4,800
עריכות
קריאת שמע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (39 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי באמירת קריאת שמע.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת קריאת שמע]] | |||
מצוות '''קריאת שמע''' היא [[מצוות עשה]] | [[קובץ:מצבת רבי יהושע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הוה זהיר בקריאת שמע ובתפילה - מאמרו של רבי שמעון בן נתנאל - על מצבתו]] | ||
מצוות '''קריאת שמע''' היא [[מצוות עשה]] מה[[תורה]]{{הערה|1=[[ספר דברים]] פרק ו', פסוק ד.}}, המבטאת קבלת [[עול מלכות שמים]] מצד הקורא. | |||
קריאת שמע כוללת שלושה פרשיות: פרשיית "שמע", פרשיית "והיה אם שמוע" ופרשיית [[ציצית]], והיא נאמרת פעמיים ביום: בבוקר ובערב. | |||
בעת אמירת הפסוק "שמע ישראל ה' אלקינו [[ה' אחד]]" נהוג לכסות את העיניים בכף יד ימין, זאת בכדי להסיח את הדעת מהקורא סביב ולהתרכז במלוא תשומת הלב בתוכן הפסוק, המהווה את הבסיס לאמונה היהודית{{הערה|1=[[שולחן ערוך]] אורח חיים סימן סא, ד-ה.}}. | |||
== | ==קריאת שמע ב[[פנימיות התורה]]== | ||
בסדר ה[[תפילה]], קריאת שמע באה לאחר [[פסוקי דזמרה]] וברכות "[[יוצר אור (ברכה)|יוצר אור]]" ו"[[אהבת עולם (ברכה)|אהבת עולם]]", כך שעל ידי ה[[התבוננות]] בפסוקי דזמרה וברכות אלו, יכול האדם להגיע ל[[מסירות נפש|מסירת נפשו]] בפסוק ראשון של קריאת שמע{{הערה|1=[[ספר התניא]].}}. | |||
= | ב[[זוהר הקדוש]] מובא על הפסוק "אכלתי יערי עם דבשי{{הערה|1=[[שיר השירים]].}}, זו קריאת שמע. | ||
בסדר התפילה, קריאת שמע היא כנגד [[עולם הבריאה]], ותפילת שמונה עשרה היא כנגד [[עולם האצילות]]. | |||
ההסבר לכך הוא, מכיון ששעת קריאת שמע הוא זמן ה[[התבוננות]] באלוקות, דבר המביא ל[[תענוג]] נפלא. ענין זה מרומז גם בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך", שהאלוקות היא אצלו בבחינת הרחבת ה[[לב]] וה[[תענוג]], דבר ה[[משפיע]] על שלושת [[לבושי הנפש]] - [[מחשבה דבור ומעשה]] - "ובכל נפשך"{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות זכירת ומחיית עמלק.}}. | |||
בקריאת שמע נאמרים שלוש פרשיות: פרשיית "ואהבת", פרשיית "והיה אם שמוע", ופרשיית ציצית. מבואר כי פרשיית "ואהבת" הוא בבחינת [[חסד]], לעומת פרשיית "והיה אם שמוע" שהיא בבחינת [[גבורה]]. אף על פי כן מבואר כי פרשיית "ואהבת" היא בבחינת [[שם מ"ב]], שהוא שם בבחינת [[גבורה]], ופרשיית "והיה אם שמוע" בבחינת [[שם ע"ב (ע"ב תיבות)|שם ע"ב]], שהוא בבחינת [[חסד]]. ומבואר כי זהו ענין [[אחליפו דוכתייהו]], ש[[אורות]] ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] בכלי החסד, ואורות ה[[ספירת החסד|חסד]] בכלי הגבורה (בעניין זה ישנה הרחבה ופירוט בערך [[התכללות (המידות)|התכללות המידות]]). | |||
בסדר התפילה, קריאת שמע היא כנגד [[עולם הבריאה]], ותפילת [[שמונה עשרה]] שלאחריה, היא כנגד [[עולם האצילות]]. | |||
{{ערך מורחב|ערכים=[[פרשת שמע ישראל]] · [[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]] · [[ה' אחד (קריאת שמע)]]}} | |||
== אמירת ה' אלקיכם אמת == | == אמירת ה' אלקיכם אמת == | ||
[[קריאת שמע קטנה|בקריאת שמע שיש האומרים בבוקר]] - קודם ה[[תפילה]] - בכדי לצאת ידי-חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות "ה' אלקיכם אמת". בקריאת שמע ד[[תפילין רבינו תם|תפילין דרבינו תם]] ו[[שמושא רבא]] אין כופלים, אבל אומרים "אמת"{{הערה|1=[[היום יום]], [[תבנית:היום יום/י"ז אייר|י"ז אייר]].}}. | |||
== ראו גם == | |||
*[[קריאת שמע קטנה]] | |||
*[[קריאת שמע שעל המיטה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2538&CategoryID=787 אחיזת הציציות בקריאת-שמע]''', [[התקשרות (עלון)]] 593, באתר צעירי חב"ד | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תפילה}} | |||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:תפילה]] | |||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | |||