ארבעה זוגות תפילין: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ארבעה זוגות תפילין''' הוא כינוי לארבע השיטות בסידור הפרשיות בתפילין: [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שימושא רבא]] ו[[ראב"ד]].

סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, '''מימין הקורא.''' לשיטת ר"ת הפירוש "קדש והיה כי יביאך מימין", הוא שמסדרים את קדש ווהי' מימין לשמאל, "שמע והי' אם שמוע משמאל", הכוונה שמסדרים אותם משמאל לימין. ר"ת מוכיח את דבריו מהגמרא במסכת מנחות.<ref>מנחות צח ע"ב.</ref>

דעת{{הערה|בחיבור "שימושא רבא" המופיע ברא"ש במס' מנחות בסוף הלכות תפילין}} השמושא רבא{{הערה|מחברו עדיין לא ידוע לנו, אם כי רוב הראשונים מייחסים אותו לראשית תקופת הגאונים, כנראה לתקופת ר' שמעון קיירא, בעל הלכות גדולות. יש אומרים שהוא רב שר שלום גאון.}} היא שסדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה ( קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), אמנם ישנה מחלוקת האם שיטתו היא 'מימין הקורא' או 'מימין המניח'. התוס', הגהות מיימוניות, ספר התרומה, המרדכי , הבית יוסף ועוד למדו ששיטתו היא כרש"י לגמרי, אך בשו"ת רמ"ע מפאנו, מצת שמורים, משמרת שלום אות חיים כתבו ששיטתו היא 'מימין המניח', וכן היא שיטתו של הרבי{{הערה|ראה לדוגמה אג"ק חי"א ע' שסא, חי"ד ע' שפא}}, כמו כן נחלקו בשיטת האריז"ל: עולת תמיד, משנת חסידים, סידור האריז"ל (להר"ר שבתי) הרמ"ז (בלחמי תודה), אות חיים והבן איש חי סוברים שדעת האר"י היא ששמושא רבא הינו כרש"י ממש, לעומתם הרמ"ע מפאנו, מצת שמורים, לחמי תודה, משמרת שלום, הרמ"ז כפי שנלמד על ידי האות חיים, ואשכבתא דרבי סוברים שדעת האריז"ל בשמושא רבא היא "מימין המניח".

הנחת ד' זוגות תפילין שייכת דוקא לעתיד לבוא, שאז תהיה שלימות העניין דשיעבוד המוח והלב{{הערה|שיחת ש"פ תרומה תשנ"ב שיחות קודש ע' 708}}, ואילו כיום עניין זה שייך אך ורק ליחידי סגולה בלבד. בחסידות חב"ד נזהרו בזה ביותר, ועד כדי כך שהרבי נוקב בשמות אותם בודדים שנהגו להניחם: רבותינו נשיאנו{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמ' קסט: "בשולחן ערוך מבואר שיש להניח ב' זוגות תפילין, וכל הנשיאים הניחו ד' זוגות".}} ומשפחת בית הרב{{הערה|שם=תשד|ספר השיחות תש"ד, ע' יד.}}. ובשיחת [[י"ד שבט]] [[תש"י]]{{הערה|שם=חב}} מוסיף הרבי שנהגו בזה גם [[בני הצמח צדק (ספר)|בני אדמו"ר]] [[הצמח צדק]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יצחק מתמיד]], ור' [[צבי הירש גוראריה]]. כמו כן ידוע על דמויות נוספות שהניחו אותם: רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|עדות ר' [[אלכסנדר בן נון]] - ראה תולדות לוי יצחק ע' 278.}}, ר' [[דובער חן]]{{הערה|היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד.}} ועוד. [[הרז"א]] הניח ארבעה זוגות, אך לאחר מכן ערך על כך התרת נדרים{{הערה|שם=תשד}}. לר' [[ברוך פריז]] כתב הרבי שיכול להתחיל להניח ד' זוגות בגיל ארבעים{{הערה|אג"ק ח"ה ע' קכח.}}.

 

הרבי בעצמו סיפר שחשש להניחם, ועשה זאת רק לאחר הוראה מפורשת מ[[הרבי הריי"צ]]{{הערה|שם=חב|לקו"ש ח"ב ע' 507.}}. הרבי הריי"צ הזמין עבור הרבי את התפילין דשמו"ר וראב"ד על מנת שהדבר ייעשה בחשאיות. ממכתבו של אביו של הרבי - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מובן שהרבי החל להניחם בסביבות שנת [[תרצ"ט]]. אמנם, הרבי הריי"צ כתב לרבי מכתב על אופן ההנהגה בהנחת ד' זוגות לפני מוסף כבר ב[[ג' ניסן]] [[תרצ"ו]]. כאשר כתב לאביו רבי לוי יצחק שהתחיל להניח, כתב לו רבי לוי יצחק שהלוואי שנשמור מהיסח דעת בתפילין של רש"י ור"ת{{הערה|לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמוד תכב.}}.

כעשרים שנה לאחר מכן, החל הרב זמרוני ציק בתעמולה בין מקורביו ועוררם להניח ד' זוגות תפילין. לדבריו, שאלתו לא הייתה פרטית, אלא התכוון לראות האם בדברי הרבי בשיחה הנ"ל, אכן יש שינוי 'קו', והמענה אליו מורה על שינוי כללי - שבסמכותם של המשפיעים להתיר את הנחת ד' הזוגות. עם זאת, שיטתו זו לא התקבלה בכלל הציבור החב"די, שממשיך לנהוג בהתאם לדברי הרבי שהנחתם שייכת ליחידי סגולה. כך פסקו גם כמה מרבני חב"ד שנשאלו על כך{{הערה|ראה בתשובותיהם של הרב נחמנסון והרב ברוין בקישורים החיצוניים.}}.

הרב [[זמרוני ציק]], תפילין של ימות המשיח.

*'''[https://hamishpatim.co.il/shut/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%aa-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%90-%d7%a8%d7%91%d7%90-%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%91%d7%93/ הנחת תפילין דשימושא רבא והראב"ד]''' - הרב [[יהודה לייב נחמנסון]].