |||
2) המוח - ההתבוננות בהעמקת הדעת, מוליד ויוצר את רגשות הלב בהתאם להתבוננות שהולידה אותם. | |||
ולדוגמא, כשמתבונן "כי טוב הוי'" - תולד בלבו [[אהבת ה'|אהבה לה']], וכשיתבונן "כי גדול הוי' ומהולל מאד ונורא הוא על כל א-לקים" תולד בלבו [[יראת ה']]. | |||
==קיצוניות== | |||
האדם נברא בשני שלבי יצירה; בתחילה הגוף - עפר מן האדמה, ואחר כך - ויפח באפיו נשמת חיים. | |||
וזה שונה מבריאת בעלי-חיים מסוג החי, שנאמר בהם: "תוצא הארץ נפש חיה" וגו' שנבראו מלכתחילה יצורים חיים. | |||
אבל ביצירת האדם, הרי בתחילה היה גוש עפר מן האדמה, ואחר-כך נפח בו ה' נשמת חיים. | |||
והטעם לזה, משום ריחוק הערך - והניגוד הקיצוני שבין שני מרכיבי האדם - הגוף וה[[נשמה]], כי הנשמה היא עליונה ביותר - "חלק אלקה ממעל", והגוף לעומתו - "עפר מן האדמה", שאין תחתון ושפל הימנו, והאדם כלול משני בחינות קיצוניות אלו, לכן לא נבראו ביחד. | |||
מסיבה זאת נתפס האדם לקיצוניות, שאם יתעלה לפסגות רוחניות - יוכל להגיע לדרגות העליונות ביותר, שאין שום בריה יכולה לעמוד בהן. | |||
ואם יתדרדר ח"ו מבחינה רוחנית, עלול הוא להגיע לשפל מוסרי ונבזי יותר מהחיות הרעות ביותר. | |||
==יצור חברתי== | |||
אדם הוא מדיני בטבעו. כלומר יצור חברתי, ולכן: | |||
1) האדם בטבעו משפיע או מושפע מהחברה בה הוא פועל. | |||
2) הוטבע בטבע האדם חוש ונטיה חזקה לחיות, לשהות ולהתאחד עם בני אדם שכמותו, על מנת להשתלב, לשתף פעולה ולפעול בחברה בה הוא חי ומתקיים. | |||
ואילו הבדידות היא היפך טבע האדם, ועלולה לפגוע בו נפשית. | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||