39,916
עריכות
מנורת הזהב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''המנורה''' עמדה בדרום אוהל מועד, ובבית המקדש - בקודש, מול השולחן. | '''המנורה''' עמדה בדרום אוהל מועד, ובבית המקדש - בקודש, מול השולחן. | ||
== מידות המנורה == | == מידות המנורה במשכן == | ||
אורכה – לאורך המשכן, במרחק ½2 אמה מקרשי הקיר הדרומי. קצה הנר המערבי עמד – במרחק 5 אמות מ[[פרוכת]] [[קודש הקודשים]]. וכך כל אורך [[שבעת הנרות]], עמד במקביל ל[[שולחן]] ("מעשה חושב"). | אורכה – לאורך המשכן, במרחק ½2 אמה מקרשי הקיר הדרומי. קצה הנר המערבי עמד – במרחק 5 אמות מ[[פרוכת]] [[קודש הקודשים]]. וכך כל אורך [[שבעת הנרות]], עמד במקביל ל[[שולחן]] ("מעשה חושב"). | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
תחילת הקנה האמצעי מן הפרח שעל ירך המנורה, משם עלה הקנה חלק עד לגובה שני טפחים. | תחילת הקנה האמצעי מן הפרח שעל ירך המנורה, משם עלה הקנה חלק עד לגובה שני טפחים. | ||
בטפח השלישי של הקנה האמצעי חוטבו זה למעלה מזה: גביע, כפתור ופרח קטנים. שלשתם נכנסו בגובה טפח ("מעשה חושב" – לפי התוספות). (לדעת רש"י כל אחד מהם פנה לכוון אחר | בטפח השלישי של הקנה האמצעי חוטבו זה למעלה מזה: גביע, כפתור ופרח קטנים. שלשתם נכנסו בגובה טפח ("מעשה חושב" – לפי התוספות). (לדעת רש"י כל אחד מהם פנה לכוון אחר<REF>מנחות כח:</REF>. הקנה המשיך ועלה חלק עד למרחק שני טפחים מהגביע כפתור ופרח. | ||
בהמשך חוטב בקנה האמצעי כפתור בגובה טפח. מכפתור זה התפצלו שני הקנים החיצוניים (הארוכים) של המנורה אחד לימין ואחד לשמאל. | בהמשך חוטב בקנה האמצעי כפתור בגובה טפח. מכפתור זה התפצלו שני הקנים החיצוניים (הארוכים) של המנורה אחד לימין ואחד לשמאל. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
סיכום מרכיבי הקנה נותן שאורך הקנה האמצעי היה – 15 טפחים. מעל הפרח העליון שבקנה האמצעי חוטב הנר, לקיבול השמן והפתילות. | סיכום מרכיבי הקנה נותן שאורך הקנה האמצעי היה – 15 טפחים. מעל הפרח העליון שבקנה האמצעי חוטב הנר, לקיבול השמן והפתילות. | ||
== [[קני המנורה]] == | |||
== קני המנורה == | |||
ששת קני המנורה התפצלו מן הכפתורים שבקנה האמצעי, שלשה מימין ושלשה משמאל. | ששת קני המנורה התפצלו מן הכפתורים שבקנה האמצעי, שלשה מימין ושלשה משמאל. | ||
| שורה 63: | שורה 62: | ||
במנורה חוטבו לקישוט 11 כפתורים: כפתור אחד בכל קנה מששת הקנים, ועוד חמשה כפתורים בקנה האמצעי. הכפתורים דמו לביצה ששני ראשיה כדין (הרמב"ם). (לדעת הרש"י, דמו הכפתורים לתפוחים עגולים. לדעת הרמב"ם, גם הכפתורים היו משוקדים). | במנורה חוטבו לקישוט 11 כפתורים: כפתור אחד בכל קנה מששת הקנים, ועוד חמשה כפתורים בקנה האמצעי. הכפתורים דמו לביצה ששני ראשיה כדין (הרמב"ם). (לדעת הרש"י, דמו הכפתורים לתפוחים עגולים. לדעת הרמב"ם, גם הכפתורים היו משוקדים). | ||
