31,514
עריכות
חיים ברוך דוכמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[הומיל]] להוריו דובער מנחם מענדל וחיה פייגא רישא דוכמן. | נולד ב[[הומיל]] להוריו דובער מנחם מענדל הלוי וחיה פייגא רישא דוכמן. | ||
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן למד בסניף הישיבה בשצדרין. | למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן למד בסניף הישיבה בשצדרין. | ||
נישא עם רעייתו מרת רוזה פבזנר. | נישא עם רעייתו מרת רוזה (אלטע רייזע גנעשע), בתו של ר' [[הלל פבזנר]]. | ||
בשנת [[תרפ"ב]] החל לשמש כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים הומיל]], כשהוא מחליף בתפקיד את ר' [[יחזקאל פייגין]] ור' [[ישראל ג'ייקובסון]]. | |||
במשך מספר שנים שימש כשוחט ב[[עיירה]] מעדוועד הסמוכה ללנינגרד, לאחר מכן התגורר ב[[חרקוב]], | במשך מספר שנים שימש כשוחט ב[[עיירה]] מעדוועד הסמוכה ללנינגרד, לאחר מכן התגורר ב[[חרקוב]], וכמו בכל מקום אליו הגיע, היה מראשי הפועלים והעוסקים, ודאג להקמת [[מקווה טהרה]] כשהוא זוכה לסיועו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שם=ז ניסן|1=ראו [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/16/6171.htm מכתבו של אדמו"ר הריי"צ מז' ניסן תרפ"ט].}}. | ||
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] נמלט כמו רבים מאנ"ש ל[[סמרקנד]] המרוחקת מחזית המלחמה. ב[[סמרקנד]] שימש כשוחט של קהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וזקני החסידים הסכימו לאכול רק משחיטתו. | |||
לצד עיסוקו בעצמו בשחיטה, הסמיך שוחטים חסידי חב"ד, ביניהם ר' [[שלום מענדל קלמנסון]], שהיה לימים השוחט ששחט עבור הרבי. | |||
בשנת [[תשי"ח]] קיבל באופן חריג אישור יציאה מברית המועצות ועלה לארץ הקודש, התגורר תקופה קצרה ב[[תל אביב]], ולאחר מכן התיישב ב[[בני ברק]] בסמיכות לישיבת ויז'ניץ. מייד עם הגיעו החל לבקר בקביעות בישיבה ולשוחח עם התלמידים בעניני תורה וחסידות, וזכה לכך שראש הישיבה עודד את התלמידים לקבל ממנו{{הערה|בעוד שכאשר ביקרו בישיבה תלמידים מישיבת סלבודקה, הורה ראש הישיבה שלא לבוא עמהם במגע כלל.}}, ושהרבי יעודד את פעילותו{{הערה|1=אגרות קודש חלק י"ח אגרת ו'תשלד.}}. | בשנת [[תשי"ח]] קיבל באופן חריג אישור יציאה מברית המועצות ועלה לארץ הקודש, התגורר תקופה קצרה ב[[תל אביב]], ולאחר מכן התיישב ב[[בני ברק]] בסמיכות לישיבת ויז'ניץ. מייד עם הגיעו החל לבקר בקביעות בישיבה ולשוחח עם התלמידים בעניני תורה וחסידות, וזכה לכך שראש הישיבה עודד את התלמידים לקבל ממנו{{הערה|בעוד שכאשר ביקרו בישיבה תלמידים מישיבת סלבודקה, הורה ראש הישיבה שלא לבוא עמהם במגע כלל.}}, ושהרבי יעודד את פעילותו{{הערה|1=אגרות קודש חלק י"ח אגרת ו'תשלד.}}. | ||
בערוב ימיו התגורר בירושלים, עד לפטירתו חשוך בנים ב[[י' אייר]] [[תש"כ]]. נטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים. | בערוב ימיו התגורר בירושלים, עד לפטירתו חשוך בנים{{הערה|שם=ז ניסן}} ב[[י' אייר]] [[תש"כ]]. נטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים. | ||
לאחר פטירתו, שאל הרב [[יעקב לנדא]] את הרבי בנוגע לנוסח מצבתו, והרבי השיב שיש להתייעץ עם המכירים אותו, אך לדאוג שהמצבה תהיה דומה לשאר המצבות בבית העלמין, ושיוזכרו בה רבותינו נשיאינו אליהם היה מקושר. | לאחר פטירתו, שאל הרב [[יעקב לנדא]] את הרבי בנוגע לנוסח מצבתו, והרבי השיב שיש להתייעץ עם המכירים אותו, אך לדאוג שהמצבה תהיה דומה לשאר המצבות בבית העלמין, ושיוזכרו בה רבותינו נשיאינו אליהם היה מקושר. | ||