9,454
עריכות
משתמש:זאב שנקר/עיין פרשת בראשית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
חב"דפדי פעיל העביר את הדף עיין פרשת בראשית לשם משתמש:זאב שנקר/עיין פרשת בראשית בלי להשאיר הפניה
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) מ (חב"דפדי פעיל העביר את הדף עיין פרשת בראשית לשם משתמש:זאב שנקר/עיין פרשת בראשית בלי להשאיר הפניה) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
=== בדף זה יופיעו בעז"ה הרחבות של הפניות של אדמוה"ז בגוף הטקסט למקורות לעיון === | === בדף זה יופיעו בעז"ה הרחבות של הפניות של אדמוה"ז בגוף הטקסט למקורות לעיון === | ||
=== עיין בראשית === | === עיין בראשית === | ||
במאמר הראשון אין עיין. | |||
==== ד"ה כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו' ==== | ==== ד"ה כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו' ==== | ||
בדף ב' ב' ש"ה ועי' (במאמר מדובר על שמים וארץ {רצוא ושוב} שיש בתורה ובישראל) כותב אדמוה"ז "ועיין על מאמר מזוזה מימין" {{הערה| תו"א מב' א'}} שם אדמוה"ז מוסיף (על ההערה בסוגריים המיוחסת לצ"צ (עיין שני הארות להלן שמפנה בגוף המאמר למאמר של הצ"צ) הנ"ל בראשית ב' ב', שתורה היא בחי' שמים והמשכה וארץ היא קיום המצוות) שע"י נר מצוה בא אור התורה, ז"א שכדי להמשיך את אור התורה חייב לבוא קודם קיום המצוות. | |||
באותו דף ש"ה וכן "ועיין מ"ש ע"פ הזוהר פרשת שופטים שמים וארץ אינון סהדין" בזוהר {{הערה|ח"ג עמ' ערה א'}} הוא אומר שהקדוש ב"ה ושכינתיה הם העדים על האדם ומוכיח זאת מפסוקים שהשמים זה ה' כמ"ש "ואתה תשמע השמים" {{הערה|מלכים א' ח'}} "והארץ הדום רגלי" {{הערה|ישעיה סו'}}. שמעיון בזוהר מתוסף על הבנת המאמר שה' הוא העד על קיום המצות גם מצד השמים וגם מצד הארץ. | באותו דף ש"ה וכן "ועיין מ"ש ע"פ הזוהר פרשת שופטים שמים וארץ אינון סהדין" בזוהר {{הערה|ח"ג עמ' ערה א'}} הוא אומר שהקדוש ב"ה ושכינתיה הם העדים על האדם ומוכיח זאת מפסוקים שהשמים זה ה' כמ"ש "ואתה תשמע השמים" {{הערה|מלכים א' ח'}} "והארץ הדום רגלי" {{הערה|ישעיה סו'}}. שמעיון בזוהר מתוסף על הבנת המאמר שה' הוא העד על קיום המצות גם מצד השמים וגם מצד הארץ. | ||
ובדף ב עמ' ד' ש"ה הסתלקות (שאדמוה"ז מסביר את השוני בין רצוא ושוב אצלינו התחתונים שמתחילים ברצוא ואח"כ שוב לאיך שזה אצל ה' שאצלו ית' שוב (השפעה לתחתונים) ואח"כ רצוא (שהאור חוזר אליו ית') "ועמ"ש במ"א ע"פ ויקחו לי תרומה" | ובדף ב עמ' ד' ש"ה הסתלקות (שאדמוה"ז מסביר את השוני בין רצוא ושוב אצלינו התחתונים שמתחילים ברצוא ואח"כ שוב לאיך שזה אצל ה' שאצלו ית' שוב (השפעה לתחתונים) ואח"כ רצוא (שהאור חוזר אליו ית') "ועמ"ש במ"א ע"פ ויקחו לי תרומה{{הערה|אור התורה שמות כרך ה' עמ' א'שסח" שם אדמו"ר הצ"צ מסביר על שני סוגי תרומה ומקשרם לשני הפרשיות הראשונות בק"ש (שהפרשה הראשונה מסמלת עליה ולכן יש בה מ"ב תיבות כנגד שם מ"ב (אנא בכוח) המסמל עליה ואומרים אותו קודם כל עליה לדוגמא: קודם הנחת תפילין בשחרית ע"פ מנהג חב"ד קודם איזהו מקומן. ובקבלת שבת קודם לכה דודי ועוד. ובפרשה השניה ישנם ע"ב תיבות עד מילה מסוימת ושם זה מרמז על החסדים שזה ירידה מלמעלה למטה) ומסביר שכדי להגיע לרצוא ומס"נ זה ע"י התורה והדיבור בה. | ||