יוסף ישראל בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 325 בתים ,  30 בספטמבר 2021
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד ו[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד ו[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].


מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד, היה הממונה על כתיבה לרבי בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה על ידי הישיבה בלוד), לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]] מנהל מוסדות חב"ד בארה"ק, השתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר באישור ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו, זכה וגילה אליו יחס מיוחד הרב חדוקוב יו"ר המזכירות, והרב גורודצקי בא כח של הרבי. זכה והרבה מן ההוראות שהורה הרבי עברו ונתבצעו על ידו. הרבי התבטא עליו באוזני הרב לרב בנימין גורודצקי: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס" [=יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל]. כאשר אחד העסקנים השמיע טענות נגדו בעת יחידות, אמר הרבי: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות" [=כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות].
מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד, היה הממונה על כתיבה לרבי{{הערה| בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה על ידי הישיבה בלוד)}} , לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]] מנהל מוסדות חב"ד בארה"ק והשתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר באישור ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.


ר' יוסף היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח]] בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית - חבר הנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק, וחבר בלתי רשמי ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. (ועוד עמותות שאינם של חב"ד), ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קריית מלאכי]].
הרבי התבטא עליו באוזני הרב רב בנימין גורודצקי: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"{{דרוש מקור}} {{הערה| =יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל}}. כאשר אחד העסקנים השמיע טענות נגדו בעת יחידות, אמר הרבי{{דרוש מקור}}: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות" {{הערה| כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות}}.


יצר קשרים עם אישי ציבור, חכי"ם, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים וניצל זאת גם כדי להביא תועלת רבה לחב"ד. פעל רבות לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם).
ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח ארה"ק|אגו"ח בארה"ק]], חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי ב[[ארגון הגג למוסדות חב|ארגון הגג]]. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קריית מלאכי]].
היה האיש שהמציא את המושג שמוסד תורני (כגון ישיבה) מקבל תקציבים ממשרד החינוך, וזאת לאחר שתלדנות ושכנוע.


בשנת תשמ"ז, הפסיק את פעילותו במוסדות חבבאופן רשמי.
במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב. פעל לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם).


יסד את כולל 'פעמי יעקב' בראשות הגאון ר' [[משה יהודה ליב לנדא]] אב"ד בני ברק, וסייע רבות בהזרמת תרומות ותקציבים עד ימיו האחרונים, הקים את המועצה הדתית תמר וסיפח אליה את המועצות האזוריות - מגילות וים המלח, ומונה כרבה האזורי של המועצה הנ"ל, במסגרת זו דאג לכך שבכל מועצה אזורית זו עד אילת אין דלת בלא מזוזה ולשם כך התרים מאות אלפי שקלים וקנה בהם את כל המזוזות הנ"ל, הכניס עשרה ספרי תורה, עשה מהפיכות בכל הבתי מלון שבאיזור זה, מינה 3 רבנים חב"דיים ועוד. בהמשך עזב את תפקידו זה ומונה ליו"ר המועצה הדתית קריית מלאכי.
בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד.
 
יסד את כולל 'פעמי יעקב' בראשות הגאון ר' [[משה יהודה ליב לנדא]] אב"ד בני ברק, וסייע רבות בהזרמת תרומות ותקציבים עד ימיו האחרונים. הקים את המועצה הדתית תמר וסיפח אליה את המועצות האזוריות - מגילות וים המלח, ומונה כרבה האזורי של המועצה הנ"ל, במסגרת זו דאג לכך שבכל מועצה אזורית זו עד אילת אין דלת בלא מזוזה ולשם כך התרים מאות אלפי שקלים וקנה בהם את כל המזוזות הנ"ל, הכניס עשרה ספרי תורה, עשה מהפיכות בכל הבתי מלון שבאיזור זה, מינה 3 רבנים חב"דיים ועוד. בהמשך עזב את תפקידו זה ומונה ליו"ר המועצה הדתית קריית מלאכי.


בשנת [[תשס"ו]] קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין.
בשנת [[תשס"ו]] קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין.
שורה 22: שורה 23:
ר' יוסף שירת בצה"ל כסגן אלוף בדימוס (פיקוד העורף), במסגרת זו עסק ב[[מבצעים]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד לתפארת. במלחמת המפרץ היה מפקד חבל בפיקוד העורף (גזרת דרום).
ר' יוסף שירת בצה"ל כסגן אלוף בדימוס (פיקוד העורף), במסגרת זו עסק ב[[מבצעים]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד לתפארת. במלחמת המפרץ היה מפקד חבל בפיקוד העורף (גזרת דרום).


גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, השיג תקציבים עבור בניית 17 מוסדות חב"ד ברחבי הארץ (-מוסדות חב"ד ב[[נתניה]], תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק, בית הספר חב"ד כפר סבא, בית הספר חב"ד חיפה, בית הספר חב"ד אשדוד, בית הספר בית חנה ירושלים, בית הספר חב"ד קריית גת וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקריאנה ועוד רבות).
גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, השיג תקציבים עבור בניית 17 מוסדות חב"ד ברחבי הארץ (-מוסדות חב"ד ב[[נתניה]], תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק, בית הספר חב"ד כפר סבא, בית הספר חב"ד חיפה, בית הספר חב"ד אשדוד, בית הספר בית חנה ירושלים, בית הספר חב"ד קריית גת וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקראינה ועוד רבות).
לחסידות חב"ד בארץ עברו תחת ידו ממשרד החינוך כ60–80 מיליון דולר. ועוד תקציבים אדירים ממשרד הדתות.
לחסידות חב"ד בארץ עברו תחת ידו ממשרד החינוך כ60–80 מיליון דולר. ועוד תקציבים אדירים ממשרד הדתות.


432

עריכות

תפריט ניווט