27,714
עריכות
סימון יעקבשווילי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה") |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ברשימת האישומים הופיעו שמות של מאות משפחות יהודיות, גברים, נשים וילדים שכביכול נטלו חלק במהפכה הזו. כתב האישום הכיל יותר מאלף עמודים ואנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] אמרו לו שאם הוא יחתום על הניירות שהטענות נכונות, הם ישחררו אותו מבית הסוהר ויאסרו את כל מאות המשפחות או יירו בהם. אך הוא החליט שהוא לא יכול להרשות לעצמו לחתום שכל הכתוב הוא אמת ובגלל החתימה שלו יהיו מאות אלמנות ויתומים. לכן הוא לקח על עצמו לסבול את הייסורים הקשים מידי הנ.ק.וו.ד, יחד עם ה[[יבסקציה|ייבסקים]] שהיכו ועינו אותו באכזריות רבה כדי שיודה ב"אשמה". | ברשימת האישומים הופיעו שמות של מאות משפחות יהודיות, גברים, נשים וילדים שכביכול נטלו חלק במהפכה הזו. כתב האישום הכיל יותר מאלף עמודים ואנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] אמרו לו שאם הוא יחתום על הניירות שהטענות נכונות, הם ישחררו אותו מבית הסוהר ויאסרו את כל מאות המשפחות או יירו בהם. אך הוא החליט שהוא לא יכול להרשות לעצמו לחתום שכל הכתוב הוא אמת ובגלל החתימה שלו יהיו מאות אלמנות ויתומים. לכן הוא לקח על עצמו לסבול את הייסורים הקשים מידי הנ.ק.וו.ד, יחד עם ה[[יבסקציה|ייבסקים]] שהיכו ועינו אותו באכזריות רבה כדי שיודה ב"אשמה". | ||
לבסוף ר' סימון הוגלה ל[[סיביר]]. כאשר פרצה [[מלחמת העולם | לבסוף ר' סימון הוגלה ל[[סיביר]]. כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] אשתו וילדיו ברחו ל[[לנינגרד]] ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך גרוזיה, שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות [[רוסיה]] דרך [[לבוב]] עד שהגיעו למחנה הפליטים [[פוקינג]]. | ||
מפוקינג המשיכו ל[[צרפת]] שם התאחדה המשפחה מחדש כשר' סימון שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות [[רוסיה]]. ב[[תשי"ב]] עברה המשפחה יחד ל[[טורונטו]], שם התמנה ר' סימון לרב, אך בעקבות הייסורים הקשים שעבר ב[[סיביר]] הוא לא האריך ימים, ונפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר ב[[ב' תמוז]] [[תשי"ג]] (1953). זמן מה לאחר מכן נפטרה גם אשתו, בניו נסעו לאחר מכן ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. | מפוקינג המשיכו ל[[צרפת]] שם התאחדה המשפחה מחדש כשר' סימון שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות [[רוסיה]]. ב[[תשי"ב]] עברה המשפחה יחד ל[[טורונטו]], שם התמנה ר' סימון לרב, אך בעקבות הייסורים הקשים שעבר ב[[סיביר]] הוא לא האריך ימים, ונפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר ב[[ב' תמוז]] [[תשי"ג]] (1953). זמן מה לאחר מכן נפטרה גם אשתו, בניו נסעו לאחר מכן ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. | ||