נחלת הר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]]

כאשר הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולים וחסידים, חיפשו כמה מעסקני חב"ד שטח הולם אך בתקופה זו שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. אך במהלך הזמן בשיחה שגרתית של אחד ממשרד הבינוי והשיכון עם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] הוא אמר לו שיש בקריית מלאכי 80 יחידות דיור בלתי מאוכלסות שמחקות לאכלוס מהיר, אך אף אחד לא רוצה לעבור לשם כי קריית מלאכי באותו זמן היה מקום מאוד מבודד. שלוימק'ה מיידנצ'יק כתב על-כך לרבי וקבל את ברכתו וכך החל רעיון הראשוני של הקמת השכונה החב"דית בקריית מלאכי. לאחר גיבוש צעדים אופרטיביים, נשלח מכתב מפורט לרבי, ואז התקבל מענה במברק מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל". במהלך שלבי הבניה ביקש הרבי מהרב [[אפרים וולף]] לאסוף קבוצת אברכים ולהכין רשימה של [[שלוחים]] שיבואו לקריית מלאכי. ובסמיכות ל[[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה.

עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד].}}.