אגרת הקודש - סימן כ"ט: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "אגרת הקודש - ל" ב־"אגרת הקודש - סעיף ל")
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


==מבוא==
==מבוא==
באגרת מתבאר מעלת וחשיבות לימוד ה[[הלכה]] - יותר מכל שאר [[פרד"ס|חלקי התורה]]{{הערה|פשט, רמז, דרוש וסוד.}}, ועד [[חכמינו זכרונם לברכה|שחז"ל]] קראו ללימוד ההלכות "תגא" - הכתר של התורה!
באגרת מתבאר מעלת ה[[תורה שבעל פה]] שהיא למעלה מתורה שבכתב וכן למעלה ממצוות מעשיות, ועד [[חכמינו זכרונם לברכה|שחז"ל]] קראו ללימוד ההלכות "תגא" - הכתר של התורה!


==גוף האגרת==
==גוף האגרת==
שורה 9: שורה 9:


==סיכום==
==סיכום==
אדמו"ר הזקן מסביר שההלכות '''הן''' המגלות לנו כיצד לקיים את המצוות, עושות את העולם [[דירה בתחתונים|דירה לקב"ה]], ומביאות אותו [[תכלית בריאת העולם|לתכליתו]]. הביאור נחלק לשלושה שלבים:
בתחילת האגרת שואל [[אדמו"ר הזקן]] מדוע תורה שבעל פה - הגם שהיא "אשת חיל" (מקבל) נקראת "עטרת בעלה" (משפיע)?
* א) הצגת שאלה.
* ב) ביאור עניינו ומהותו של "[[רצון העליון]]".
* ג) ההסבר שרצון זה מתגלה דוקא [[הלכה|בהלכות]] התורה.


* '''השאלה:''' מדוע יחסו [[חז"ל]] ל[[הלכה]] חשיבות יותר [[פרד"ס|משאר התורה]], ומבאר מדוע זקוקה ה[[נשמה]] ל[[לבושים]].
ולבאר זה מקדים שני עניינים במצוות, שמהן עולה שהמצוות הן הן '''רצון העליון''':


* '''עניין''' העונג והרצון העליונים: העונג הוא פנימיות הרצון, ויובן על ידי משל: כשם שבאדם '''ה[[רצון]] הוא חיצוניות ה[[תענוג]]''' (דהיינו, האדם "רוצה" בדברים בהם הוא "מתענג"), כך [[כתר#פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר|באלוקות]] פנימיות האור האלוקי נקרא "עונג" וחיצוניותו בשם "רצון"{{הערה|ראה בהרחבה [[כתר#פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר|כאן.]]}}.
: ראשית מבאר, שהמצוות הן "לבושים" - שעל ידם יכולה הנשמה '''לקבל את התענוג''' האלוקי ב[[גן עדן]] (ונקודת ההסבר היא שרק "רצון העליון" יכול להיות לבוש).
: לאחר מכן מוסיף, שהמצוות הן גם "עמודים" - '''שבאמצעותם ודרכם עולה''' הנשמה לגן עדן (שאם לא תעלה ולא תגיע לשם - מה יעזרו הלבושים?). גם כאן, נקודת ההסבר היא שהן "רצון העליון", שהרי רק הוא היכול לשמש כ"עמוד" המחבר הרצפה עם הגג.


* '''מהות''' העונג והרצון העליונים: ה'עונג' של הקב"ה הוא להתגלות בתחתונים, ו'רצונו' הן המצוות{{הערה|המצוות נקראות 'רצון' כי אכן זהו רצונו (שנקיים מצוות). ולכן קיום המצוות הוא גילוי רצונו.}} (בסיום העניין מביא [[אדמו"ר הזקן]] לאמור לעיל (שרצון העליון הוא המצוות) ראיה מהזוהר).


*'''מעלת ההלכות''' המצוות כפי שכתובות בתורה לא ניתנות לקיום, אלא רק כפי שהתפרשו בתורה שבעל פה ובפרט בהלכה.
ולאחר שהובהר שהמצוות הן הן "רצון העליון", מסכם מדוע הן '''מתגלות''' דווקא בתורה שבע"פ (אשת חיל):
:בתורה שבכתב - רצון העליון עדיין '''מכוסה''' ונעלם.
:בקיום מצוות מעשיות - רצון העליון רק '''מתלבש''' בקיום המצווה, אבל פעולת המצווה היא של '''האדם''' - ואינה רצון העליון.
:ורק בתשבע"פ '''מתגלה''' רצון העליון.


{{כתב גדול|'''סיכום המסר שבאגרת'''}} ההלכות הן שמגלות את הקב"ה בעולם ועושות לו יתברך דירה בתחתונים, ולכן הן הן '''תחילת''' כל הבריאה (כתר) '''ותכלית''' כל הבריאה (מטרתה).
 
וכעת מובנת השאלה שבתחילת האגרת:
:מצד אחד תורה שבע"פ היא רק "מקבל" (אשת חיל) מתורה שבכתב.
:אך מצד שני דוקא בה מתגלה ה"כתר" (רצון העליון) והיא "עטרת בעלה".
 
{{כתב גדול|'''סיכום המסר שבאגרת'''}}[[חז"ל]] יחסו ל[[תורה שבעל פה]] חשיבות יותר מתורה שבכתב ומצוות, כי דווקא היא שמגלה את רצונו יתברך בעולם.


==מושגים יסודיים==
==מושגים יסודיים==
*[[תורה שבעל פה]]
*[[לבושים]]
*[[עמודים]]
*[[רצון|כח הרצון באדם]]
*[[רצון|כח הרצון באדם]]
*[[תענוג|כח התענוג באדם]]
*[[תענוג|כח התענוג באדם]]
9,446

עריכות

תפריט ניווט