חברון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 62 בתים ,  14 בספטמבר 2021
הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים)
שורה 1: שורה 1:
{{לאיחוד|קהילת חב"ד בחברון|חברון}}
{{לאיחוד|קהילת חב"ד בחברון|חברון}}
[[קובץ: חברון.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חברון]]  
[[קובץ: חברון.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חברון]]
{{ארבעת ערי הקודש}}'''חברוֹן''' היא אחת מארבעת ערי הקודש ובה שוכנת [[מערת המכפלה]]. העיר ממוקמת כ-30 ק"מ דרומית ל[[ירושלים]], בגובה של כ-927 מטר מעל פני הים, במרכז אזור הר חברון המהווה חלק מהרי יהודה. בכחלק קטן מאוד משטח העיר גרים כ-1,800 [[יהודים]], בכמה שכונות סגורות (היישוב היהודי בחברון) הנתונות לשליטת [[צה"ל]], בסמוך ל[[מערת המכפלה]]. כמו כן נמצאת בסמוך גם הההתיישבות היהודית [[קריית ארבע]], שנקראת כשמה הקדום של העיר.
{{ארבעת ערי הקודש}}'''חברוֹן''' היא אחת מארבעת ערי הקודש ובה שוכנת [[מערת המכפלה]]. העיר ממוקמת כ-30 ק"מ דרומית ל[[ירושלים]], בגובה של כ-927 מטר מעל פני הים, במרכז אזור הר חברון המהווה חלק מהרי יהודה. בכחלק קטן מאוד משטח העיר גרים כ-1,800 [[יהודים]], בכמה שכונות סגורות (היישוב היהודי בחברון) הנתונות לשליטת [[צה"ל]], בסמוך ל[[מערת המכפלה]]. כמו כן נמצאת בסמוך גם ההתיישבות היהודית [[קריית ארבע]], שנקראת כשמה הקדום של העיר.


בעיר הייתה קהילת [[חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] ועד [[פרעות תרפ"ט]]. חידוש הקהילה החב"דית החל לאחר [[מלחמת ששת הימים]] עם התיישבות הצייר הרב [[ברוך נחשון]] במקום. כיום ישנם בחברון וקריית ארבע [[חסידי חב"ד]] ותשעה [[בתי חב"ד]] פעילים.
בעיר הייתה קהילת [[חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] ועד [[פרעות תרפ"ט]]. חידוש הקהילה החב"דית החל לאחר [[מלחמת ששת הימים]] עם התיישבות הצייר הרב [[ברוך נחשון]] במקום. כיום ישנם בחברון וקריית ארבע [[חסידי חב"ד]] ותשעה [[בתי חב"ד]] פעילים.
[[קובץ:חנוכה חברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור - חב"ד חברון]]
[[קובץ:חנוכה חברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור - חב"ד חברון]]


שורה 13: שורה 13:
==היישוב החב"די בחברון==
==היישוב החב"די בחברון==
{{ערך מורחב|ערך=[[קהילת חב"ד בחברון]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[קהילת חב"ד בחברון]]}}
בשנת [[תקפ"א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מ[[צפת]] ולקובעו בחברון. עד אז, מהעלייה הגדולה של החסידים ל[[ארץ הקודש]] עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] ב[[חודש אדר]] [[תקל"ז]], הייתה קהילת חב"ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת [[תק"מ]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב"ד, נותרו בצפת. בשנת תק"מ חזרו חסידי חב"ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת - עד לשנת [[תקפ"א]], אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד"י בחברון.  
בשנת [[תקפ"א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מ[[צפת]] ולקובעו בחברון. עד אז, מהעלייה הגדולה של החסידים ל[[ארץ הקודש]] עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] ב[[חודש אדר]] [[תקל"ז]], הייתה קהילת חב"ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת [[תק"מ]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב"ד, נותרו בצפת. בשנת תק"מ חזרו חסידי חב"ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת - עד לשנת [[תקפ"א]], אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד"י בחברון.


