31,665
עריכות
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 9: | שורה 9: | ||
לאחר סגירתו של [[דפוס סלאוויטא]] ועצירתם של מנהלי הדפוס האחים שפירא, פתחו בני משפחתם דפוס בז'יטומיר. ספרי [[חסידות]] רבים, שבהם גם ספרי [[חסידות חב"ד]] הודפסו בדפוס זה. | לאחר סגירתו של [[דפוס סלאוויטא]] ועצירתם של מנהלי הדפוס האחים שפירא, פתחו בני משפחתם דפוס בז'יטומיר. ספרי [[חסידות]] רבים, שבהם גם ספרי [[חסידות חב"ד]] הודפסו בדפוס זה. | ||
לאחר [[אסיפת הרבנים (תר"ג]] | לאחר [[אסיפת הרבנים (תר"ג)]] הוקם בעיר בשנת [[תר"ז]] על ידי ה[[משכילים]] "בית המדרש לרבנים", שהכשיר רבנים מטעם הממשלה. בית המדרש נסגר בשנת [[תרל"ג]]. | ||
בשנת [[תרע"ח]] התחוללה בעיר מלחמת אזרחים, במשך מספר שבועות העיר הייתה תחת השלטון האוקראיני העצמאי, אולם לאחר מכן היא נכבשה בחזרה על ידי הסובייטים ונכללה באוקראינה הסובייטית. ערב [[מלחמת עולם השנייה]] התגוררו בעיר כ-30,000 יהודים. במהלך המלחמה, נמלטו מרבית יהודי העיר, והנותרים נרצחו על ידי ה[[נאצים]] בשנת [[תש"א]]. לאחר המלחמה הוחזרה העיר בחזרה לידי הסובייטים. לאחר התפרקות [[ברית המועצות]] וייסודה של [[אוקראינה]] העצמאית, הפכה העיר לבירת המחוז המקומי. | בשנת [[תרע"ח]] התחוללה בעיר מלחמת אזרחים, במשך מספר שבועות העיר הייתה תחת השלטון האוקראיני העצמאי, אולם לאחר מכן היא נכבשה בחזרה על ידי הסובייטים ונכללה באוקראינה הסובייטית. ערב [[מלחמת עולם השנייה]] התגוררו בעיר כ-30,000 יהודים. במהלך המלחמה, נמלטו מרבית יהודי העיר, והנותרים נרצחו על ידי ה[[נאצים]] בשנת [[תש"א]]. לאחר המלחמה הוחזרה העיר בחזרה לידי הסובייטים. לאחר התפרקות [[ברית המועצות]] וייסודה של [[אוקראינה]] העצמאית, הפכה העיר לבירת המחוז המקומי. |
עריכות