== הפרחים והנרות == | == הפרחים והנרות == | ||
במנורה חוטבו לקישוט 9 פרחים: פרח אחד בכל קנה מששת הקנים, ועוד שלשה פרחים בקנה האמצעי. הפרחים דמו לקערה עגולה | במנורה חוטבו לקישוט 9 פרחים: פרח אחד בכל קנה מששת הקנים, ועוד שלשה פרחים בקנה האמצעי. הפרחים דמו לקערה עגולה ששפתותיה מקופלות כלפי חוץ. (לדעת הרמב"ם, גם הפרחים היו משוקדים). | ||
הנרות – בראש קני המנורה חוטבו 7 נרות מקשה אחת. (לדעת ר' יוסי, הנרות היו יכולים להתפרק מן המנורה). הנרות דמו לכוסות מזהב. בתוכם שמו את השמן והפתילות להדלקה. הפתילה של הנר האמצעי עמדה באמצע הכוס. שלשת הפתילות שמימין עמדו בשמאל הכוס, ושלשת הפתילות שמשמאל עמדו בימין הכוס. ע"י כך הופנו ששת הפתילות לעבר הנר האמצעי. | הנרות – בראש קני המנורה חוטבו 7 נרות מקשה אחת. (לדעת ר' יוסי, הנרות היו יכולים להתפרק מן המנורה). הנרות דמו לכוסות מזהב. בתוכם שמו את השמן והפתילות להדלקה. הפתילה של הנר האמצעי עמדה באמצע הכוס. שלשת הפתילות שמימין עמדו בשמאל הכוס, ושלשת הפתילות שמשמאל עמדו בימין הכוס. ע"י כך הופנו ששת הפתילות לעבר הנר האמצעי. | ||
== מלקחיה ומחתותיה == | == מלקחיה ומחתותיה == | ||
מלקחיה – לצורך לקיחת הפתילות מתוך השמן וישובם בנרות, נעשו מלקחים שהם כמין צבתים קטנים (רש"י). (לדעת הרמב"ן, "מלקחיה" הם כיסויים דקים מזהב שהיו על פי הנרות, וניתן היה לפותחם ולסוגרם). משקל המלקחים נכלל בכיכר הזהב שממנו עשו את המנורה (רש"י). (הרמב"ם פסק כדעת ר' | מלקחיה – לצורך לקיחת הפתילות מתוך השמן וישובם בנרות, נעשו מלקחים שהם כמין צבתים קטנים (רש"י). (לדעת הרמב"ן, "מלקחיה" הם כיסויים דקים מזהב שהיו על פי הנרות, וניתן היה לפותחם ולסוגרם). משקל המלקחים נכלל בכיכר הזהב שממנו עשו את המנורה (רש"י). (הרמב"ם פסק כדעת ר' יהושע בן קרחה הסובר, שהמלקחים לא נכללו בכיכר). | ||
מחתותיה – הכהן הטיב את הנרות בכל יום מן האפר והפסולת. את הפסולת הניח בתוך המחתה, שצורתה ככף קטנה (רש"י). וממנה שפך לכוז שבמדרגה השניה. (לדעת הרמב"ן ואבן-עזרא, "מחתותיה" הם כמו ספלים קטנים שהיו מתחת הנרות). משקל המחתות נכלל בכיכר הזהב שממנו עשו את המנורה (רש"י). (הרמב"ם פסק כדעת ר' | מחתותיה – הכהן הטיב את הנרות בכל יום מן האפר והפסולת. את הפסולת הניח בתוך המחתה, שצורתה ככף קטנה (רש"י). וממנה שפך לכוז שבמדרגה השניה. (לדעת הרמב"ן ואבן-עזרא, "מחתותיה" הם כמו ספלים קטנים שהיו מתחת הנרות). משקל המחתות נכלל בכיכר הזהב שממנו עשו את המנורה (רש"י). (הרמב"ם פסק כדעת ר' יהושע בן קרחה הסובר שהמחתות לא נכללו בכיכר). | ||
== קני המנורה | == צורת קני המנורה == | ||
::'''לערך המלא: [[קני המנורה]]''' | ::'''לערך המלא: [[קני המנורה]]''' | ||