רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 74: שורה 74:
בשנת [[תקל"ב]], השנה בה יסד רבנו הזקן את שיטת [[חסידות חב"ד]], כבשו הרוסים את כל איזור [[וויטבסק]] ו[[ליאזנא]] מידי הפולנים. לכן, רק באותה שנה נוסדה [[חסידות חב"ד]], כי [[חסידות חב"ד]] יכולה הייתה להיווסד רק ב[[רוסיה]]{{הערה|ראה שיחת [[הרבי]], י"ב תמוז תשי"ג}}.
בשנת [[תקל"ב]], השנה בה יסד רבנו הזקן את שיטת [[חסידות חב"ד]], כבשו הרוסים את כל איזור [[וויטבסק]] ו[[ליאזנא]] מידי הפולנים. לכן, רק באותה שנה נוסדה [[חסידות חב"ד]], כי [[חסידות חב"ד]] יכולה הייתה להיווסד רק ב[[רוסיה]]{{הערה|ראה שיחת [[הרבי]], י"ב תמוז תשי"ג}}.
===הנסיעה אל הגאון מוילנה===
===הנסיעה אל הגאון מוילנה===
לאחר הסתלקות הרב [[המגיד ממזריטש]], הגבירו המתנגדים את מלחמתם  
לאחר הסתלקות הרב [[המגיד ממזריטש]], הגבירו המתנגדים את מלחמתם בחסידות. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ורבינו הזקן נסעו לווילנה, בשנת [[תקל"ד]], כדי להיפגש עם [[הגאון מווילנה]], לשכנע אותו שהחסידים לא 'סטו' מדרך התורה, ובכך להביא להפסקת מלחמותיהם של המתנגדים נגד החסידים. אולם הגר"א סירב לקבלם ועזב את וילנה. הוא חזר אליה רק לאחר שרבינו הזקן ורבי מנחם מענדל עזבו את העיר.
בשנת [[תקל"ד]] נסע יחד עם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] אל [[הגאון מווילנה]], כדי להתווכח איתו ולשכנע אותו אך הוא לא קיבלם.
 
*באמצע עריכה*
וכך כותב אדמו"ר הזקן:{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לד}}
מראשית כזאת הודענו והלכנו אל הגאון החסיד ע"י לביתו להתווכח עימו ולהסיר תלונותיו מעלינו, בהיותי שם עם הרב החסיד מוהר"ר מענדיל האראדאקער זצלה"ה, וסגר הדלת בעדנו פעמיים... וכאשר החלו להפציר בו מאוד חלף והלך לו ונסע מן העיר ושהה שם עד יום נסיעתנו מן העיר...
 
ומלחמת המתנגדים נמשכה במלוא עוזה.
 
רבי מנחם מענדל ואתו אחדים מתלמידי המגיד, שנוכחו לראות שאינם יכולים להשקיט את מלחמת המתנגדים, החליטו לנסוע לארץ ישראל{{הערה|[[בית רבי (ספר)]]}}.


==נשיא חסידות חב"ד==
==נשיא חסידות חב"ד==
155

עריכות

תפריט ניווט