31,419
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן קליינמן]] | [[קובץ:ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן קליינמן]] | ||
[[קובץ:דיוקן עצמי של ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן עצמי של ר' זלמן קליינמן]] | [[קובץ:דיוקן עצמי של ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן עצמי של ר' זלמן קליינמן]] | ||
הצייר החסיד ר' [[זלמן קליינמן]]{{הערה|או כפי שהעידה אחותו רחל זמיר בספרה, ששם משפחתם היא קליימן{{מקור}}}} (? - [[י"ח מנחם אב]] [[תשנ"ה]]), היה חסיד חב"ד בעל מסירות נפש וצייר ידוע. | הצייר החסיד ר' [[זלמן קליינמן]]{{הערה|או כפי שהעידה אחותו [[רחל זמיר]] בספרה, ששם משפחתם היא קליימן{{מקור}}}} (? - [[י"ח מנחם אב]] [[תשנ"ה]]), היה חסיד חב"ד בעל מסירות נפש וצייר ידוע. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[רוסיה]] לאביו ר' יעקב קליינמן, יליד [[ורשה]] שהגיע לרוסיה בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] יחד עם אמו ועם אחותו הצעירה, איטה, ולאמו מרת רבקה, ילידת [[מינסק]] שב[[רוסיה הלבנה]]. | נולד ב[[רוסיה]] לאביו ר' יעקב קליינמן, יליד [[ורשה]] שהגיע לרוסיה בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] יחד עם אמו ועם אחותו הצעירה, איטה, ולאמו מרת רבקה, ילידת [[מינסק]] שב[[רוסיה הלבנה]]. | ||
בילדותו התגורר ב[[לנינגרד]]. בקיץ [[תש"א]], כאשר היה בגיל שמונה, פרצה חזית נוספת ב[[מלחמת העולם השנייה]] מול רוסיה הסובייטית. בלית ברירה, לאור המצב נאלצו ר' יעקב קליינמן ורעייתו להוציא מהבית את בתם רחל, ולמסור אותה לבית יתומים נוכרי ב[[סיביר]] באזור העיר צ'ילאבינסק. כעבור פחות משנה הופרדו השניים בהוראת הממונים. | בילדותו התגורר ב[[לנינגרד]]. בקיץ [[תש"א]], כאשר היה בגיל שמונה, פרצה חזית נוספת ב[[מלחמת העולם השנייה]] מול רוסיה הסובייטית. בלית ברירה, לאור המצב נאלצו ר' יעקב קליינמן ורעייתו להוציא מהבית את בתם [[רחל זמיר|רחל]], ולמסור אותה לבית יתומים נוכרי ב[[סיביר]] באזור העיר צ'ילאבינסק. כעבור פחות משנה הופרדו השניים בהוראת הממונים. | ||
בשנת [[תש"ה]] הסתיימה מלחמת העולם השנייה, אז התברר כי זוג ההורים, ר' יעקב ורעייתו רבקה שנותרו בלנינגרד, גוועו ברעב הכבד ששרר בעיר באותם ימים. | בשנת [[תש"ה]] הסתיימה מלחמת העולם השנייה, אז התברר כי זוג ההורים, ר' יעקב ורעייתו רבקה שנותרו בלנינגרד, גוועו ברעב הכבד ששרר בעיר באותם ימים. |
עריכות