10
עריכות
חסידות סקווירא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
אשר שרייבר (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== תולדות החסידות == | == תולדות החסידות == | ||
האדמו"ר הראשון והרב הראשון ב[[עיירה]] סקווירא היה '''רבי | האדמו"ר הראשון והרב הראשון ב[[עיירה]] סקווירא היה '''רבי צבי''', נינו של ה[[בעל שם טוב]]. לאחר פטירתו בשנת [[תר"ח]], נבחר חתנו, '''רבי יצחק טוורסקי''', בנו השביעי של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] (ת"צ - תקל"ח) להיות רב ה[[עיירה]]. בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם עצור ונמנע ממתן דרשות ציבוריות וכך נהגו גם ממשיכיו. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רב יצחק בלימוד טקסטים פילוסופיים יהודים. רבי יצחק נפטר בשנת תקצ"ז. | ||
אחריו כיהן בנו '''רבי דוד''', הידוע בכינויו "ר' דוד'ל". אף הוא המשיך במסורת השתיקה המשפחתית וצוטט כאומר "אנחנו נשארים בשקט, ונשארים בשקט, אחר-כך הולכים לנוח מעט וממשיכים להיות בשקט". ב-[[תרע"ד]] עזב רבי דוד את סקווירא לקייב בעקבות המהפכה הבולשביקית שם נותר עד מותו ב-[[תרע"ט]]. בכך נסתם הגולל על החסידות ב[[עיירה]] סקווירא. | אחריו כיהן בנו '''רבי דוד''', הידוע בכינויו "ר' דוד'ל". אף הוא המשיך במסורת השתיקה המשפחתית וצוטט כאומר "אנחנו נשארים בשקט, ונשארים בשקט, אחר-כך הולכים לנוח מעט וממשיכים להיות בשקט". ב-[[תרע"ד]] עזב רבי דוד את סקווירא לקייב בעקבות המהפכה הבולשביקית שם נותר עד מותו ב-[[תרע"ט]]. בכך נסתם הגולל על החסידות ב[[עיירה]] סקווירא. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
== קשרי החצר עם חב"ד == | == קשרי החצר עם חב"ד == | ||
האדמו"ר הקודם רבי יעקב יוסף הרבה לעודד חסידי סקווירא, ובמיוחד את אברכי ה[[כולל]]ים, תלמידי ה[[ישיבה]] וה[[תלמוד תורה]], שילמדו את [[שולחן ערוך הרב]], בהדגישו שבימי קדם היו לומדים וקובעים ההלכה בחצרות החסידיות אך ורק על פי השועה"ר. בעקבות כך, בנו, האדמו"ר הנוכחי, מפעיל כוחות ומורה ש[[לימוד התורה|ילמדו]] את השועה"ר בעשרות בתי-המדרשים, כוללי [[הלכה]] וישיבות שייסד והקים. החל משנת ה'תש"ע התחילו חסידי סקווירא סדר יומי קבוע בשועה"ר, במסגרת לימוד [[הלכה]] המאורגן ע"י "חברת [[תורה]] ו[[תפילה]] דחסידי סקווירא" בראשות האדמו"ר. החברה הנ"ל מפיצה מדי [[חודש]] בכל ריכוזי החסידות עותקים של השולחן-ערוך מהדורת [[קה"ת]] בפורמט של קונטרסים עם לוח הלימוד-יומי מודפס בפנים. החל משנת ה'תשפ"א עורך ארגון "שארית לפינחס דשיכון סקווירא" בנשיאות האדמו"ר, בחינות מדי חודש בחדשו על לימוד השעוה"ר. במעמד הבחינה הפומבית בשיכון משתתפים יותר מאלף תושבי השיכון ועוד מאות חסידים ממלאים הבחינות בבתי-המדרשים של החסידות בערים שונות ב[[ארץ]] וב[[חו"ל]], ארגון הנ"ל משלם מילגות קבועות לכל הנבחנים באמצעות צ'קס בדואר. במשך השנים האחרונים השמיע האדמו"ר דברי חיזוק על הלימוד במעמדי ציבוריים שונים וגם מסר ברכותיו ועידודו הרב מספר פעמים באמצעות הנהלת הארגונים הנ"ל, לאור התנופה הכבירה שהתרחש בלימוד השועה"ר בקרב בני החסידות כרצון קדשו של האדמו"ר הקודם. | |||
בהשראתם של אדמור"י סקווירא, הדפיס הרב יהושע לייפער, מו"ץ בשיכון סקווירא וחתנו של רבי משה ניישלאס אב"ד השיכון, את השועה"ר בשנת ה'תשנ"ג בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים, בתור הספר הראשון של מכון [[עוז והדר]] שהקים; כמו כן הקים הרב יאיר לונגער, מרבני מרכז הכוללים דשיכון סקווירא, מכון "כנישתא דב רב" שמבין כותלי המכון כבר יצאו לאור ספרי "שולחן ערוך הרב המבואר" וספר "קונטרס אחרון המבואר" על הלכות שבת; ובשנת תשס"א הו"ל הרב זונדל שימאנאוויטש ראש-כולל תולדות יעקב יוסף סקווירא ב[[ברוקלין]] את ספר "ביאורי השולחן" על השועה"ר. | |||
כאשר הרבי ישב שבעה על [[הרבנית חיה מושקא]], שלח האדמו"ר מסקווירא כשליח את בנו בכורו רבי אהרן מנחם מענדל, חתן האדמו"ר מויזניץ מונסי. | כאשר הרבי ישב שבעה על [[הרבנית חיה מושקא]], שלח האדמו"ר מסקווירא כשליח את בנו בכורו רבי אהרן מנחם מענדל, חתן האדמו"ר מויזניץ מונסי. | ||