קריית רבינו הגדול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הקמת המקום
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (הסרת קטגוריה:מוסדות בהאדיטש באמצעות HotCat) |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קרית_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריית רבינו הגדול במבט מלמעלה]] | [[קובץ:קרית_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריית רבינו הגדול במבט מלמעלה]] | ||
'''קריית רבינו הגדול''' הוא מתחם גדול ומפואר השוכן סמוך ל[[אוהל אדמו"ר הזקן]] בעיירה [[האדיטש]] שב[[אוקראינה]]. המתחם כולל [[בית כנסת]], [[ספרייה]], [[מקווה טהרה]], מתחמי אירוח ואוכל ועוד. | '''קריית רבינו הגדול''' הוא מתחם גדול ומפואר השוכן סמוך ל[[אוהל אדמו"ר הזקן]] בעיירה [[האדיטש]] שב[[אוקראינה]]. המתחם כולל [[בית כנסת]], אולם אירועים, [[ספרייה]], [[מקווה טהרה]], מתחמי אירוח ואוכל ועוד. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
[[קובץ:בניית_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מענדל דייטש לצד שלט המודיע על בניית המקום]] | [[קובץ:בניית_אדהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מענדל דייטש לצד שלט המודיע על בניית המקום]] | ||
במשך שנים רבות, נותרה האדיטש נקודת ציון עראית במפת הדרכים של קברי הצדיקים, עקב מיקומה המרוחק שדרש היטלטלות מתישה בדרכים. לרוב היו הבאים להאדיטש שוהים בציון הקודש מספר שעות לכל היותר, כשמיד לאחר מכן היו שבים אל הדרך הארוכה והמעייפת, ללא שיוכלו לנוח מעמל הדרך או אפילו להאריך את שהותם במקום. | במשך שנים רבות, נותרה [[האדיטש]] נקודת ציון עראית במפת הדרכים של קברי הצדיקים, עקב מיקומה המרוחק שדרש היטלטלות מתישה בדרכים. לרוב היו הבאים להאדיטש שוהים בציון הקודש מספר שעות לכל היותר, כשמיד לאחר מכן היו שבים אל הדרך הארוכה והמעייפת, ללא שיוכלו לנוח מעמל הדרך או אפילו להאריך את שהותם במקום. | ||
בשנת תשנ"ו הוחלט כי צריך שיהיה מבנה מפואר שיהיה ראוי לשהיית אורחים, עם זאת פנה הרב [[מנחם מענדל מרדכי דייטש|מנחם מענדל דייטש]] למהנדס [[זאב גכטמן]] שישרטט תכנון ראשוני למקום. תוך כמה חודשים היה בידי הרב גכטמן תכנון ראשוני של המקום והרב דייטש ויוזמי ההיכל הנוספים החלו בחיפושים אחר קבלן שיבצע זאת, ובסוף אותה שנה מצאו קבלן חסידי מפולטובה הסמוכה להאדיטש והפקידו בידיו מליון דולר עבור הבנייה. | בשנת [[תשנ"ו]] הוחלט כי צריך שיהיה מבנה מפואר שיהיה ראוי לשהיית אורחים, עם זאת פנה הרב [[מנחם מענדל מרדכי דייטש|מנחם מענדל דייטש]] למהנדס [[זאב גכטמן]] שישרטט תכנון ראשוני למקום. תוך כמה חודשים היה בידי הרב גכטמן תכנון ראשוני של המקום והרב דייטש ויוזמי ההיכל הנוספים החלו בחיפושים אחר קבלן שיבצע זאת, ובסוף אותה שנה מצאו קבלן חסידי מפולטובה הסמוכה להאדיטש והפקידו בידיו מליון דולר עבור הבנייה. | ||
