2,365
עריכות
השירה העשירית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תיקונים שונים
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (←עשר השירות: נראה לי נוסח יותר נכון) |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (תיקונים שונים) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מקורות== | ==מקורות== | ||
ב[[מכילתא]]{{הערה|מכילתא שמות טו, א.}} מובא שבמשך ההסטוריה של עם ישראל היו תשע שירות | ב[[מכילתא]]{{הערה|מכילתא שמות טו, א.}} מובא שבמשך ההסטוריה של עם ישראל היו תשע שירות, והשירה העשירית תהיה לעתיד לבא. והוא מביא על כך שני פסוקים "שירו לה' שיר חדש תהלתו מקצה הארץ" (ישעיהו מב י) וכן "שירו לה' שיר חדש תהלתו בקהל חסידים (תהלים קמט א). | ||
וממשיך במכילתא "כל השירות שעברו קרואות בלשון נקבה כשם שהנקבה יולדת כך התשועות שעברו היה אחריהם שעבוד אבל התשועה העתידה להיות אין אחריה שעבוד לכך קרואה בלשון זכר .. התשועה העתידה לבא לא יהא אחריה שעבוד". | וממשיך במכילתא "כל השירות שעברו קרואות בלשון נקבה כשם שהנקבה יולדת כך התשועות שעברו היה אחריהם שעבוד אבל התשועה העתידה להיות אין אחריה שעבוד לכך קרואה בלשון זכר .. התשועה העתידה לבא לא יהא אחריה שעבוד". | ||
קיים הבדל מרכזי בין תשע השירות ובראשם [[שירת הים]] לשירה העשירית, שכל השירות הם "שירה" בלשון נקבה, משום שהיה שיעבוד וגלות לאחריהם, אך השירה העשירית היא בלשון זכר "שיר חדש" כי לא תהיה אחריה עוד גלות. | על פי המכילתא הנ"ל קיים הבדל מרכזי בין תשע השירות ובראשם [[שירת הים]] לשירה העשירית, שכל השירות הם "שירה" בלשון נקבה, משום שהיה שיעבוד וגלות לאחריהם, אך השירה העשירית היא בלשון זכר "שיר חדש" כי לא תהיה אחריה עוד גלות. | ||
הבדל נוסף בין שירת הים לשירה העשירית מובא במדרש{{הערה|שמות-רבה, סוף פרשה כג.}}: "אמר להם הקב"ה לישראל: בעולם הזה אמרתם לפניי פעם אחת 'זה א-לי', אבל לעתיד לבוא אתם אומרים אותו דבר ב' פעמים, שנאמר 'ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה קווינו לו ויושיענו, זה ה' קווינו לו נגילה ונשמחה בישועתו'". | הבדל נוסף בין שירת הים לשירה העשירית מובא במדרש{{הערה|שמות-רבה, סוף פרשה כג.}}: "אמר להם הקב"ה לישראל: בעולם הזה אמרתם לפניי פעם אחת 'זה א-לי', אבל לעתיד לבוא אתם אומרים אותו דבר ב' פעמים, שנאמר 'ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה קווינו לו ויושיענו, זה ה' קווינו לו נגילה ונשמחה בישועתו'"{{הערה|ישעיהו כה ט}}. | ||
אמירת "זה א-לי" משמעותה שאלוקות נמצאת בגילוי ממש באופן שאפשר להראות באצבע, "מראה באצבעו ואומר זה", כפי שהיה בעת [[קריעת ים סוף]]. לעתיד לבוא בשירה העשירית יאמרו פעמיים "זה א-לי" משום שההתגלות האלוקית לא תהיה רק מצד ה' באופן חד צדדי, אלא באופן שהעולמות והנבראים יהיו כלים לקבלת הגילוי וגם בהם מצד עניינם ומעלתם אמת ה' תאיר בגלוי. | אמירת "זה א-לי" משמעותה שאלוקות נמצאת בגילוי ממש באופן שאפשר להראות באצבע, "מראה באצבעו ואומר זה", כפי שהיה בעת [[קריעת ים סוף]]. לעתיד לבוא בשירה העשירית יאמרו פעמיים "זה א-לי" משום שההתגלות האלוקית לא תהיה רק מצד ה' באופן חד צדדי, אלא באופן שהעולמות והנבראים יהיו כלים לקבלת הגילוי וגם בהם מצד עניינם ומעלתם אמת ה' תאיר בגלוי. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
