קריאת שמע שעל המיטה: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:קשעהמ"ט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תמימים]] אומרים [[קריאת שמע]] שעל המיטה ליד חדרו הקדוש של [[הרבי]]]]

'''קריאת שמע שעל המיטה''', הוא חיוב שנפסק ב[[שולחן ערוך]].

מקור המנהג הוא מדבריו של [[רבי יהושוע בן לוי]] שהובאו בגמרא:{{ציטוט|תוכן="אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא אָדָם [[קריאת שמע|קְרִיאַת שְׁמַע]] בְּ[[בית הכנסת|בֵית הַכְּנֶסֶת]] — מִצְוָה לִקְרוֹתוֹ עַל מִטָּתוֹ"|מרכאות=לא|מקור=ברכות ד עמוד ב}}.

 

בנוסף ל[[קריאת שמע]], תקנו חכמים לומר עוד מזמורים ופסוקים ([[תהלים צ"א]], הנה מטתו של [[שלמה]], ועוד.) לשמירה וההגנה מן המזיקים.

מעיקר הדין, [[תלמיד חכם]] פטור מקריאת שמע שעל המטה{{הערה|ברכות ד ב}}, וזאת מפני שהוא מוגן כשחוזר על לימודו{{הערה|מהרש"א שם}}. אך מכל מקום עליו לומר פסוקי רחמים, כ"בידך אפקיד רוחי".

== [[קבלת עול]] בפועל ==

[[הרבי]] מסביר, כי החילוק בין [[קריאת שמע]] בשחרית לקריאת שמע שעל המיטה, הוא אותו חילוק בין 'בכח' ל'בפועל'. שכן בקריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים שקורא האדם בבוקר, הוא מקבל על עצמו - לקיים את רצון הקדוש ברוך הוא, היינו - קבלת עול מלכות שמים בכח, בפוטנציאל. מה שאין כן בקבלת עול מלכות שמים לפני ה[[שינה]] - הוא חוזר בתשובה על העבר ומקבל על עצמו לתקן מעשה שכבר עשה, ממילא מיד מתקן מעשיו על ידי התשובה, וזהו קבלת עול מלכות שמים בפועל.

תרגום מ[[אידיש]]: אבי אדמו"ר אמר: "קריאת שמע שעל המטה הוא, בזעיר אנפין, הו[[וידוי]] שאומרים קודם צאת הנפש מהגוף. אלא שאז כבר הולכים לגמרי מהיריד ונגמרת העבודה של "היום לעשותם", ובקריאת שמע שעל המטה שבכל לילה, אוחזים עדיין באמצע היריד ואפשר עוד לפעול".

==חשבון נפש==

*בקריאת שמע שעל המטה: "רבונו של עולם הריני מוחל" וכן "למנצח גו' בבוא" - אין אומרים ב[[שבת]] ויום טוב, אבל צריך לומר בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון.

*בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת". "יעלזו חסידים" - פעם אחת, "הנה מטתו" - ג' פעמים.{{הערה|[[היום יום]] כ"ח אדר א'.}}