מסכת נגעים: הבדלים בין גרסאות בדף

בפרק ג'{{הערה|מ"ב.}} מובא ב[[משנה]]: חתן שנראה בו נגע ממתינים לו שבעת ימי המשתה, ונחלקו ה[[תנאים]] ב[[מסכת מועד קטן]]{{הערה|ז, ב.}} במקור דין זה: ל[[רבי יהודה]] נלמד דין זה מ"וביום הראות בו בשר חי", משמע שיש [[יום]] שאי אתה רואה בו, ולפי שיטת [[רבי יהודה הנשיא]] לומדים זאת מהפסוק "וצווה הכהן ופנו את הכלים מהבית" ומכאן אנו רואים שחס [[הקדוש ברוך הוא]] על ממונם של ישראל, ומה לדבר הרשות ממתינים לו - להוציא כליו מהבית, לדבר מצווה, לא כל שכן. (הרבי מעיר כי שמות התנאים מופיעים כך דווקא בגמרא במסכת מועד קטן, אבל בראשונים במסכת נגעים מופיע להיפך).

הרבי מוסיף כי גם על פי [[תורת החסידות]] יש חילוק בין שני מקורות הדינים; וזאת על פי דברי ה[[רמב"ם]] המסביר כי במצוות נגעים טמון [[חסד]] השם, שכאשר אדם דיבר [[לשון הרע]] חס [[הקדוש ברוך הוא]] עליו להחזירו בתשובה ושם נגעים בביתו כדי לעורר אותו ולהחזירו בתשובה שלימה. לפי זה נמצא של מהותה של מצוות נגעים היא מ[[אהבת השם]] אל בניו עם ישראל ולהחזירם בתשובה, ולכן גם בפרטים אלו של המצווה טמון חסד השם מיוחד, שחס [[הקדוש ברוך הוא]] עליו, אם כי בדין שממתינים לו לדבר הרשות נראה יותר חסד השם על ממונם של [[רשע|רשעים]], ואילו בכך שממתינים ל[[חתן]] נראה יותר חביבות השם לד[[בר מצווה]] של רשעים; ולהוסיף, שבעוד שהחביבות לממונם של רשעים מראה את [[אהבת השם]] ליהודי מעצם שם ישראל שלו, הרי שבכך שממתינים לו לחתן נראה חשיבות מעשה המצווה של רשעים, שמצד מעשיו הוא{{הערה|1=[[ליקוטי שיחות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15831&hilite=4aa2908e-0606-4421-ba2e-ac049c90ffa1&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=48 חלק ל"ז עמ' 48].}}