ועד הנחות התמימים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרק הערות שוליים
אין תקציר עריכה
(פרק הערות שוליים)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הגהה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הגהות [[הרבי]] על שיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]]]]
[[קובץ:הגהה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגהות [[הרבי]] על שיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]]]]
בשנת [[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי ה[[תמים|תמימים]], והחליטו למסד את רשימת ה'[[הנחה|הנחות]]' מהשיחות שאמר [[הרבי]] תחת השם "ועד הנחות התמימים".
בשנת [[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי ה[[תמים|תמימים]], והחליטו למסד את רשימת ה'[[הנחה|הנחות]]' מהשיחות שאמר [[הרבי]] תחת השם "ועד הנחות התמימים".


שורה 11: שורה 11:


==תשכ"ו-תשל"ד==
==תשכ"ו-תשל"ד==
ב[[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי התמימים, והחליטו למסד את רשימת ה'הנחות' באופן מסודר לאחר כל היתוועדות, עד שבחודש שבט באותה שנה קרא להם ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לבחורים [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי|אברהם גרליצקי]], הרב [[שלום בער לויטין]] הרב [[שלמה זרחי]] הרב [[יהודה לייב שפירא]] ו[[זלמן גופין]] ומינה אותם לסייע ל'חוזר' הראשי מהשנים הראשונות, הרב [[יואל כהן]], וכך נוסד הוועד{{הערה|"[[תחיינו (גליון)|תחיינו" גליון מספר 9 עמוד 17}}.
ב[[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי התמימים, והחליטו למסד את רשימת ה'הנחות' באופן מסודר לאחר כל היתוועדות, עד שבחודש שבט באותה שנה קרא להם ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לבחורים [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי|אברהם גרליצקי]], הרב [[שלום בער לויטין]] הרב [[שלמה זרחי]] הרב [[יהודה לייב שפירא]] ו[[זלמן גופין]] ומינה אותם לסייע ל'חוזר' הראשי מהשנים הראשונות, הרב [[יואל כהן]], וכך נוסד הוועד{{הערה|תחיינו, גליון מספר 9 עמוד 17}}.
חברי הוועד בשנים הראשונות להקמתו:
חברי הוועד בשנים הראשונות להקמתו:
*[[אפרים פיקרסקי]]
*[[אפרים פיקרסקי]]
שורה 50: שורה 50:
|כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לעריכה
|כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לעריכה
|תוכן=
|תוכן=
באופן כללי הוראות רבות שולבו בתוך הגהותיו של הרבי על השיחה. מדובר במאות הוראות. הייחודיות שבהם היו אלו שלימדו את המניחים פרק בעריכת שיחות. אחת הדוגמאות לזה היא שיחת שבת ח"י [[אלול]] [[תשמ"ז]]:
באופן כללי הוראות רבות שולבו בתוך הגהותיו של הרבי על השיחה. מדובר במאות הוראות. הייחודיות שבהם היו אלו שלימדו את המניחים פרק בעריכת שיחות. אחת הדוגמאות לזה היא שיחת שבת ח"י [[אלול]] [[תשמ"ז]]:


באותה שנה מלאו חמישים שנה ל[[ח"י אלול]] [[תרצ"ז]], היום בו גילה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הסיפור על שבע ה'תורות' ששמע [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[הבעל שם טוב]] ב[[שבת]] [[פרשת כי תבוא]] [[תרנ"ב]] בגן עדן. הרבי התחיל את ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשאלה - כידוע ב[[חסידות חב"ד|חב"ד]] לא הדגישו כל כך את עניין המופתים וההנהגה שלמעלה מדרך הטבע, ומדוע שינה [[הרבי הריי"צ]] מהנהוג וגילה עניין כזה שהוא מופת נפלא?!
באותה שנה מלאו חמישים שנה ל[[ח"י אלול]] [[תרצ"ז]], היום בו גילה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הסיפור על שבע ה'תורות' ששמע [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[הבעל שם טוב]] ב[[שבת]] [[פרשת כי תבוא]] [[תרנ"ב]] בגן עדן. הרבי התחיל את ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשאלה - כידוע ב[[חסידות חב"ד|חב"ד]] לא הדגישו כל כך את עניין המופתים וההנהגה שלמעלה מדרך הטבע, ומדוע שינה [[הרבי הריי"צ]] מהנהוג וגילה עניין כזה שהוא מופת נפלא?!


הרבי ענה על כך בביאור נפלא, שגילוי התורות וביאורם על ידי הרבי הרש"ב הוא חיבור תורת [[החסידות הכללית]] עם [[תורת חב"ד]]. הרבי הסביר שחב"ד איננה שוללת את המופתים, אלא מלבישה את ה[[אלוקות]] ב[[כלים]], חיבור האלוקות שלמעלה מהעולם עם העולם. לאחר הביאור באריכות גדולה, קישר הרבי את העניין ל[[ח"י אלול]] ו[[חודש תשרי]].
הרבי ענה על כך, שגילוי התורות וביאורם על ידי אדמו"ר הרש"ב הוא חיבור תורת [[החסידות הכללית]] עם [[תורת חב"ד]]. הרבי הסביר שחב"ד איננה שוללת את המופתים, אלא מלבישה את ה[[אלוקות]] ב[[כלים]], חיבור האלוקות שלמעלה מהעולם עם העולם. לאחר הביאור באריכות גדולה, קישר הרבי את העניין ל[[ח"י אלול]] ו[[חודש תשרי]].


כשהגישו את השיחה להגהה, כתבו את ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותו סדר שהרבי עצמו אמר את הדברים - פתחו בשאלה, המשיכו בביאור וסיימו בקשר לחודש תשרי. הרבי החזיר את השיחה עם הגהה ארוכה מאוד, שהתפרסה על כל צדדי העמוד הראשון, והמשיכה אל מעבר לדף. נקודת הדברים הייתה: השיחות נועדו להפיץ את המעיינות חוצה, ומה תהיה התגובה של אנשים מחוץ לחב"ד על סיפור כזה של מופתים? איך יכולים להתחיל את השיחה בסיפור כל כך מבהיל את הרעיון?
כשהגישו את השיחה להגהה, כתבו את ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותו סדר שהרבי עצמו אמר את הדברים - פתחו בשאלה, המשיכו בביאור וסיימו בקשר לחודש תשרי. הרבי החזיר את השיחה עם הגהה ארוכה מאוד, שהתפרסה על כל צדדי העמוד הראשון, והמשיכה אל מעבר לדף. נקודת הדברים הייתה: השיחות נועדו להפיץ את המעיינות חוצה, ומה תהיה התגובה של אנשים מחוץ לחב"ד על סיפור כזה של מופתים? איך יכולים להתחיל את השיחה בסיפור כל כך מבהיל את הרעיון?
שורה 125: שורה 125:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Granovetter-Klein%20-%20Elul%2014%2C%205773.pdf הוראות ונקודות]''' - ליקוט כל דפי ה'תוכן קצר' של שיחות ה'[[דבר מלכות]]', שיצאו לאור על על ידי ועד הנחות התמימים
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Granovetter-Klein%20-%20Elul%2014%2C%205773.pdf הוראות ונקודות]''' - ליקוט כל דפי ה'תוכן קצר' של שיחות ה'[[דבר מלכות]]', שיצאו לאור על על ידי ועד הנחות התמימים
{{תורת הרבי}}
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

תפריט ניווט