תקנת המשקה: הבדלים בין גרסאות בדף

במשך השנים הזכיר [[הרבי]] את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות{{הערה|1=ראה משיחת שבת פרשת נשא [[תשכ"ח]] - שיחות קודש תשכ"ח חלק ב' (".. הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם.. וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת שבת פרשת דברים [[תש"מ]] (".. ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת שבת פרשת כי תשא תשד"מ - [[תורת מנחם]] תשד"מ חלק ב' עמ' 1087 ואילך (".. אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה".. - אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת שבת פרשת ויק"פ [[תשמ"ח]] - תורת מנחם תשמ"ח חלק ב' עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי - יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה - כראוי לדרך [[חסידות חב"ד]] ([[חכמה]] [[בינה]] דעת)". משיחת שבת פרשת תצא תשמ"ח - תורת מנחם תשמ"ח חלק ד' עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה על ידי שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות - כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועל אחת כמה וכמה חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" - שייכת ללוט") ועוד.}}. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.

==פרטי התקנה==

א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ"ש בכלל למעט בשתיית משקה{{הערה|1=ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש [[תשכ"ג]] עמ' 3–282.}}.

(ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט"ז טבת תשל"ח כתוב: "ג' ד' כוסיות".) בשאר השיחות מזכיר הרבי את הגבלת המשקה בתור "ההגבלה הידועה".

ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף הרבי במשך השנים, האם הוא נכלל בה"רביעית", או שהוא הוספה לה"רביעית", דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית.}}.

ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה{{הערה|1=ראה בשיחת י"א [[ניסן]] [[תשמ"ח]] - התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 38 בהערה 19 (".. ופשיטא - בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה - לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל"). וראה שם משיחת אחרון של פסח - עמ' 173 ("ופשיטא - באופן של זהירות משכרות, ח"ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', על ידי זה שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיוצא בזה"). וכן במכתב הנ"ל מיום כ' מ"ח [[תשי"ח]] ("וכל אחד ואחד באופן המתאים אליו, ז. א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'").}}.

ו. היין של הקידוש (של [[שבת]] או של [[יום טוב]]) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים{{הערה|1='''אם מדובר אודות [[התוועדות]] שקשורה עם קדוש של שבת או של יום טוב, אזי הקידוש הוא ענין בפ"ע, ולא נוגע לשלשת הכוסות''' י"ב תמוז [[תשכ"ה]] שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}.

==פורים==

מאוחר יותר, ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשכ"ה]]{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ה ח"ב}}. הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, היה שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה היה ידוע לכולם ולא היה מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה{{הערה|1=ראה: שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 658. שיחת אחרון של פסח [[תשמ"א]] - שיחות קודש תשמ"א חלק ג' ("אפשר לעשות זאת ברוחניות: שיחזור בעל פה ד' מאמרי חסידות או ד' ענינים ב"יינה של תורה", שבזה אין כל חשש. וכיון שעל ידי זה יהיה בוודאי בריא ברוחניות, יהיה בריא בגשמיות"). י"ב תמוז [[תשמ"ז]] - התוועדויות תשמ"ז חלק ד' ("ובאם רוצים לשתות יין באופן של למע' מהגבלות - שיוסיפו ב[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], פנימיות התורה, הנקראת "יין" ("יינה של תורה"), ושההתמסרות בהלימוד ("אריינוואַרפן זיך") תהי' בהוספה עד לאופן שלמעלה ממדידה והגבלה"). וכן אמר פעם לא' מהתמימים ביחידות שביקש היתר לשתות יותר מהשיעור בטענה שזה יעזור לו בעבודותו הרוחנית: "מדוע לעשות זאת על ידי כאלו דברים גשמיים וחומריים, אפשר לעשות זאת על ידי לימוד חסידות בשופי" (מפי ה[[משפיע]] הרב שלום חריטונוב) ועוד.}}.

א. ב[[שבת]] פרשת פרה [[תש"ל]] אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של "עד דלא ידע", אבל הדגיש שלא יהיה זה מהבחורים{{הערה|1=שיחות קודש [[תש"ל]] חלק א' עמ' 657-8.}}.

===ההיתר===

[[קובץ:הרבי מחלק משקה ברחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק 'משקה' רגע לפני שנכנס למכונית ברחוב [[איסטרן פארקווי]], ב[[חג הפורים]] [[תשכ"ו]]]]

א. פורים [[תשכ"ו]] - צוה לרוקן את כל הבקבוקים שהי' אז ב-[[770]], והכריז כי "כל הפושט יד נותנים לו"!{{הערה|1=ובעצם גם אז לא ביטל הרבי את ההגבלה על אלו שפחות מגיל ארבעים. הרבי מזג משקה, אבל לכל אחד רק מעט, כמו שנותן בכוס של ברכה, ומי שקיבל כבר לא קבל שוב.}}.

ד. פורים [[תשמ"ט]] - אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"{{הערה|1=בשיחת פורים [[תשמ"ט]] אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים - על כל פנים בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש").. ועל דרך זה בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע".. מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיוצא בזה), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויהי רצון שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת שבת פרשת תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת שבת פרשת ויקהל (פ' שקלים) מבה"ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).}}.

===המסקנה===

כדאי להוסיף קטע ממכתב מיום כ"ג אדר [[תשי"ז]] "אודות ניצול ימי הפורים בענינים הכללים וגם באופן חסידותי, כי מרוב הטומלעניש עלול שישכחו כלה, אז מען דארף אמאל א חסידשע התועדות כפשוטו ומובן ופשוט שאין זה נוגע כלל בריבוי השתי' ח"ו וכמדובר בהתועדות הפורים דשנה זו, שהחיוב דבסומי בפוריא עד דלא ידע אפשר שתספיק טפה אחת ובלבד שתבוא באופן שתפעול להעמיד את עצמו למע' מהטעם ודעת שלו וכנראה גם במוחש, אז ווען מען וויל אויף א אמת איז גענוג איין טראפען ואם ח"ו עס איז ניט אזוי העלפט ניט אפילו א פעסיל (חבית)"){{הערה|1=נדפס ב[[אגרות קודש]] חלק י"ד עמ' תקיח-ט. על דרך זה ראה בשיחת מוצאי ט"ו מנ"א [[תשמ"ט]] –[[ספר השיחות]] תשמ"ט חלק ב' ("וכמדובר כמ"פ שהדבר תלוי ברצונו - שבאם רוצה באמת לא נוגע כמות המשקה (כרצון [[נפש הבהמית]] שלו שרוצה יותר ממה שמקבל), וגם על ידי כמות קטנה אפשר לפעול ענין השמחה".}}.