31,178
עריכות
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''חיים ברוך דוכמן''' (?-[[י' אייר]] [[תש"כ]]) היה [[שוחט]] ובודק, מאנשי קהילת חב"ד ב[[סמרקנד]], ובשנותיו האחרונות מזקני חסידי חב"ד ב[[בני ברק]] ועסק בהפצת חסידות בקרב תלמידי ישיבת ויז'ניץ. | הרב '''חיים ברוך דוכמן''' (?-[[י' אייר]] [[תש"כ]], מכונה בפי חסידים בשם '''ברוך דער שוחט''') היה [[שוחט]] ובודק, מאנשי קהילת חב"ד ב[[סמרקנד]], ובשנותיו האחרונות מזקני חסידי חב"ד ב[[בני ברק]] ועסק בהפצת חסידות בקרב תלמידי ישיבת ויז'ניץ. נודע כ[[בעל שמועה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[הומיל]] להוריו דובער מנחם מענדל הלוי וחיה פייגא רישא דוכמן. | נולד ב[[הומיל]] להוריו דובער מנחם מענדל הלוי וחיה פייגא רישא דוכמן. | ||
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן למד בסניף הישיבה | למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן למד ב[[תומכי תמימים שצדרין|סניף הישיבה בשצדרין]]. כאשר נכנס לקבל ברכה מהרבי לפני עזיבתו את ליובאוויטש, אמר לו אדמו"ר הרש"ב: "זאלסט לערנען, זאלסט דאוונען און זאלסט דינען דעם אויבערשטען" [= התפלל, למד ועבוד את הקב"ה]{{הערה|1=בסניף הישיבה בשצעדרין היו התלמידים המבוגרים שלמדו לעצמם ([http://teshura.com/Gluchovsky-Krugliack%20-%20Adar%2028%2C%205772.pdf תשורה מישולובין עמוד 54]).}} . | ||
נישא עם רעייתו מרת רוזה (אלטע רייזע גנעשע), בתו של ר' [[הלל פבזנר]]. | נישא עם רעייתו מרת רוזה (אלטע רייזע גנעשע), בתו של ר' [[הלל פבזנר]]. | ||
שורה 14: | שורה 14: | ||
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] נמלט כמו רבים מאנ"ש ל[[סמרקנד]] המרוחקת מחזית המלחמה. ב[[סמרקנד]] שימש כשוחט של קהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וזקני החסידים הסכימו לאכול רק משחיטתו. | בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] נמלט כמו רבים מאנ"ש ל[[סמרקנד]] המרוחקת מחזית המלחמה. ב[[סמרקנד]] שימש כשוחט של קהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וזקני החסידים הסכימו לאכול רק משחיטתו. | ||
לצד עיסוקו בעצמו בשחיטה, הסמיך שוחטים חסידי חב"ד, ביניהם ר' [[שלום מענדל קלמנסון]], שהיה לימים השוחט ששחט עבור הרבי. | לצד עיסוקו בעצמו בשחיטה, הסמיך שוחטים חסידי חב"ד, ביניהם ר' [[שלום מענדל קלמנסון]], שהיה לימים השוחט ששחט עבור הרבי, גיסו ר' [[אברהם זלצמן]], ועוד. | ||
בשנת [[תשי"ח]] קיבל באופן חריג אישור יציאה מברית המועצות ועלה לארץ הקודש, התגורר תקופה קצרה ב[[תל אביב]], ולאחר מכן התיישב ב[[בני ברק]] בסמיכות לישיבת ויז'ניץ. מייד עם הגיעו החל לבקר בקביעות בישיבה ולשוחח עם התלמידים בעניני תורה וחסידות, וזכה לכך שראש הישיבה עודד את התלמידים לקבל ממנו{{הערה|בעוד שכאשר ביקרו בישיבה תלמידים מישיבת סלבודקה, הורה ראש הישיבה שלא לבוא עמהם במגע כלל.}}, ושהרבי יעודד את פעילותו{{הערה|1=אגרות קודש חלק י"ח אגרת ו'תשלד.}}. | בשנת [[תשי"ח]] קיבל באופן חריג אישור יציאה מברית המועצות ועלה לארץ הקודש, התגורר תקופה קצרה ב[[תל אביב]], ולאחר מכן התיישב ב[[בני ברק]] בסמיכות לישיבת ויז'ניץ. מייד עם הגיעו החל לבקר בקביעות בישיבה ולשוחח עם התלמידים בעניני תורה וחסידות, וזכה לכך שראש הישיבה עודד את התלמידים לקבל ממנו{{הערה|בעוד שכאשר ביקרו בישיבה תלמידים מישיבת סלבודקה, הורה ראש הישיבה שלא לבוא עמהם במגע כלל.}}, ושהרבי יעודד את פעילותו{{הערה|1=אגרות קודש חלק י"ח אגרת ו'תשלד.}}. |
עריכות