רמב"ם: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,177 בתים ,  10 בנובמבר 2021
אין תקציר עריכה
שורה 131: שורה 131:
::*בציור נראות [[פיאות הראש|פאותיו]] גלוחות בתער – דבר שנאסר על ידו בספרו{{הערה|1='''"אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם"''' הלכה עבודה זרה, [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=12&hilite= פרק י"ב, הלכה א']}}
::*בציור נראות [[פיאות הראש|פאותיו]] גלוחות בתער – דבר שנאסר על ידו בספרו{{הערה|1='''"אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם"''' הלכה עבודה זרה, [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=12&hilite= פרק י"ב, הלכה א']}}
כמו כן הוכח כי סגנון הלבוש שבתמונה מתאים לסגנון המזרחי, הנהוג בארצות ערב, בעוד הרמב"ם חי בעיקר בארצות המגרב, שם סגנון הלבוש שם היה שונה.
כמו כן הוכח כי סגנון הלבוש שבתמונה מתאים לסגנון המזרחי, הנהוג בארצות ערב, בעוד הרמב"ם חי בעיקר בארצות המגרב, שם סגנון הלבוש שם היה שונה.
שנה: תר"ד. המקום: גוריציא, איטליה. היתכנות: זיוף חובבני.
"אודות שאלתך לקבל ממני תמונת הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל, לא אכחד ממך כי קשה עלי מאוד להיפרד מן האיור, באשר הוא מעשה ידי אצבעותיי אשר ציירתי בימי חרפי... לכן הנני למלאות משאלותיך, אך בתנאי כי אחר כלות מלאכה תחל ותעשה מנו עקסעמפלארים רבים ככל צרכיך והחזרתו לי".
שורות אלו לקוחות מתוך האיגרת ההיסטורית שבה העביר החכם היהודי האיטלקי, יצחק שמואל רג'יו, הידוע בכינויו יש"ר מגורציא, את תמונת הרמב"ם כפי שצייר בעצמו, לידידו רבי זלמן שטרן מברלין. תאריך המכתב, שהוא התאריך הקדום ביותר הידוע לנו על תמונתו המפורסמת של הרמב"ם, הוא כ"ז בכסלו שנת תר"ד. לפני למעלה ממאה וחמישים שנה.
אך האם זאת התמונה המקורית של הרמב"ם? סביר להניח שלא.
יש"ר, כותב המכתב, מעיד שהוא העתיק את התמונה מספר נוצרי, שבתוכו צצה פתאום תמונתו של הרמב"ם. השאלה המיידית היא מנין הגיע לספר דיוקן הרמב"ם ומנין שייחוסו נכון. חוקרים שבדקו את התמונה סבורים שצייר אלמוני, שייחס לרמב"ם מאפיינים של חכם יהודי-ערבי קדום, ניסה ליצור דמות המערבת סגנון לבוש מזרחי ותווי פנים רבניים.
הגאון רבי רפאל ברוך טולדנו, רבה של מקנס, אף הוכיח שסגנון הלבוש שבתמונה מתאים לסגנון המזרחי, הנהוג בארצות ערב, בעוד הרמב"ם חי בעיקר בארצות המגרב, שסגנון הלבוש שם היה שונה.
הפצת התמונה המהירה הפכה אותה לעובדה שגויה אך קיימת, ותוך שנים לא מעטות היא הפכה באופן רשמי לדיוקנו של הרמב"ם. היא התנוססה על ספרים יהודיים אמריקאים, על בולים בכל העולם ואפילו על שטר ישראלי – בערך 1000 שקלים, שהפך אחר כך לשטר בערך של שקל חדש אחד. ברחבי העולם היהודי היא אומצה בחום והיא מתנוססת בכניסה לבית החולים רמב"ם בחיפה, הקרוי לכבודו של הנשר הגדול.
אך היא לא היחידה, ישנן עוד כמה וכמה תמונות המיוחסות כדיוקן הרמב"ם. גדלותו של הרמב"ם ופרסומו בכל העולם, היהודי והלא-יהודי, יצרו את הצורך, וציירים אלמוניים ניסו את כוחם שוב ושוב. חוקרים מונים למעלה מ-7(!) ציורים ודימויים שונים לרמב"ם, שמתוכם הדיוקן הנפוץ הוא המקובל והמכובד ביותר.


===שיחת הרבי על תמונת הרמב"ם===
===שיחת הרבי על תמונת הרמב"ם===
משתמש אלמוני

תפריט ניווט