תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|
| שורה 17: |
שורה 17: |
| | | |
| *'''שביעי''' - נאמר שכאשר יגיעו בני ישראל לארץ, [[הקב"ה]] יעקור את שבע האומות המתגוררים שם, ועלינו לוודא שאף אחד מהם לא יישאר בארץ. יתירה מכך, אסור על ישראל להתחתן איתם. [[הקב"ה]] אומר כי הוא בחר אותנו להיות לו עם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה. משה מסיים את הפרשה בכך ש[[הקב"ה]] ישמור את הבטחתו לאלו שנאמנים לו ושומרים את מצוותיו. | | *'''שביעי''' - נאמר שכאשר יגיעו בני ישראל לארץ, [[הקב"ה]] יעקור את שבע האומות המתגוררים שם, ועלינו לוודא שאף אחד מהם לא יישאר בארץ. יתירה מכך, אסור על ישראל להתחתן איתם. [[הקב"ה]] אומר כי הוא בחר אותנו להיות לו עם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה. משה מסיים את הפרשה בכך ש[[הקב"ה]] ישמור את הבטחתו לאלו שנאמנים לו ושומרים את מצוותיו. |
|
| |
| ==בתורת החסידות==
| |
| בטעם הדין ש"מגלין רבו עמו" כותב ה[[רמב"ם]]
| |
| "וחיי בעלי חכמה ומבקשי' בלא תלמוד תורה
| |
| כמיתה חשובין".
| |
| ולכאורה צע"ג, הרי לפי זה נמצא, שדין זה נאמר
| |
| רק בתלמיד המרגיש ש"בלא תלמוד תורה" חייו
| |
| "כמיתה חשובין", אולם מהלשון "תלמיד שגלה"
| |
| משמע דקאי על כל סוגי התלמידים.
| |
| ויתירה מזה, בגמ'{{הערה|מכות י, א}} למדו מדין זה "מכאן
| |
| שלא ישנה אדם לתלמיד שאינו הגון" ומפרש רש"י
| |
| "שלא יביאוהו עוונתיו לידי הריגה בשוגג ויגלה,
| |
| דאמרינן לקמן שאינו מצוי אלא ברשעים", ונמצא,
| |
| ד"תלמיד שגלה" קאי בעיקר על "תלמיד שאינו
| |
| הגון" ו"ברשעים", וא"כ איך אפשר לומר על תלמיד
| |
| כזה שחייו "בלא ת"ת כמיתה חשובין"?
| |
| [[הרבי]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ט עמ' 33 ואילך}}
| |
| שהרמב"ם דייק וכתב "חיי בעלי חכמה ומבקשי'
| |
| בלא ת"ת כמיתה חשובין",כלומר, דקאי לא רק על
| |
| "בעלי חכמה" – אלו שכבר עכשיו מרגישים שבלי
| |
| ת"ת אין חייהם חיים, אלא גם על "מבקשי'" – אלו
| |
| שמבקשים ומחפשים להיות בעלי חכמה. וגם עליהם
| |
| נאמר דין זה, כי מכיון ש"יגעת ומצאת תאמין"{{הערה|מגילה
| |
| ו, ב}}, הרי מובטחים מבקשי ומחפשי החכמה שסוף
| |
| סוף יגיעו להיות "בעלי חכמה". ועל כן "בכח"
| |
| נחשבים הם כבר עתה כ"בעלי חכמה" שחייהם "בלא
| |
| ת"ת כמיתה חשובין".
| |
| ונמצא, שדין זה כולל גם תלמידים שאינם הגונים,
| |
| שכן כל תלמיד, גם אם אינו עדיין "בעל חכמה", הוא
| |
| בבחינת "מבקשי'" עכ"פ, שהרי אם לא כן, לא הי'
| |
| מתקבל כתלמיד כלל. ואם "מבקש" חכמה הוא, הרי
| |
| הוא נחשב כבר עתה כ"בעל חכמה", ובכלל דין זה
| |
| הוא.
| |
|
| |
|
| ==קישורים חיצונים== | | ==קישורים חיצונים== |