|
|
| שורה 18: |
שורה 18: |
| *'''שביעי''' - דיני מעשר בהמות, כאשר כל [[בהמה]] עשירית מוקרבת כקרבן לה'. | | *'''שביעי''' - דיני מעשר בהמות, כאשר כל [[בהמה]] עשירית מוקרבת כקרבן לה'. |
|
| |
|
| ==בתורת החסידות==
| |
| ידועים דברי [[אדמו"ר הזקן]] בנוגע
| |
| לתוכחות של פרשת בחוקותי "אף שלפי הנראה דברי
| |
| התוכחות אלו הם קללות, אבל לפי האמת אינם
| |
| רק ברכות"{{הערה|לקוטי תורה פרשתנו מח, א}}.
| |
| ועד"ז יש לפרש בנדון דידן, שזה ש"כל
| |
| ישראל ערבים זה בזה" – ברכה היא, שכל אחד
| |
| יכול לעזור ולהועיל לחבירו, ויש לו "ערבות"
| |
| לחבירו.
| |
| והטעם ל"ערבות" זו הוא מפני ש"כל
| |
| ישראל ערבים זה בזה, כלומר "מעורבים" זה
| |
| בזה . . וכמו האדם שיש לו ראש ורגל והראש
| |
| מקבל חיות גם מהרגל שצריך לו, כך כל ישראל
| |
| ביחד הם נקראים "אדם" אחד - קומה אחת"
| |
| {{הערה|לשון אדמו"ר הזקן נ"ע בלקו"ת בהעלותך לג, ג}}, ומצד
| |
| ה"עירוב" בין כל ישראל, לכן שייכים כולם זה
| |
| לזה, וכל אחד מישראל יכול להועיל ולעזור
| |
| לחבירו.
| |
| ועזרה זו צריכה להיות בשמחה ובחפץ לב,
| |
| כפירוש השלישי ב"ערבים זה בזה", מלשון
| |
| "עריבות" ומתיקות{{הערה|ספר השיחות ה'תש"א עמ' 144 .
| |
| וראה ג"כ אג"ק אדמו"ר מוהריי"ץ נ"ע ח"א עמ' שפד. ח"ו
| |
| עמ' מז}}, שלכל יהודי צריך להיות נעים ומתוק
| |
| הערבות והעירוב שיש לו עם היהודי האחר.
| |
| (ע"פ [[אגרות קודש]] ח"ב עמ' שמו. ועוד)
| |
| ==קישורים חיצונים== | | ==קישורים חיצונים== |
| *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2877 טקסט פרשת בחוקותי עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2877 טקסט פרשת בחוקותי עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} |