#"[[שירת הים]]" (שמות טו, א-כא). | #"[[שירת הים]]" (שמות טו, א-כא). | ||
#"שירת הבאר" (במדבר כא, יז-כ). | #"שירת הבאר" (במדבר כא, יז-כ). | ||
#שירת "[[האזינו]]" | #שירת משה עם השלמת כתיבת התורה "[[האזינו]]" (דברים לב). | ||
#השיר לאחר ש[[יהושע]] עצר את השמש מלכת (יהושע י, יב-יג). | #השיר לאחר ש[[יהושע]] עצר את השמש מלכת (יהושע י, יב-יג). | ||
#שירת דבורה (שופטים ה). | #שירת דבורה (שופטים ה). | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
הרבי דיבר גם בדרך רמז על השירה העשירית בהזדמנויות הבאות: | הרבי דיבר גם בדרך רמז על השירה העשירית בהזדמנויות הבאות: | ||
בליל שמחת תורה תשמ"ט, לאחר שנגנו את עשרת הניגונים, כולל ניגונו של [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]], בהקשר ל[[אושפיזין]] החסידיים, הרבי אמר שעל ידי עשרת הניגונים הללו ממשיכים את השירה העשירית, והפטיר: "בנוגע לשירה העשירית – לא יודעים איזו שירה תהיה, אבל זאת יודעים בוודאות, שיהיה זה שיר וניגון שיבטא את שמחת הלב על החידוש שבגאולה האמיתית והשלימה" והרבי החל לנגן "[[ניעט ניעט ניקאווא]]". התבטאות דומה נמצאת אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע לניגון ששרו ב[[קריעת ים סוף]] (ב[[שירת הים]]) – שהניגון בלתי ידוע, אבל ברור הדבר שהיה זה ניגון לבבי שמח. | בליל שמחת תורה [[תשמ"ט]], לאחר שנגנו את עשרת הניגונים, כולל ניגונו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]], בהקשר ל[[אושפיזין]] החסידיים, הרבי אמר שעל ידי עשרת הניגונים הללו ממשיכים את השירה העשירית, והפטיר: "בנוגע לשירה העשירית – לא יודעים איזו שירה תהיה, אבל זאת יודעים בוודאות, שיהיה זה שיר וניגון שיבטא את שמחת הלב על החידוש שבגאולה האמיתית והשלימה" והרבי החל לנגן "[[ניעט ניעט ניקאווא]]". התבטאות דומה נמצאת אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע לניגון ששרו ב[[קריעת ים סוף]] (ב[[שירת הים]]) – שהניגון בלתי ידוע, אבל ברור הדבר שהיה זה ניגון לבבי שמח. | ||
בשבת פ' נשא י"ב סיון תנש"א, סיום ימי התשלומין של חג השבועות, הייתה התוועדות "פתאומית" בזמן סעודה שלישית נוספת על ההתוועדות השבתית הרגילה, שבה הרבי "צוה לנגן (עשרת) ניגוני רבותינו נשיאינו" (הערת המו"ל בתחילת השיחה המוגהת). | בשבת פ' נשא י"ב סיון [[תנש"א]], סיום ימי התשלומין של חג השבועות, הייתה התוועדות "פתאומית" בזמן סעודה שלישית נוספת על ההתוועדות השבתית הרגילה, שבה הרבי "צוה לנגן (עשרת) ניגוני רבותינו נשיאינו" (הערת המו"ל בתחילת השיחה המוגהת). | ||
בהערה 150 בשיחה המוגהת מופיע כך: "לאחרי הקדמת ניגוני רבותינו נשיאינו (נשיאי תורת החסידות שעל ידי הפצתה חוצה קא אתי מר דא מלכא משיחא) – הבעל שם טוב, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש, | בהערה 150 בשיחה המוגהת מופיע כך: "לאחרי הקדמת ניגוני רבותינו נשיאינו (נשיאי תורת החסידות שעל ידי הפצתה חוצה קא אתי מר דא מלכא משיחא) – הבעל שם טוב, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש, האדמו"ר מהורש"ב וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו – תשעה ניגונים שבהם מסיימים קץ הגלות, ובאים לניגון העשירי, שירה עשירית דמלך המשיח". | ||
