27,062
עריכות
התייסדות קהילת חב"ד בפולין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "([בכל])(ורשה)" ב־"$1ו$2"
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה") |
מ (החלפת טקסט – "([בכל])(ורשה)" ב־"$1ו$2") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==התיישבות קהילת חב"ד ב[[ורשה]]== | ==התיישבות קהילת חב"ד ב[[ורשה]]== | ||
אחד מראשוני קהילת חב"ד | אחד מראשוני קהילת חב"ד בוורשה היה החסיד רבי [[יוסף יוזיק הורביץ]] שהגיע לשם עקב הפרעות ברוסיה בשנת [[תרנ"ג]]. | ||
הרב הורביץ עמד עד פטירתו בשנת [[תרע"ה]] בראש קהילת חב"ד | הרב הורביץ עמד עד פטירתו בשנת [[תרע"ה]] בראש קהילת חב"ד בוורשה, אחרי פטירתו החליפו אותו בפקיד בניו וחותניו אשר היו עיקר הקהילה באותו זמן. | ||
בעת הקמת ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] בשנת [[תרפ"א]] מונו חתניו של הרב הורביץ לעמוד בראש הישיבה הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]] והרב [[זלמן שמוטקין]]. | בעת הקמת ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] בשנת [[תרפ"א]] מונו חתניו של הרב הורביץ לעמוד בראש הישיבה הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]] והרב [[זלמן שמוטקין]]. | ||
עוד חסיד שהיה | עוד חסיד שהיה בוורשה היה הוא הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] שהגיע לשם ב[[תרפ"ה]], הרב גוראריה נספה ב[[שואה]] יחד עם כל משפחתו. | ||
===בתי כנסת חב"ד | ===בתי כנסת חב"ד בוורשה=== | ||
בתחילה היה מנין קטן של חסידי חב"ד | בתחילה היה מנין קטן של חסידי חב"ד בוורשה אולם עם הגעתו של הרב הורביץ לוורשה הוא הקים מניין נוסף [[אדמו"ר הרש"ב]] לא הסכים זאת ושלח לו מכתב ב[[תרס"ג]] בו הוא מורה לו לאחד מניינים. | ||
לאחר זמן הוקם בית כנסת נוסף של חב"ד{{הערה|לא ידוע מתי אך ככול הנראה לפני שנת [[תרפ"א]]}} ברחוב פרנציסקאני 30. | לאחר זמן הוקם בית כנסת נוסף של חב"ד{{הערה|לא ידוע מתי אך ככול הנראה לפני שנת [[תרפ"א]]}} ברחוב פרנציסקאני 30. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
===ישיבת תומכי תמימים ורשה=== | ===ישיבת תומכי תמימים ורשה=== | ||
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ורשה}} | {{ערך מורחב|תומכי תמימים ורשה}} | ||
[[קובץ:תומכי_תמימים_ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם ישיבת תומכי תמימים | [[קובץ:תומכי_תמימים_ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם ישיבת תומכי תמימים בוורשה]] | ||
ישיבת '''תומכי תמימים ורשה''' נוסדה ביום [[ב' ניסן תר"פ|ב' ניסן]] [[תרפ"א]]. בשנת [[תרפ"ט]] נערכה בישיבה חתונת [[הרבי]] עם [[הרבנית חיה מושקא]]. בקיץ [[תרצ"ה]] כשעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את ורשה עזבו עמו גם התלמידים המבוגרים, ובעיר נשארו רק שלוש הכיתות הצעירות, שהמשיכו להתקיים עד שפרצה המלחמה ונתפזרה הישיבה. | ישיבת '''תומכי תמימים ורשה''' נוסדה ביום [[ב' ניסן תר"פ|ב' ניסן]] [[תרפ"א]]. בשנת [[תרפ"ט]] נערכה בישיבה חתונת [[הרבי]] עם [[הרבנית חיה מושקא]]. בקיץ [[תרצ"ה]] כשעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את ורשה עזבו עמו גם התלמידים המבוגרים, ובעיר נשארו רק שלוש הכיתות הצעירות, שהמשיכו להתקיים עד שפרצה המלחמה ונתפזרה הישיבה. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