ניתן לומר שבין השנים תקפ"א-[[תקפ"ג]] החל היישוב החבד"י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני [[שד"ר|שדרי"ם]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם, הרב [[שמעון שמרלינג]], נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים ב[[חוץ לארץ]] ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר ה[[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מ[[חיבוט הקבר]].
ניתן לומר שבין השנים תקפ"א-[[תקפ"ג]] החל היישוב החבד"י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני [[שד"ר|שדרי"ם]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם, הרב [[שמעון שמרלינג]], נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים ב[[חוץ לארץ]] ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר ה[[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מ[[חיבוט הקבר]].
שורה 31: שורה 31:
עשור לאחר תחלת ההתיישבות החבדי"ת, גדלה הקהילה, ובית הכנסת הקטן לא הספיק לאכלס את כל המתפללים. ראשי העדה רצו לבנות בית כנסת נוסף, והיות ולהם לא היו את האמצעים הדרושים - פנו בבקשת עזרה ל"וועד הפקידים והאמרכלים" באמסטרדם, אולם הוועד דחה את בקשתם ולא אישר להם את העברת הכסף הנחוץ.
עשור לאחר תחלת ההתיישבות החבדי"ת, גדלה הקהילה, ובית הכנסת הקטן לא הספיק לאכלס את כל המתפללים. ראשי העדה רצו לבנות בית כנסת נוסף, והיות ולהם לא היו את האמצעים הדרושים - פנו בבקשת עזרה ל"וועד הפקידים והאמרכלים" באמסטרדם, אולם הוועד דחה את בקשתם ולא אישר להם את העברת הכסף הנחוץ.


רק כעבור שני עשורים נוספים, בשנת [[תרי"ג]], נקנה בית כנסת נוסף מתרומתם של האחים הגבירים מנשה וששון. כעבור שנים, לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הצמח צדק, נקרא [[בית הכנסת]] הגדול על שמו - "בית מנחם". משנת [[תר"ל]] החלו היהודים לבנות בתים מחוץ ל"חצר היהודים", שהייתה כמין גטו בתוך העיר חברון. אחד מהראשונים ואולי הראשון שבנה בית מחוץ ל"חצר היהודים" היה הגביר ר' אברהם רומנו, שכינויו היה מרקדו רומנו.  
רק כעבור שני עשורים נוספים, בשנת [[תרי"ג]], נקנה בית כנסת נוסף מתרומתם של האחים הגבירים מנשה וששון. כעבור שנים, לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הצמח צדק, נקרא [[בית הכנסת]] הגדול על שמו - "בית מנחם". משנת [[תר"ל]] החלו היהודים לבנות בתים מחוץ ל"חצר היהודים", שהייתה כמין גטו בתוך העיר חברון. אחד מהראשונים ואולי הראשון שבנה בית מחוץ ל"חצר היהודים" היה הגביר ר' אברהם רומנו, שכינויו היה מרקדו רומנו.


