ספר תורה של משיח: הבדלים בין גרסאות בדף

על דבר כתיבת [[ספר תורה]] של משיח הודיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] (קודם [[הקפות]]) ב[[כ"ג תשרי תש"ב]]. וזו לשונו הקדושה:

באגרת מיום ב' [[אייר]] תש"ב כתב אדמו"ר הריי"צ:

ואכן בב' [[אייר]] החלה כתיבת ספר-התורה בחשאי.

כתיבת ספר-התורה הייתה על גבי קלף מיוחד של [[עור]] בהמות שחוטות וכשרות. רצונו של ה[[אדמו"ר הריי"צ]] היה שהקלף יהיה מעובד ב[[ארץ הקודש]], ופנה בבקשה זו במברק לרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. באגרת מפורטת אליו, ב[[ב' חשוון]]:

את הקלף אמנם השיגו ב[[ארה"ב]], על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, היות שרוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה עבור צרכי המלחמה. לאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, בו' [[אייר]] [[תש"ב]], לרב [[אליהו נחום שקלאר]]: {{ציטוטון|בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים}}.

ההוצאות של קנין הקלף ושכר הסופר (שמריהו פאַקטאָר וישראל חיים סאמעט), היה על חשבונו הפרטי של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"[[מרכז לעניני חינוך]]" וקופת "[[מחנה ישראל]]".

את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומה התעכב שנים רבות.

ועד מיוחד מונה על ידי [[הרבי הריי"צ]] לטפל בנושא הספר תורה ומכירת האותיות. חבר הועד שפעל בנידון במרץ רב היה הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]] שגם זכה לארגן את סיום הספר.

לקראת [[יו"ד שבט תש"ל]] הציעו החסידים רעיונות שונים, אך את כל אלה לא קיבל הרבי. אחת מנכבדות [[נשי חב"ד]] ב[[כפר חב"ד]], מרת לאה רייזל הלמן, הציעה לרבי שיסיימו את כתיבת ספר התורה של משיח. הצעה זו זכתה והרבי קיבלה. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת וארא]], [[ג' שבט]] [[תש"ל]], הודיע [[הרבי]] על הסיום בימים הקרובים ואמר שהגיעה הצעה מ[[ארץ הקודש]] לסיים את הספר-תורה, והתפלא על כך שהצעה כזו לא הועלתה מאלו הדרים על-יד הס"ת - על-יד 'האוצר'. וזה לשונו ב[[שיחה]] שנאמרה בעת סיומה:

ואכן ביום ו' [[ערב שבת קודש]] [[פרשת בא]], ט' שבט [[תש"ל]] לאחר חצות, סיימוה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות בהשתתפות הרבי]]. מאורע זה הביא איתו המוני [[חסידי חב"ד]] שבאו מכל קצוות תבל. באותה התוועדות אף סיים הרבי מחזור נוסף על ה[[מאמר]] [[באתי לגני]].

לאחר אמירת פסוקי "[[אתה הראת]]", [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] "[[פרזות תשב ירושלים (ניגון)|פרזות תשב ירושלים]]", הרב סימפסאן עשה את הגבהת התורה, את הגלילה ביצע הרב אבצן ולבישת ה"כתר" נעשתה על ידי הרבי<ref>בשעת ההכנסה הכתר לא תאם נכונה את ה"עץ חיים" ועל כן הרבי שם את הכתר רק על "עץ חיים" אחד, לאחר ההכנסה תוקנה הבעיה, והכתר יושב על שני "עצי חיים".</ref>. לאחר מכן לקח הרבי את ספר-התורה<ref>בדרך כלל לוקח הרבי את הספר תורה כאשר הכתב לגבי הקהל, אך בפעם הזו לקח את הספר כאשר גב הספר כלפי הקהל ופניו כלפי הרבי.</ref> לארון הקודש תחת חופה ובלווית נרות - ברך הרבי ברכת "שהחיינו" בקול, ואכל פרי חדש. לאחר-מכן אמר [[מאמר]] "להבין ענין כתיבת ספר תורה", ושיחה קצרה.

[[קובץ:הרבי נושא את הספר תורה לארון הקודש .jpg|ממוזער|הרבי נושא את הספר תורה לארון הקודש (ניתן לראות שהכתר על עץ חיים אחד, ראה בהערות).]]

במהלך השנים התגבשה רשימה בהתכתבות בין הרבי לבין סופר בית חיינו הרב [[ישעיהו מאטלין]], באיזה ימים להשתמש בספר תורה מיוחד זה, ובסופו של דבר הרבי השאיר ההחלטה הסופית לידי הגבאים. להלן רשימה הימים בהם משתמשים בספר תורה זה: