4,126
עריכות
חיבוט ערבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מנהג '''חביטת ערבה''', הנקרא גם בשם '''הושענות''' הוא [[מנהג]] המתקיים בתפילת שחרית ביום האחרון של [[חול המועד סוכות]], '[[הושענא רבה]]', זכר למצוות ערבה ב[[בית המקדש]]. מקורו של מנהג זה הוא מנהג נביאים, ולא מתקנת חכמים, ובשל כך אין ברכה המיוחדת למנהג זה. | [[קובץ:הושענות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ה'הושענות' בהושענא רבה תשנ"ב]] | ||
מנהג '''חביטת [[ערבה]]''', הנקרא גם בשם '''הושענות''', הוא [[מנהג]] המתקיים בתפילת שחרית ביום האחרון של [[חול המועד סוכות]], '[[הושענא רבה]]', זכר למצוות ערבה ב[[בית המקדש]]. מקורו של מנהג זה הוא מנהג נביאים, ולא מתקנת חכמים, ובשל כך אין ברכה המיוחדת למנהג זה. | |||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
על פי ה[[משנה]] ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|משנה מסכת סוכה, פרק ד', משנה ה'.}}, בזמן | על פי ה[[משנה]] ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|משנה מסכת סוכה, פרק ד', משנה ה'.}}, בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים נהגו לזקוף בכל יום משבעת ימי חג הסוכות 4 ענפים גדולים של ערבה בפינות המזבח ולהקיף אותו פעם אחת, וביום האחרון הקיפו אותו 7 פעמים. | ||
כבר בזמן בית המקדש, היה מנהג הנביאים לחבוט ערבה בגבולי ישראל{{הערה|גמרא מסכת סוכה, מד, א.}} מעין מה שעושים בבית המקדש, ולאחר החורבן התפשט מנהג הנביאים אצל כל ישראל, ביום השביעי, ליטול ביום האחרון בדי ערבה ולחבוט בהם בקרקע - זכר למקדש{{הערה|רמב"ם הלכות סוכה ולולב, פ"ז, הלכות כ'-כ"א. אף שמנהג הנביאים היה לחבוט בכל שבעת ימי החג, נקבע לחבוט רק ביום השביעי זכר למקדש שגם בו עיקר מצוות ערבה היה ביום השביעי.}}. | |||
חשיבות המנהג גדולה עד כדי כך שלפי זה נקבע הכלל שראש השנה לא יחול לעולם ביום ראשון, כדי שהושענא רבה לא יחול בשבת ומנהג חיבוט ערבה לא יתבטל. | חשיבות המנהג גדולה עד כדי כך שלפי זה נקבע הכלל שראש השנה לא יחול לעולם ביום ראשון, כדי שהושענא רבה לא יחול בשבת ומנהג חיבוט ערבה לא יתבטל. | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
*'''ערבות משומשות''' - על פי הסוד{{הבהרה|זה מופיע בגמרא מסכת סוכה מטעמים הלכתיים}}, אין להשתמש לחביטת ערבה בערבות שבלולב, היות והם בחינת החסדים ומנהג חביטת ערבה הוא להמתיק את הגבורות, ומסיבה זו אין להשתמש בערבות שכבר חבטו בהן, היות שגם הן כבר בחינת חסדים{{הערה|כף החיים תרס"ד, מב.}}. | *'''ערבות משומשות''' - על פי הסוד{{הבהרה|זה מופיע בגמרא מסכת סוכה מטעמים הלכתיים}}, אין להשתמש לחביטת ערבה בערבות שבלולב, היות והם בחינת החסדים ומנהג חביטת ערבה הוא להמתיק את הגבורות, ומסיבה זו אין להשתמש בערבות שכבר חבטו בהן, היות שגם הן כבר בחינת חסדים{{הערה|כף החיים תרס"ד, מב.}}. | ||
*'''שימוש בהושענות''' - אף שאין קדושה של ממש בערבות שחבטו בהן, יש להיזהר שלא לנהוג בהן מנהג בזיון, ויש שנהגו להצניע אותן ולהשתמש בהן לאפיית מצות{{הערה|שולחן ערוך תרס"ד סעיף ט.}}, ויש שנהגו להשתמש במחצית ממנו לשריפת חמץ{{הערה|כף החיים תרס"ד אות ס.}}. | *'''שימוש בהושענות''' - אף שאין קדושה של ממש בערבות שחבטו בהן, יש להיזהר שלא לנהוג בהן מנהג בזיון, ויש שנהגו להצניע אותן ולהשתמש בהן לאפיית מצות{{הערה|שולחן ערוך תרס"ד סעיף ט.}}, ויש שנהגו להשתמש במחצית ממנו לשריפת חמץ{{הערה|כף החיים תרס"ד אות ס.}}. | ||
*'''"יהי רצון"''' - אף שבדרך כלל לא הביא [[אדמו"ר הזקן]] [[סידור אדמו"ר הזקן|בסידורו]] תפילות הנאמרות בקשר עם מנהגים שונים, בחביטת ערבה מובא נוסח "יהי רצון". | |||
אף שבדרך כלל לא הביא [[אדמו"ר הזקן]] [[סידור אדמו"ר הזקן|בסידורו]] תפילות הנאמרות בקשר עם מנהגים שונים, בחביטת ערבה מובא נוסח | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 32: | שורה 29: | ||
* [[הושענות]] | * [[הושענות]] | ||
* [[הקפות]] | * [[הקפות]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרבי, [[לקוטי שיחות]] - חלק כ"ט, שיחת הושענא רבה | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||