וכן חפצי ורצוני אשר תבחר מהתלמידי' שי' שיש לך ותלמדם לדבר ברבים, והיינו שתבחר עבורם מאמרים קצרים שילמדום היטיב שיבינו הפנימי ושיהיו רגילים בהם, ותכריחם כי ידברו ברבים.|מרכאות=כן}} | וכן חפצי ורצוני אשר תבחר מהתלמידי' שי' שיש לך ותלמדם לדבר ברבים, והיינו שתבחר עבורם מאמרים קצרים שילמדום היטיב שיבינו הפנימי ושיהיו רגילים בהם, ותכריחם כי ידברו ברבים.|מרכאות=כן}} | ||
==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] | ==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בוורשה== | ||
{{ערך מורחב|ביקור ורשה (תרפ"ח)}} | {{ערך מורחב|ביקור ורשה (תרפ"ח)}} | ||
לאחר צאת הרבי הריי"צ מרוסיה בשנת תרפ"ז, קבע הרבי את מושבו בעיר [[ריגה]] שבלטביה. בחודש תשרי תרפ"ח פנו הרב [[שרגא פייביש זלמנוב]], הרב [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)|שניאור זלמן שמוטקין]] והרב [[יחיאל צבי גוראריה]] אל הרבי במכתב, בו ביקשו שיקבע את מקום מושבו | לאחר צאת הרבי הריי"צ מרוסיה בשנת תרפ"ז, קבע הרבי את מושבו בעיר [[ריגה]] שבלטביה. בחודש תשרי תרפ"ח פנו הרב [[שרגא פייביש זלמנוב]], הרב [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)|שניאור זלמן שמוטקין]] והרב [[יחיאל צבי גוראריה]] אל הרבי במכתב, בו ביקשו שיקבע את מקום מושבו בוורשה. הרבי הריי"צ השיב להם שההצעה בלתי אפשרית "לרגלי סיבות שונות ונימוקים אדירים{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק א' אגרת שלה}}", אך כתב שאי"ה יגיע לביקור בעיר. | ||
במהלך החודשים שלאחר מכן דחה הרבי את הביקור מסיבות שונות{{הערה|ראה למשל אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ב אגרת שנח}}. הביקור יצא לפועל בכ"ח שבט, אז יצא הרבי, יחד עם בתו [[חנה גוראריה|חנה]] וחתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], מריגה לכיוון ורשה. בדרכו | במהלך החודשים שלאחר מכן דחה הרבי את הביקור מסיבות שונות{{הערה|ראה למשל אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ב אגרת שנח}}. הביקור יצא לפועל בכ"ח שבט, אז יצא הרבי, יחד עם בתו [[חנה גוראריה|חנה]] וחתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], מריגה לכיוון ורשה. בדרכו לוורשה עצר הרבי במספר עיירות, ביניהם [[דווינסק]] ו[[ווילנה]], והגיע לוורשה בערב ראש חודש אדר. | ||
==הקמת "אגודת החסידים"== | ==הקמת "אגודת החסידים"== | ||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
בשנת [[תרצ"א]] אדמו"ר הריי"צ אישר את זה שהוא יעבור לפולין אולם בפועל הוא התמהמה שנתיים ב[[ריגה]] עד שנת [[תרצ"ג]] עקב מצבו הבריאותי. | בשנת [[תרצ"א]] אדמו"ר הריי"צ אישר את זה שהוא יעבור לפולין אולם בפועל הוא התמהמה שנתיים ב[[ריגה]] עד שנת [[תרצ"ג]] עקב מצבו הבריאותי. | ||
בשנת [[תרצ"ג]] היגר אדמו"ר הריי"צ | בשנת [[תרצ"ג]] היגר אדמו"ר הריי"צ לוורשה שבפולין, בעקבות מצבו הבריאותי הוא עבר לעיר [[אטווצק]]{{הערה|שם היה מזג האוויר טוב לבריאות אדמו"ר הריי"צ}} בשנת [[תרצ"ה]]. | ||
==תומכי תמימים אטווצק== | ==תומכי תמימים אטווצק== | ||
| שורה 87: | שורה 87: | ||
==הצלת אדמו"ר הריי"צ== | ==הצלת אדמו"ר הריי"צ== | ||
{{ערך מורחב|הצלת אדמו"ר הריי"צ}} | {{ערך מורחב|הצלת אדמו"ר הריי"צ}} | ||
בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הוא עזב את [[אטווצק]] וחזר | בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הוא עזב את [[אטווצק]] וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}} | ||
מבצע זה בא לסיומו ביום [[ט' אדר ב']] [[ת"ש]], אז הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]]. | מבצע זה בא לסיומו ביום [[ט' אדר ב']] [[ת"ש]], אז הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]]. | ||