בין העולים שבאו מאיסטנבול להשתקע בחברון, והיו ברובם בעלי אמצעים והצליחו לתפוס עמדה חשובה בקרב היישוב החברוני, היה צ'יליבי מרקאדו רומנו. היו לו בנים בקושטא, ששלחו לאביהם כסף רב כדי שיקים ארמון לתפארת בעיר האבות. ואכן, הוא היה אחד מחלוצי העדה היהודית שפרץ את חומות הגיטו והקים לעצמו ארמון של עשרות חדרים.
בין העולים שבאו מאיסטנבול להשתקע בחברון, והיו ברובם בעלי אמצעים והצליחו לתפוס עמדה חשובה בקרב היישוב החברוני, היה צ'יליבי מרקאדו רומנו. היו לו בנים בקושטא, ששלחו לאביהם כסף רב כדי שיקים ארמון לתפארת בעיר האבות. ואכן, הוא היה אחד מחלוצי העדה היהודית שפרץ את חומות הגיטו והקים לעצמו ארמון של עשרות חדרים.
שורה 39: שורה 39:
למעלה מחמש שנים טיפל הר"ש הויזמאן במכירת הנחלה, בהן עמד תמיד על המשמר שלא תימכר לאחד מערביי חברון, וביום [[כ"א במנחם אב]] [[תרס"ח]] רכש את הנחלה בשליחות אדמו"ר הרש"ב בסך 22.000 רובל.
למעלה מחמש שנים טיפל הר"ש הויזמאן במכירת הנחלה, בהן עמד תמיד על המשמר שלא תימכר לאחד מערביי חברון, וביום [[כ"א במנחם אב]] [[תרס"ח]] רכש את הנחלה בשליחות אדמו"ר הרש"ב בסך 22.000 רובל.


עם קניית החצר הגדולה, כתב הר"ש הויזמאן מכתב לרבי הרש"ב ול[[אדמו"ר הריי"צ]], בו הוא מציע לקנות גם את החצר הקטנה יותר, הממוקמת סמוך מאוד לחצר הגדולה. הוא כותב עוד, ששביל הכניסה משותף לשתי החצרות וחלונות הבתים סמוכים מאוד זה לזה, וכיון שבעל החצר [משומד בשם דאהוד אפנדי] עומד למכור את החצר, ואי אפשר לדעת מי יקנה אותה ואלו קשיים יסבלו מהשכן החדש - לכן מוטב שיתאמצו להשיג עוד כסף ויקנו גם את החצר הקטנה. גם סביב קניין זה נערמו קשיים וכמעט שהמשומד מכר את תצרו ל[[גוי]] רשע. רק בנס הצליח הר"ש הויזמאן לשכנעו שלא למכור את הנחלה.  
עם קניית החצר הגדולה, כתב הר"ש הויזמאן מכתב לרבי הרש"ב ול[[אדמו"ר הריי"צ]], בו הוא מציע לקנות גם את החצר הקטנה יותר, הממוקמת סמוך מאוד לחצר הגדולה. הוא כותב עוד, ששביל הכניסה משותף לשתי החצרות וחלונות הבתים סמוכים מאוד זה לזה, וכיון שבעל החצר [משומד בשם דאהוד אפנדי] עומד למכור את החצר, ואי אפשר לדעת מי יקנה אותה ואלו קשיים יסבלו מהשכן החדש - לכן מוטב שיתאמצו להשיג עוד כסף ויקנו גם את החצר הקטנה. גם סביב קניין זה נערמו קשיים וכמעט שהמשומד מכר את תצרו ל[[גוי]] רשע. רק בנס הצליח הר"ש הויזמאן לשכנעו שלא למכור את הנחלה.