לאחר כמה זמן ראו שהעבודה לא מתקדמת וראו שאותו קבלן ביצע רק את קומת המרתף של המקום, ושאלו אותו מתי הוא ממשיך בעבודה כשלהפתעתם הוא טוען שנגמר הכסף, היוזמים הטילו ספק בדבריו של הקבלן כי הרי הפקידו בידיו מיליון דולר אז איך יכול להיות שרק בנה מרתף. | לאחר כמה זמן ראו שהעבודה לא מתקדמת וראו שאותו קבלן ביצע רק את קומת המרתף של המקום, ושאלו אותו מתי הוא ממשיך בעבודה כשלהפתעתם הוא טוען שנגמר הכסף, היוזמים הטילו ספק בדבריו של הקבלן כי הרי הפקידו בידיו מיליון דולר אז איך יכול להיות שרק בנה מרתף. | ||
לאחר כמה זמן הבינו שאין מה להתווכח סתם ושלחו את הרב גכטמן | לאחר כמה זמן הבינו שאין מה להתווכח סתם ושלחו את הרב גכטמן ל[[אוקראינה]] לשלושה משימות: לבדוק את מסמכי הבנייה אצל הקבלן, לראות את השטח ולהכינו לבנייה, ולטפל במשבר שנוצר עם מתן אישורי הבנייה אצל העירייה המקומית, הרב גכטמן היותו דובר רוסית ומהיכרותו את המקום, תוך זמן קצר סיים את כל המשימות שניתנו לו וחזר לארץ אחרי שביצע את כל המשימות שהוטלו עליו. | ||
בינתיים, יצאו היוזמים למסע תרומות נרחב ברחבי העולם והצליחו להשיג סכום נכבד של כסף שיאפשר את המשך הבנייה אך מסיבות שונות הבנייה לא התקדמה. | בינתיים, יצאו היוזמים למסע תרומות נרחב ברחבי העולם והצליחו להשיג סכום נכבד של כסף שיאפשר את המשך הבנייה אך מסיבות שונות הבנייה לא התקדמה. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בשנת תשס"ד, לאחר כל המאמצים שכשלו בפעמים הקודמות, הוקם ועד מיוחד שהחל לטפל בשכלול ופיתוח מתחם הציון על ידי בניית מתחם גדול ומרווח שיכלול מקומות לינה ואוכל, ובניין מרכזי שיקרא '''היכל אדמו"ר הזקן''' ויכלול בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר אוכל, מרכזי תורה ומורשת החסידות ועוד, כמובן בהתחשבות הצורך שהמתחם יהיה רחב ומרווח כדי שיהיה מוכן לקליטת קהל גדול של מתפללים באופן מאורגן ומסודר. | בשנת תשס"ד, לאחר כל המאמצים שכשלו בפעמים הקודמות, הוקם ועד מיוחד שהחל לטפל בשכלול ופיתוח מתחם הציון על ידי בניית מתחם גדול ומרווח שיכלול מקומות לינה ואוכל, ובניין מרכזי שיקרא '''היכל אדמו"ר הזקן''' ויכלול בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר אוכל, מרכזי תורה ומורשת החסידות ועוד, כמובן בהתחשבות הצורך שהמתחם יהיה רחב ומרווח כדי שיהיה מוכן לקליטת קהל גדול של מתפללים באופן מאורגן ומסודר. | ||
ואכן תוך זמן קצר מצאו קבלן מתאים ואמין שיפקח על הבנייה בצורה טובה. על צוות האדריכלים נמנו, ר' צביקה ויינברגר, הרב [[זאב גכטמן]], והאדריכל הנודע הרב אהרן אסטרייכר, בנוסף הרב גכטמן שימש גם כמנהל הפרוייקט. כל הבנייה יוזמה על ידי הרב הלפרין | ואכן תוך זמן קצר מצאו קבלן מתאים ואמין שיפקח על הבנייה בצורה טובה. על צוות האדריכלים נמנו, ר' צביקה ויינברגר, הרב [[זאב גכטמן]], והאדריכל הנודע הרב אהרן אסטרייכר, בנוסף הרב גכטמן שימש גם כמנהל הפרוייקט. כל הבנייה יוזמה על ידי הרב [[מרדכי הלפרין]] ממירון, והאחים [[מנחם מענדל מרדכי דייטש|מנחם מענדל]] ומשה דייטש. | ||