בהערת המו"ל בשולי הגיליון מבואר בנוגע למניינם של "תשעה ניגונים": ששת הניגונים של נשיאי חב"ד, מאדמו"ר הזקן עד אדמו"ר מהוריי"צ, וניגון שלש תנועות (דהבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן) שנחשב לג' ניגונים. | בהערת המו"ל בשולי הגיליון מבואר בנוגע למניינם של "תשעה ניגונים": ששת הניגונים של נשיאי חב"ד, מאדמו"ר הזקן עד אדמו"ר מהוריי"צ, וניגון שלש תנועות (דהבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן) שנחשב לג' ניגונים. | ||
[ככל הנראה, הערה זו באה לבאר, שלמרות שהרבי הוא הנשיא התשיעי מהבעש"ט, מ"מ תשעת הניגונים הם מהנשיאים שלפני הרבי (ולפי זה הניגון העשירי שייך לרבי). והיינו משום שלאדמו"ר הזקן ישנם שני ניגונים: בתוך ניגון שלוש תנועות, ואח"כ עוד ניגון בנפרד. ויש לבאר זאת על פי מה שהרבי אומר (לקו"ש חלק ל"ה ע' 105 הערה 37), שבאדה"ז ישנן שתי בחינות: כפי שהוא חלק מאבות החסידות הכללית (וזה מתבטא בניגון שלוש תנועות שקשור לאבות החסידות הכללית), וכפי שהוא מייסד חסידות חב"ד שזהו בניגון הנפרד של אדמו"ר הזקן]. | [ככל הנראה, הערה זו באה לבאר, שלמרות שהרבי הוא הנשיא התשיעי מהבעש"ט, מ"מ תשעת הניגונים הם מהנשיאים שלפני הרבי (ולפי זה הניגון העשירי שייך לרבי). והיינו משום שלאדמו"ר הזקן ישנם שני ניגונים: בתוך ניגון שלוש תנועות, ואח"כ עוד ניגון בנפרד. ויש לבאר זאת על פי מה שהרבי אומר (לקו"ש חלק ל"ה ע' 105 הערה 37), שבאדה"ז ישנן שתי בחינות: כפי שהוא חלק מאבות החסידות הכללית (וזה מתבטא בניגון שלוש תנועות שקשור לאבות החסידות הכללית), וכפי שהוא מייסד חסידות חב"ד שזהו בניגון הנפרד של אדמו"ר הזקן]. | ||
ב'שיחות קודש' מופיעות מספר גירסאות כיצד בדיוק הרבי התבטא בנוגע לתשעת הניגונים: "כנהוג בהתוועדות כגון זו, ינגנו את ניגוני כל רבותינו נשיאינו, החל מהניגון שמיוחס (אצל החסידים) לבעש"ט ולרב המגיד ולאדמו"ר הזקן, ואח"כ רבותינו נשיאינו שלאח"ז – אדמו"ר האמצעי, הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש, | ב'שיחות קודש' מופיעות מספר גירסאות כיצד בדיוק הרבי התבטא בנוגע לתשעת הניגונים: "כנהוג בהתוועדות כגון זו, ינגנו את ניגוני כל רבותינו נשיאינו, החל מהניגון שמיוחס (אצל החסידים) לבעש"ט ולרב המגיד ולאדמו"ר הזקן, ואח"כ רבותינו נשיאינו שלאח"ז – אדמו"ר האמצעי, הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש, האדמו"ר מהורש"ב נ"ע, עד לניגון האחרון – הניגון של נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שעד ניגון זה נצא מהגלות, [בנוסחאות אחרות: א) שעד אז כבר נצא ודאי מן הגלות. ב) ובזה יוצאים מן הגלות. ג) ובניגון זה יוצאים מן הגלות. ד) אשר בניגון זה מסיימים את הגלות. ה) ועם ניגונים אלו נועלים את הגלות], והולכים תיכף ומיד לגאולה האמיתית והשלימה, הקשורה גם לשירה העשירית"... | ||
וניגנו אז את הניגון '[[הוא אלקינו]]', שהוא הניגון העשירי שהרבי לימד! | וניגנו אז את הניגון '[[הוא אלקינו]]', שהוא הניגון העשירי שהרבי לימד! | ||