כעבור כמה חודשים קנה הר"ש הויזמאן את החצר בשליחות הרבי הרש"ב. זמן קצר לאחר סיום הקנייה מת המשומד מיתה חטופה וכך מתאר זאת הר"ש הויזמאן: "הנני לבשרו בשורה טובה מגודל שמחת לבבי והתענוג שהתענגתי ברגשת לבבי יום [[עש"ק]], בישועת ה' שהייתה על ידי בקניית חצר המשומד דאהוד אפנדרי ימ"ש, כי עש"ק נפגר דאהוד הנ"ל המשומד ימ"ש מחולי פתאומית ר"ל; כל אחינו בני ישראל, ספרדים ואשכנזים, פה אחד דברו על הצלחתי בקניית החצר שהיה מיועד להעשות בית מסגד גאמע ברחוב גאגאזין, ואשר בכל הון לא היה עוד אופן לקנותו, וגודל הפחד והסכנה שהיה בזה לכל החצרים שבצדו ובפרט לחצר הגדול שקנינו מרומנו שיחי'".
כעבור כמה חודשים קנה הר"ש הויזמאן את החצר בשליחות הרבי הרש"ב. זמן קצר לאחר סיום הקנייה מת המשומד מיתה חטופה וכך מתאר זאת הר"ש הויזמאן: "הנני לבשרו בשורה טובה מגודל שמחת לבבי והתענוג שהתענגתי ברגשת לבבי יום [[עש"ק]], בישועת ה' שהייתה על ידי בקניית חצר המשומד דאהוד אפנדרי ימ"ש, כי עש"ק נפגר דאהוד הנ"ל המשומד ימ"ש מחולי פתאומית ר"ל; כל אחינו בני ישראל, ספרדים ואשכנזים, פה אחד דברו על הצלחתי בקניית החצר שהיה מיועד להעשות בית מסגד גאמע ברחוב גאגאזין, ואשר בכל הון לא היה עוד אופן לקנותו, וגודל הפחד והסכנה שהיה בזה לכל החצרים שבצדו ובפרט לחצר הגדול שקנינו מרומנו שיחי'".
שורה 75: שורה 75:


בקיץ [[תשנ"ב]], עם עליית ממשלת השמאל לשלטון, הודיעה הממשלה כי היא לא תכבד את ההסכמים עליהם חתמה הממשלה הקודמת, והתקציבים שהיו אמורים להגיע לישיבה - הוקפאו. הנהלת הישיבה תבעה את הממשלה בבית-משפט והצליחה להוציא את הכסף המובטח.
בקיץ [[תשנ"ב]], עם עליית ממשלת השמאל לשלטון, הודיעה הממשלה כי היא לא תכבד את ההסכמים עליהם חתמה הממשלה הקודמת, והתקציבים שהיו אמורים להגיע לישיבה - הוקפאו. הנהלת הישיבה תבעה את הממשלה בבית-משפט והצליחה להוציא את הכסף המובטח.
 
===תוכנית להקמת שיכון חב"ד===
===תוכנית להקמת שיכון חב"ד===
בשנת [[תשמ"ג]], כשנתיים לאחר ש"בית רומנו" נגאל מידי הערבים, הוכנו במשרדי [[כולל חב"ד]] תוכניות להקמת ישיבה-גדולה חב"דית ב"בית רומנו". לפי התוכניות, יציב [[כולל חב"ד]] מבנים זמניים בקרבת "בית רומנו", לשם יעברו תלמידי ישיבת "שבי חברון" עד שיימצא עבורם מבנה מתאים בחברון ובינתיים ישפצו את הבניין הקיים כדי שיהיה ראוי לשימוש.
בשנת [[תשמ"ג]], כשנתיים לאחר ש"בית רומנו" נגאל מידי הערבים, הוכנו במשרדי [[כולל חב"ד]] תוכניות להקמת ישיבה-גדולה חב"דית ב"בית רומנו". לפי התוכניות, יציב [[כולל חב"ד]] מבנים זמניים בקרבת "בית רומנו", לשם יעברו תלמידי ישיבת "שבי חברון" עד שיימצא עבורם מבנה מתאים בחברון ובינתיים ישפצו את הבניין הקיים כדי שיהיה ראוי לשימוש.
שורה 87: שורה 87:
==ישיבת חב"ד בחברון==
==ישיבת חב"ד בחברון==
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת אמת חברון]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת אמת חברון]]}}
בשנת [[תרע"ב]] הוחלט על פתיחת ישיבה חדשה בחברון בשם "[[תורת אמת חברון]]" - זאת לאחר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] לא היה שבע רצון מהישיבה הקודמת [[מגן אבות (חברון)]] - שתמוקם ב"בית רומנו".  
בשנת [[תרע"ב]] הוחלט על פתיחת ישיבה חדשה בחברון בשם "[[תורת אמת חברון]]" - זאת לאחר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] לא היה שבע רצון מהישיבה הקודמת [[מגן אבות (חברון)]] - שתמוקם ב"בית רומנו".