הבנייה החלה בטבת תשס"ה ותוכננה להסתיים בשנת תש"ע. אך עם הזמן החל להתברר כי הבנייה תערוך זמן רב ותהיה מסובכת מאוד, היות ובשונה ממקומות אחרים, היה על הבונים להתמודד עם נתון שהפך את הבנייה למשימה מורכבת. האזור כולו רווי במים, ובעומק של שני מטרים בלבד מפני השטח, עוברים זרמים מנהר 'פסול' הסמוך. בכדי להתגבר על הבעיה נבנה הבניין בשיטה ייחודית, שבבסיסה בנייה רוויית יסודות. לא פחות ממאתיים ושישים (!) עמודי בטון נוצקו ועליהם הועמד הבניין על תילו, ביציבות ובבטחה. | הבנייה החלה בטבת תשס"ה ותוכננה להסתיים בשנת תש"ע. אך עם הזמן החל להתברר כי הבנייה תערוך זמן רב ותהיה מסובכת מאוד, היות ובשונה ממקומות אחרים, היה על הבונים להתמודד עם נתון שהפך את הבנייה למשימה מורכבת. האזור כולו רווי במים, ובעומק של שני מטרים בלבד מפני השטח, עוברים זרמים מנהר 'פסול' הסמוך. בכדי להתגבר על הבעיה נבנה הבניין בשיטה ייחודית, שבבסיסה בנייה רוויית יסודות. לא פחות ממאתיים ושישים (!) עמודי בטון נוצקו ועליהם הועמד הבניין על תילו, ביציבות ובבטחה. | ||
ואכן, לאחר 8 שנים של בנייה ממושכת ומסובכת, ב[[חג הגאולה י"ט כסלו]] תשע"ג - 200 שנה להסתלקות רבינו הזקן, נחנך המתחם במעמד מפואר והשתתפו בו אורחים רבים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73204/ במעמד מרשים נחנך "היכל אדמו"ר הזקן" בהאדיטש] {{תמונה}} {{אינפו}}}}. | |||
הפרוייקט כולו נתרם על ידי בני משפחת רוהר ובראשם הנגיד ר' [[יקותיאל יהודה רוהר]] שהקדישו את המבנה לזכר אב המשפחה ר' [[שמואל רוהר]]. | |||
==כיום== | ==כיום== | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
בכך התמלאה בקשתו של הרבי הרש"ב, ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל. | בכך התמלאה בקשתו של הרבי הרש"ב, ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל. | ||
השליח שפועל במקום הוא הרב שניאור זלמן דייטש{{הערה|בן ר' [[מענדל דייטש]] - מייסד המקום}} בנו של הרב מענדל דייטש - מייסד המקום. בעבר פעל במקום הרב מנחם מענדל טייכמן, שהיה השליח בעיר [[האדיטש]] עצמה. | השליח שפועל במקום הוא הרב שניאור זלמן דייטש{{הערה|בן ר' [[מענדל דייטש]] - מייסד המקום}} בנו של הרב מענדל דייטש - מייסד המקום. בעבר פעל במקום הרב [[מנחם מענדל טייכמן]], שהיה השליח בעיר [[האדיטש]] עצמה. | ||
במהלך הקרבות באוקראינה עקב הפלישה הרוסית למדינה תושבים רבים רצו להיכנס ולישון במקום על-מנת לתפוס מחסה מאימת הצבא הרוסי וכשהמנהלים לא הסכימו החלו תושבים רבים להרוס את המתחם ובעקבות כך אובטח המקום בשמירה מוגברת. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||