דוד בן זמרה (הרדב"ז): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 23: שורה 23:
במכתבי ה[[גניזה החרסונית]] מובא מכתב של רבי [[אברהם המלאך]] בשם אביו [[המגיד ממזריטש]] אל [[אדמו"ר הזקן]], בו הוא מבקש ממנו להשיג עבורו את כרכי "שו"ת הרדב"ז"{{הערה|[[התמים]]{{הבהרה|איזה?}}, עמ' 659 - 660.}}. אדמו"ר הזקן ב[[שולחן ערוך]] הרבה לסמוך על הרדב"ז{{הערה|שם=ליקוטי שיחות}}.
במכתבי ה[[גניזה החרסונית]] מובא מכתב של רבי [[אברהם המלאך]] בשם אביו [[המגיד ממזריטש]] אל [[אדמו"ר הזקן]], בו הוא מבקש ממנו להשיג עבורו את כרכי "שו"ת הרדב"ז"{{הערה|[[התמים]]{{הבהרה|איזה?}}, עמ' 659 - 660.}}. אדמו"ר הזקן ב[[שולחן ערוך]] הרבה לסמוך על הרדב"ז{{הערה|שם=ליקוטי שיחות}}.


הרבי בשיחותיו הפנה מספר פעמים לספריו של הרדב"ז{{הערה|[[תורת מנחם]], [[תשכ"ד]], חלק ל"ט, עמ' 178, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 459, ליקוטי שיחות, כרך ג', עמ' 869-869, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 51, ועוד.}}.
הרבי בשיחותיו הפנה מספר פעמים לספריו של הרדב"ז{{הערה|[[תורת מנחם]], [[תשכ"ד]], חלק ל"ט, עמ' 178, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 459, ליקוטי שיחות, כרך ג', עמ' 869-869, ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 51, ועוד.}}. באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] ציין הרבי את גדולתו של הרדב"ז ב[[קבלה]] ובביאור הרמב"ם: {{ציטוטון|גדלותו של הרדב"ז ("מיטן רדב"ז קען מען זיך ניט פארפירן"... (לא ניתן 'להתחכם' עם הרדב"ז)) להיותו מראשי מפרשי הרמב"ם, ומה גם שכתב ספרים גם בקבלה, וספריו הובאו במאמרי חסידות בין ספרי הקבלה שסומכים ידיהם עליהם, להיותם מתאימים אליבא דהלכתא לקבלת האריז"ל החי, שהלכה כמותו בענייני קבלה}}{{הערה|[[תורת מנחם]], [[תשכ"ד]], חלק ל"ט, עמ' 178.}}. הרבי גם הזכיר אותו בתור אחד מ"עמודי ההוראה והפוסקים בישראל"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], חלק ב', עמ' 4129.}}. בהזדמנות אחרת תמה הרבי באחת משיחותיו על הרדב"ז שלא מבין את תירוצו של ה[[אבן עזרא]] בעניין מסוים{{הערה|ליקוטי שיחות, כרך יא, עמ'' 31, הערה 36.}}.
 
הרבי באחת מ[[שיחה|שיחותיו]] ציין את גדולתו של הרדב"ז ב[[קבלה]] ובביאור הרמב"ם:{{ציטוטון|גדלותו של הרדב"ז ("מיטן רדב"ז קען מען זיך ניט פארפירן"... (לא ניתן 'להתחכם' עם הרדב"ז)) להיותו מראשי מפרשי הרמב"ם, ומה גם שכתב ספרים גם בקבלה, וספריו הובאו במאמרי חסידות בין ספרי הקבלה שסומכים ידיהם עליהם, להיותם מתאימים אליבא דהלכתא לקבלת האריז"ל החי, שהלכה כמותו בענייני קבלה}}{{הערה|[[תורת מנחם]], [[תשכ"ד]], חלק ל"ט, עמ' 178.}}. הרבי גם הזכיר אותו בתור אחד מ"עמודי ההוראה והפוסקים בישראל"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], חלק ב', עמ' 4129.}}. בהזדמנות אחרת תמה הרבי באחת משיחותיו על הרדב"ז שלא מבין את תירוצו של ה[[אבן עזרא]] בעניין מסוים{{הערה|(ליקוטי שיחות, כרך יא, עמ'' 31, הערה 36.}}.


ליהודי שהקל ב[[הלכה]] כדעת מחבר הספר ה'[[פרי חדש]]' החולק על דעת הרדב"ז, כתב הרבי "תמוה ביותר לפסוק כהפרי-חדש נגד הרדב"ז"{{הערה|שם=ליקוטי שיחות|ליקוטי שיחות, חלק י"ז, עמ' 504.}}.
ליהודי שהקל ב[[הלכה]] כדעת מחבר הספר ה'[[פרי חדש]]' החולק על דעת הרדב"ז, כתב הרבי "תמוה ביותר לפסוק כהפרי-חדש נגד הרדב"ז"{{הערה|שם=ליקוטי שיחות|ליקוטי שיחות, חלק י"ז, עמ' 504.}}.

תפריט ניווט