למטרה זו שיגר הרבי הרש"ב את ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] יחד עם עוד כמה תלמידים להיות מייסדי הישיבה. כך התנהלה הנחלה הזאת בשנים [[תער"ב]]-[[תרע"ד]], במשך זמן קיומה של ישיבת "תורת אמת" בחברון.  
למטרה זו שיגר הרבי הרש"ב את ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] יחד עם עוד כמה תלמידים להיות מייסדי הישיבה. כך התנהלה הנחלה הזאת בשנים [[תער"ב]]-[[תרע"ד]], במשך זמן קיומה של ישיבת "תורת אמת" בחברון.


בקיץ [[תרע"ד]], כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, גורשו כל אזרחי [[רוסיה]] מחברון ומארץ ישראל כולה. בין המגורשים היו גם ה[[משפיע]] והתלמידים שבאו ללמוד בישיבת "תורת אמת". כך התרוקן חלק מ"בית רומנו". כעבור זמן מה, נתפס כל הבניין על ידי השלטונות האנגלים ושימש כבית הסוהר, בית המשפט והמשטרה העירונית.
בקיץ [[תרע"ד]], כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, גורשו כל אזרחי [[רוסיה]] מחברון ומארץ ישראל כולה. בין המגורשים היו גם ה[[משפיע]] והתלמידים שבאו ללמוד בישיבת "תורת אמת". כך התרוקן חלק מ"בית רומנו". כעבור זמן מה, נתפס כל הבניין על ידי השלטונות האנגלים ושימש כבית הסוהר, בית המשפט והמשטרה העירונית.
שורה 99: שורה 99:
==בית שניאורסון==
==בית שניאורסון==
[[קובץ: בית שניאורסון בחברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית שניאורסון בחברון]]
[[קובץ: בית שניאורסון בחברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית שניאורסון בחברון]]
בית שניאורסון ממוקם כ-‏10 מטר דרומית לבית הדסה. הבניין נבנה במאה ה-‏91 על ידי חסידי חב"ד והוא שימש כבית ועד, בית מדרש, הכנסת אורחים ולמגורים.
בית שניאורסון ממוקם כ-10 מטר דרומית לבית הדסה. הבניין נבנה במאה ה-91 על ידי חסידי חב"ד והוא שימש כבית ועד, בית מדרש, הכנסת אורחים ולמגורים.


בית שניאורסון היה מקום מגורה של הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] לבית משפחת שניאורסון (נכדת [[אדמו"ר הזקן]] - רבי שניאור זלמן מלאדי ובת ה[[אדמו"ר האמצעי]] - רבי דוב בער), אשר שמשה כאם היישוב החב"די בחברון ואשר נודעה בצדקנותה וסגולותיה, והייתה נערצת על כל תושבי חברון.
בית שניאורסון היה מקום מגורה של הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] לבית משפחת שניאורסון (נכדת [[אדמו"ר הזקן]] - רבי שניאור זלמן מלאדי ובת ה[[אדמו"ר האמצעי]] - רבי דוב בער), אשר שמשה כאם היישוב החב"די בחברון ואשר נודעה בצדקנותה וסגולותיה, והייתה נערצת על כל תושבי חברון.
שורה 123: שורה 123:
==בית הקברות בעיר==
==בית הקברות בעיר==
[[קובץ:מנוחה_רחל.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציון הרבנית מנוחה רחל בחברון]]
[[קובץ:מנוחה_רחל.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציון הרבנית מנוחה רחל בחברון]]
בבית הקברות בעיר ישנה "חלקת חב"ד". במסגרת הסכם אוסלו ב' בסוף שנת תשנ"ה, עליו חתמו [[יצחק רבין]] ו[[שמעון פרס]], הגיעו למקום גנרלים שהחליטו למסור את כל שטח [[בית עלמין|בית העלמין]] של חב"ד לידי הערבים. הם כלל לא היו מודעים לגודל קדושת המקום והחשיבות העליונה שחב"ד מייחסת למקום, וזאת בגלל שהמקום היה מוזנח מאד.  
בבית הקברות בעיר ישנה "חלקת חב"ד". במסגרת הסכם אוסלו ב' בסוף שנת תשנ"ה, עליו חתמו [[יצחק רבין]] ו[[שמעון פרס]], הגיעו למקום גנרלים שהחליטו למסור את כל שטח [[בית עלמין|בית העלמין]] של חב"ד לידי הערבים. הם כלל לא היו מודעים לגודל קדושת המקום והחשיבות העליונה שחב"ד מייחסת למקום, וזאת בגלל שהמקום היה מוזנח מאד.


