דבר מלכות ויחי: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ציטוט-צף|ועוד והוא העיקר – שהזריעה שבפעולה אחת זו פועלת ומביאה את הצמיחה דהגאולה, כפס"ד [[הרמב"ם]] שע"י "מצוה אחת", מעשה אחד דיבור אחד ומחשבה אחת, "הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה", '''שאז יהיו לכול אחד ואחד מישראל חיים נצחיים כפשוטם, החל מבנ"י שבדורנו זה, נשמות בגופים, לאורך ימים ושנים טובות, לא רק מאה ארבעים ושבע שנה, כשני חיי [[יעקב]], ולא רק ק"פ שנה כשני חיי [[יצחק]], אלאחיים נצחיים''', ועד"ז בנוגע לבנ"י בכל הדורות שלפנ"ז, ש"הקיצו ורננו שוכני עפר", ובנוגע לבנ"י בכל הדורות שלאח"ז, עד סוף כל הדורות.|אות י"א}}

'''דבר מלכות ויחי'''

השיחה היא חלק ממספר שיחות בהם ערך הרבי מהפך בגישה אל ה[[תענית|תעניות.]] כבר ב[[דבר מלכות בלק]] ציין הרבי שכבר בזמנו זמן הגלות, פוחת והולך הרגש הגלות, ומודגש יותר הטוב שבתעניות. בשיחה זו ציין הרבי את הטוב שבתענית [[עשרה בטבת]], שבו התחיל [[בית המקדש השלישי]].

[[הרבי]] בשיחה הסביר את ייחודו של צום [[עשרה בטבת]] על פני שאר הצמות, שהוא הצום היחידי שבו לא קרה אירוע מצער, אלא רק התחיל מצור סביב [[ירושלים]], ושהוא מסמל את תחילת [[בית המקדש השלישי]], שהדבר מרומז בכך שב[[נבואה]] על המצור, הוא נמשל ל[[ברזל]] שאסור בבניה בבית המקדש, בעוד בזמן ה[[גאולה]] יעשה שימוש בברזל בבנית בית המקדש השלישי.

*[https://abc770.org/article_node_735/ השיחה] באתר {{חב"ד אור אין סוף|}}