ר' [[ברוך מרזל]] הוכנס לעניין ומיד התקשר לגב' שרה נחשון, מי שהרבי כינה אותה כ"בנות צלפחד" בתקופה שהסתגרו ב'בית הדסה'; מביתם שבקריית ארבע הוקם חפ"ק להצלת המקום. בלילה הרימו טלפונים לרב [[יהודה לייב גרונר]], ה[[מזכיר]] של הרבי, שהוא גם נכד הרבנית, ולכל [[רבני חב"ד]]. הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] נשאר ער כל הלילה ההוא והרים טלפונים לכל העולם במטרה להפעיל יהודים שיתערבו כדי להציל את המקום הקדוש. לשכת ראש הממשלה רבין החלה להיות מוצפת בטלפונים ומברקים שהגיעו מכל העולם.
ר' [[ברוך מרזל]] הוכנס לעניין ומיד התקשר לגב' שרה נחשון, מי שהרבי כינה אותה כ"בנות צלפחד" בתקופה שהסתגרו ב'בית הדסה'; מביתם שבקריית ארבע הוקם חפ"ק להצלת המקום. בלילה הרימו טלפונים לרב [[יהודה לייב גרונר]], ה[[מזכיר]] של הרבי, שהוא גם נכד הרבנית, ולכל [[רבני חב"ד]]. הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] נשאר ער כל הלילה ההוא והרים טלפונים לכל העולם במטרה להפעיל יהודים שיתערבו כדי להציל את המקום הקדוש. לשכת ראש הממשלה רבין החלה להיות מוצפת בטלפונים ומברקים שהגיעו מכל העולם.
שורה 129: שורה 129:
לאחר הלחץ, רבין החליט להגיע למקום בסיור הליקופטר יחד עם האלוף עוזי דיין, כדי לבדוק באופן אישי את השטח. ולאחר לחצים קשים מאד, הסכימו לשנות את המפות, ולהשאיר את בית העלמין בידיים יהודיות. חלק מבית העלמין נשאר בידיים פלשתיניות, וגדר חוצצת בין שני החצאים. בחלק השני קבור הרב [[שמעון מנשה חייקין]] שנשלח על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] לחברון לכהן בה כרב, ועוד גדולי חסידי חב"ד. מקום קדוש זה הפך למגרש [[כדור רגל]] של הערבים. בחצי השני, בין היתר, קבורה הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]].
לאחר הלחץ, רבין החליט להגיע למקום בסיור הליקופטר יחד עם האלוף עוזי דיין, כדי לבדוק באופן אישי את השטח. ולאחר לחצים קשים מאד, הסכימו לשנות את המפות, ולהשאיר את בית העלמין בידיים יהודיות. חלק מבית העלמין נשאר בידיים פלשתיניות, וגדר חוצצת בין שני החצאים. בחלק השני קבור הרב [[שמעון מנשה חייקין]] שנשלח על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] לחברון לכהן בה כרב, ועוד גדולי חסידי חב"ד. מקום קדוש זה הפך למגרש [[כדור רגל]] של הערבים. בחצי השני, בין היתר, קבורה הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]].


בשנת [[תשנ"ז]], כש[[בנימין נתניהו]] מסר חלקים מחברון, פינו את כל הגבעות שמסביב, וכך הפך הקבר של [[מנוחה רחל סלונים|הרבנית]] למובלעת יהודית, כאשר משלוש הצדדים המקום נתון לשליטה פלשתינית. הצבא כמעט ולא איפשר להגיע למקום, וחילול בית העלמין גבר מיום ליום.
בשנת [[תשנ"ז]], כש[[בנימין נתניהו]] מסר חלקים מחברון, פינו את כל הגבעות שמסביב, וכך הפך הקבר של [[מנוחה רחל סלונים|הרבנית]] למובלעת יהודית, כאשר משלושת הצדדים המקום נתון לשליטה פלשתינית. הצבא כמעט ולא איפשר להגיע למקום, וחילול בית העלמין גבר מיום ליום.


ר' [[ברוך מרזל]] החליט לעשות מעשה ועבר לגור במקום, לאחר חודש וחצי [[צה"ל]] פינה אותו משם. בתגובה פתח מרזל במקום 'כולל' אברכים, במבנה הטהרה הסמוך לבית העלמין. הצבא מצידו אסר להשתמש במבנה, וכל הניסיונות להיכנס למבנה לא צלחו. הערבים שהבחינו כי המקום מתחיל לקבל צורה, לא בחלו להמשיך ולחלל את המקום. שלש פעמים העלו באש את המבנה, כאשר הציון עצמו חולל 17 פעמים!
ר' [[ברוך מרזל]] החליט לעשות מעשה ועבר לגור במקום, לאחר חודש וחצי [[צה"ל]] פינה אותו משם. בתגובה פתח מרזל במקום 'כולל' אברכים, במבנה הטהרה הסמוך לבית העלמין. הצבא מצידו אסר להשתמש במבנה, וכל הניסיונות להיכנס למבנה לא צלחו. הערבים שהבחינו כי המקום מתחיל לקבל צורה, לא בחלו להמשיך ולחלל את המקום. שלש פעמים העלו באש את המבנה, כאשר הציון עצמו חולל 17 פעמים!
שורה 138: שורה 138:
[[קובץ: יוסי נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שליח הרבי לחברון הרב יוסי נחשון ב[[מבצע פורים]] עם [[חיילי צה"ל]]]]
[[קובץ: יוסי נחשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שליח הרבי לחברון הרב יוסי נחשון ב[[מבצע פורים]] עם [[חיילי צה"ל]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[בית הכנסת מנוחה רחל]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[בית הכנסת מנוחה רחל]]}}
בחברון פועלים [[שליחות#אצל הרבי|שלוחי הרבי מלך המשיח]], תשעה שלוחים, בראשות הרב [[ויקטור עטיה]], הרב דני כהן, הרב יוסי נחשון והרב רפאל ברוד.
בחברון פועלים [[שליחות#אצל הרבי|שלוחי הרבי מלך המשיח]] בראשות הרב [[ויקטור עטיה]], הרב דני כהן, הרב יוסי נחשון והרב רפאל ברוד.


[[בית חב"ד]] פועל בעיקר עם [[חיילי צה"ל]] המשרתים באזור. כמו כן הקים ומפעיל הבית חב"ד את ארגון "הכנסת אורחים" ואת מקווה הטהרה ליד מערת המכפלה.
[[בית חב"ד]] פועל בעיקר עם [[חיילי צה"ל]] המשרתים באזור. כמו כן הקים ומפעיל הבית חב"ד את ארגון "הכנסת אורחים" ואת מקווה הטהרה ליד מערת המכפלה.


בעיר פועל "[[כולל]]" מיוחד ל[[חסידות]] שהוקם בשנים האחרונות. ה"כולל" ממוקם בבית הכנסת "[[הרבנית מנוחה רחל|מנוחה רחל]]" שנקנה על ידי [[אדמו"ר האמצעי]]. בית כנסת "מנוחה רחל" נקרא ע"ש הרבנית, על פי הוראת [[הרבי]] לרב [[יצחק גינזבורג]].
בעיר פועל "[[כולל]]" מיוחד ל[[חסידות]] שהוקם בשנים האחרונות. הכולל ממוקם בבית הכנסת "[[הרבנית מנוחה רחל|מנוחה רחל]]" שנקנה על ידי [[אדמו"ר האמצעי]]. בית כנסת "מנוחה רחל" נקרא ע"ש הרבנית, על פי הוראת [[הרבי]] לרב [[יצחק גינזבורג]].


ביום ב ניסן תשע"א פתח הרב ויקטור עטיה בלב קרית ארבע בניין בית חב"ד מפואר בן 3 קומות הכולל בית כנסת וחדרי לימוד לעילוי נשמת בתו חיה מושקא, שביום זה חל יום הבת מצווה שלה.
ביום [[ב' ניסן]] [[תשע"א]] פתח הרב ויקטור עטיה בלב קריית ארבע בניין בית חב"ד מפואר בן 3 קומות הכולל בית כנסת וחדרי לימוד לעילוי נשמת בתו חיה מושקא, שביום זה חל יום הבת מצווה שלה.


שנה לאחר מכן הוא הביא את הרב רפאל נחמן ברוד לתפעל את הבניין ואת בית כנסת חב"ד הגדול ולבנות את קהילת בית חב"ד קרית ארבע חברון.
שנה לאחר מכן הוא הביא את הרב רפאל נחמן ברוד לתפעל את הבניין ואת בית כנסת חב"ד הגדול ולבנות את קהילת בית חב"ד קרית ארבע חברון.
שורה 150: שורה 150:
בשנת תשע"ח נפתח על ידי הרב ברוד בית ספר חב"ד בנות ומונה כיום 140 בנות מקרית ארבע חברון.
בשנת תשע"ח נפתח על ידי הרב ברוד בית ספר חב"ד בנות ומונה כיום 140 בנות מקרית ארבע חברון.


בית הספר וגני חבד שוכנים במבנה בית חב"ד וסביבותיו לצד בית כנסת חב"ד וכולל אברכים.
בית הספר וגני חב"ד שוכנים במבנה בית חב"ד וסביבותיו לצד בית כנסת חב"ד וכולל אברכים.


בנוסף הוקם בית חב"ד נוסף על ידי הרב יהונתן עטיה בפתח מערת המכפלה.
בנוסף הוקם בית חב"ד על ידי הרב יהונתן עטיה בפתח מערת המכפלה.


כיום יש בתחומי קרית ארבע חברון ושכונותיה תשעה שלוחים שמפעילים בתי חב"ד שוקקי פעילות.
כיום יש בתחומי קרית ארבע חברון ושכונותיה תשעה שלוחים שמפעילים בתי חב"ד שוקקי פעילות.
שורה 174: שורה 174:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''שיחות הרבי על העיר חברון:''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16051&st=&pgnum=104&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה, שיחת חיי שרה א'] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=691 יחידות כ"ד חשון תשמ"ה - עם הרבנים בני האדמו"ר מלעלוב]
*'''שיחות הרבי על העיר חברון:''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16051&st=&pgnum=104&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ה, שיחת חיי שרה א'] {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=691 יחידות כ"ד חשון תשמ"ה - עם הרבנים בני האדמו"ר מלעלוב]
*[http://www.chabad-hebron.com/ אתר חב"ד חברון - קריית ארבע].
*[http://www.chabad-hebron.com/ אתר חב"ד חברון - קריית ארבע].
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65008 גלריה מהעיר חברון (חשוון תשע"ב)]{{תמונה}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65008 גלריה מהעיר חברון (חשוון תשע"ב)]{{תמונה}}

תפריט ניווט